אילן בר, 67, גימלאי.

"אני משתדל שעיסוקי בספורט יבוא כמה שפחות על חשבון המשפחה" | צילום: אלבום פרטי

מקום מגורים: בנימינה

איך נכנסת לראשונה לספורט?
"בגיל 40 התחלתי לרכוב על אופני הרים. במשך 24 שנים התמדתי ברכיבות בהר חורשן וברחבי הארץ".

למה בחרת דווקא בספורט זה?
"אחרי אחרי שנפלתי בפעם השנייה מאופניי ושברתי 2 חוליות צוואריות, אבדתי את ההכרה בשטח והיו צריכים לפנות אותי עם אמבולנס לבית חולים, ההמלצה של הרופאים היתה לא לרכוב יותר כי כל נפילה תגרום לשיתוק. מסיבה זו עברתי לריצה".

ענף הספורט האהוב עלייך.
"ריצה למרחקים ארוכים".

היכן מתאמן?
"קבוצת ריצה 'רצי המושבות' בבנימינה בהדרכתו של רון האואר".

כמה אימונים שבועיים אתה מקדיש לספורט?
"בין 3-4 פעמים בשבוע".

תחרויות שהשתתפת?
"מרתון פריז אפריל 2016, חצאי מרתון בת"א, סובב עמק 21 ק"מ, עמק המעיינות חצי מרתון, חצי מרתון ירושלים".

שיא אישי.
"ההישג המיוחד שלי הוא מרתון ראשון בגיל 67. מסע שהחל לפני 3 שנים בקבוצת ריצה ,עם תחנות של 10 ק"מ וחצאי מרתון והסתיים במרתון".

"ההישג המיוחד שלי הוא מרתון ראשון בגיל 67" | צילום: אלבום פרטי

מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"אני ממוקד מטרה כמו מזל גדי אופייני ולכן אם המטרה היא מרתון ויש תכנית אמונים לשלשה חודשים, אז אני מקפיד קלה כחמורה. אין הנחות ואין פטורים".

האם אתה מקפיד על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"אני מקפיד לאכול בריא אך לא פנטי בענין. אוכל אכל רגיל כמו כולם. מקפיד כמה שפחות סוכר, בשר לא כל יום. כל בקר אני מכין שייק ירוק הכולל עלים ירוקים, שורשים כגון סלק, גזר, בננה, מלפפון ירוק, מיץ תפוז או רימון, תמר להמתקה. לכל זה אני מוסיף:גוג'י ברי, צ'ייה, ספירולינה טריה, ושמן קנאביס. בערב לפני השינה אני שותה יוגורט שהכנתי לבד מפטריה טיבטית"

מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"כיוון שאני גמלאי, אז מרכיב הקריירה לא משחק תפקיד. אני משתדל שעיסוקי בספורט יבוא כמה שפחות על חשבון המשפחה . לדוגמה אשתי, הילדים ותשעת הנכדים היו שותפים פעילים בהכנות למרתון הראשון שלי".

"אשתי, הילדים ותשעת הנכדים היו שותפים פעילים בהכנות למרתון הראשון שלי" | צילום: אלבום פרטי

על מה היית מוותר בספורט שלך?
"למען האמת אין שום דבר שמעצבן אותי. יש את הרגעים הקשים בריצה שאותם אני מעביר בכל מיני שיטות של התבוננות בנוף, ריקון המחשבות, האזנה למוסיקה. אם יש בכל זאת דבר שמעצבן זה שעת ההתחלה של המרוצים בארץ שהיא מאד מאוחרת ואז נכנסים לחום הגדול שמאד מקשה על הריצה".

סיפור בלתי נשכח?
המרתון הראשון שלי הוא סיפור מתמשך בלתי נשכח. סיפור שיש בו הכל, מתח, ספוק, הנאה והתרגשות.אפשר לכתוב ספר שלם על זה. אבל הסיפור האמיתי זה סיפור לידתו של שיר/המנון המרתון שאימי בת ה-90 כתבה במיוחד לפי בקשתי. הרעיון צץ במוחי במהלך הריצה ל-34 ק"מ שחשבתי שלא יזיק לשמוע שיר שמעודד אותנו הרצים ונותן לנו מוטיבציה להמשיך למרות הקושי הרב שאנחנו חווים. אימי שבדיוק הוציאה לאור ספר שירים וספורים שלה, נאותה לכתוב בתנאי שאסביר לה מה זה מרתון. אחרי שבוע נולד השיר המקסים שאחד הבתים שלו הוא:
"נוֹהֲרִים קָדִימָה בְּחָזֶה חָשוּף
זֶה נִצְחוֹן הָרוּחַ עַל חֻלְשוֹת הַגּוּף
זֶרֶם אַדִּירִים סוֹחֵף בְּגַלָּיו
מַחֲנֶה הַשּוֹעֵט כְּצָבָא אֶל הָקְּרָב
קְרָב שֶיֵש בּוֹ רַק מְנַצְּחִים
קְרָב שֶבּוֹ כֻּלָּנוּ אַחִים"

מודל לחיקוי.
"הרמב"ם הוא דמות נערצת שעזרה לי לגבש את הנהגת הבריאות שלי, הן בעינייני הגוף והן בהתנהגות הרוח. זה כולל אכילה, שינה, רחצה, ספורט, מין ועוד. הרמב"ם דוגל ללכת בשביל האמצעי בכל צעד שלנו בחיים".

טיפ לספורטאים אחרים?
"אל תוותרו לעצמכם. לקחתם משימה, תעמדו בה כי כל אימון חשוב. תשמרו על שלמות המשפחה ואם יש ארוע משפחתי חשוב שווה לוותר על אימון. אל תהיו קיצוניים, שמרו על שביל האמצע. רוצו בהתאם ליכולתכם כי השפור בכושר יבוא לבד".

מה המטרה הבאה?
"סובב עמק, מרתון ירושלים 2017".