מאז שהיא מכירה את עצמה סבלה ליז כהן, 34, מפתח תקווה מעודף משקל. לפני למעלה משנתיים כשהיא שוקלת 115 ק"ג, החליטה שהיא רוצה לעשות שינוי ומספרת שאפילו היה לה קשה לעשות דברים פשוטים כמו לעלות במדרגות או לקשור שרוכים ובסך הכל רצתה לחיות חיים קלים ופשוטים יותר. בעוד המשקל שלה היה גבוהה, בדיקות הדם שלה היו טובות, "לא היו לי מחלות רקע, פשוט אהבתי לאכול, הייתי בריאה לחלוטין".
"עברתי את הניתוח ומאז אני פורחת" | צילום: אלבום פרטי
כתבות נוספות בנושא
"לא אהבתי לעשות ספורט אבל היום אני עושה אותו באהבה"
"מזל שירדתי במשקל, אני יכול לרוץ"
10 טיפים שיעזרו לכם ולכן לרדת במשקל
מהרגע שהחליטה לבצע את השינוי בחייה ועד רגע מועד ניתוח השרוול אליו הוזמנה, עבר זמן קצר מאוד. גם בעלה של ליז עבר ניתוח לקיצור קיבה והצליח להשיל 80 ק"ג, אך עלה במשקל מאז הנישואין והיווה עבורה סימן אזהרה. "עשיתי כבר דיאטות בחיי, ירדתי 10, 20 וגם 30 ק"ג, אבל תמיד הכל עלה חזרה. לא עשיתי דיאטה בשילוב ריצה, אלא בשילוב רכיבה על אופניים. הייתי פעילה יחסית לבטטת כורסה, אבל זה לא הספיק". היא החליטה לעבור ניתוח ולא חששה בכלל מהתהליך, "החלטתי שאני רוצה לעבור את הניתוח. חשבתי על העתיד ועל כך שאני רוצה ילדים ושאוכל לרוץ אחריהם, להיות אימא נורמלית. עברתי את הניתוח ומאז אני פורחת".
במבט לאחור היא לא מצליחה להיזכר אם סבלה מכאבים, לטענתה כנראה הכל היה מושלם. "הניתוח הוא לא קסם. השנה הראשונה נקראת שנת ירח הדבש כי לא משנה מה עושים, אוכלים קצת ויורדים במשקל, אבל אחרי שנה הקיבה מתרחבת והתיאבון עולה ולכן בשנה הראשונה צריך לשנות את הרגלי האכילה והחשיבה. אם לא עשית את זה בשנה הראשונה אחרי הניתוח, הלך לך הניתוח. אני מכירה אנשים שעברו ניתוח ועלו הכל אחרי שנה".
"היה לי קשה לעשות דברים פשוטים כמו לקשור שרוכים" | צילום: אלבום פרטי
הפעילות הגופנית שעשתה ליז לפני הניתוח, עזרה לה מאוד בהמשך להיכנס מהר לעניינים, "כולם מתחילים עם הליכות כי אי אפשר לרוץ ולעשות אימוני כוח. הליכות תמיד אהבתי לעשות וזה לא היה לי חדש. בפייסבוק הצטרפתי לקבוצת 'משורוולים ומעוקפים' וקיבלתי מהם את כל האנרגיות, לקבוצת 'חובבי ריצה' בפייסבוק נכנסתי רק לפני חצי שנה. אבל בשלב מסוים ההליכות התחילו לשעמם אותי ואז התחלתי לרוץ. בהתחלה קילומטר או שניים, היה לי כיף".
בשנה הראשונה לאחר הניתוח השילה כהן 50 ק"ג ממשקל גופה, "אני שואפת להגיע למשקל של 50 ק"ג, לא נוח לי במשקל 60 ק"ג, למרות שהמנתחת המליצה לי על 60 ק"ג. אבל לא הרגשתי עם המשקל הזה בנוח ובשנה האחרונה הגברתי את עניין הריצות והצלחתי לרדת עוד. הריצות עזרו לי לעצב את הגוף. עכשיו אני שוקלת 53 ק"ג".
"אני שואפת להגיע למשקל של 50 ק"ג" | צילום: אלבום פרטי
לשמור על משקל תקין זה לא פשוט, מעבר לפעילות הגופנית, היא היתה צריכה להיערך בכל יום מחדש עם תפריט מסודר ליום הבא, "אני מכינה מנת פחמימה ומנת חלבון, ירקות, חטיף אנרגיה ומשהו מתוק שבלעדיו אני לא שורדת את היום". למרות שקיבלה הרבה הצעות ממאמנים להצטרף לקבוצות הריצה, היא פחות התחברה לעניין והיא העדיפה להמשיך ולרוץ לבד. בפברואר השתתפה בחצי מרתון בתל אביב ללא הכוונה מקצועית, "עם האוכל אומרים שבא התיאבון, החלטתי שאני רוצה לרוץ מרתון בטבריה 2019 והבנתי שבלי מאמן זה לא יעבוד ולקחתי את שחר ממן, מאמן של קבוצת fit&run, מעכשיו הוא הבוס".
"אל תוותרו על עצמכם ולעצמכם" | צילום: אחבום פרטי
ויש לה גם מסר לקוראים שלנו, "אל תוותרו על עצמכם ולעצמכם, תכוונו גבוה והשמים הם הגבול. כל מה שאדם רוצה הוא יוכל להשיג, הכל תלוי בכוח הרצון שלו ובנחישות. לראשונה בחיי עשיתי קעקוע, ובו רשום NEVER GIVE UP, אני כל בוקר קמה ומסתכלת עליו וזה נותן לי כוח לא לוותר".
"עשיתי קעקוע, בפעם הראשונה בחיי ובו רשום NEVER GIVE UP" | צילום: אלבום פרטי
איך המשפחה מגיבה על השינוי שחל בך?
"הם עפים עלי. אני כבר התרגלתי למצב. אבל אני מקבלת מחמאות כל הזמן. יש לי חברים שעברו את תהליך השרוול ובזכותי הם רצים. יש את הפחות מפרגנים שרואים אותי ואומרים 'את נראית כמו ניצולת שואה, תתחילי להשמין'. בעלי מתוסכל מהעניין. כי השינוי הוא גם בנפש, גיליתי את עצמי מחדש ופתאום אני כבר לא יושבת בבית אלא יוצאת לרוץ בארבע בבוקר ואם לא הספקתי בבוקר אז בשמונה בערב וזה מתסכל אותו".
