כתבה זו פותחת סידרה חדשה שתרוץ בשבועות הקרובים על ריצה יחפה. ריצה יחפה הייתה ונשארה אחד מנושאי השיחה החמים בקרב רצים, כאשר לכל אחד יש מה להגיד בנושא. ניתן לראות את המקור וכתבות רבות נוספות ב: http://www.sportsscientists.com/

מאת:רוס טאקר, תרגום תומר גמינדר

נושא של נעלי ריצה כנגד ריצה יחפה מעורר תמיד שיחה ערה. מאחר ונושא זה רחב כל כך, במובנים התיאורטיים והפרקטיים, ניתן לחזור אליו שוב מבלי למצוא תשובה מוחלטת. וכאשר מתחיל ויכוח על נעלי ריצה, הוא במהירות מתחלף לטכניקת ריצה. בכך, אני מתכוון במיוחד לדרך נחיתת הרגל. כמובן שיש בריצה הרבה מעבר לדרך בה הרגל פוגעת באדמה: הראש, הכתפיים, הידיים, האגן, תנועת הברכיים ועוד, כולם חלק מהריצה, ואני כמובן לא מפחית בחשיבותם. אבל, הויכוח הגדול בחוגי הריצה נסב סביב הדרך בה הרגל נוחתת, והאם אנו צריכים לרוץ עם נעליים – שתי שאלות אלו שנויות במחלוקת ומקושרות זו לזו, תודות לפילוסופיה כיצד אחת משפיעה על השנייה, וההתפתחות טכניקות ריצה המבוססות על הקישור ביניהן. סדרת הפוסטים המתחילה היום תעסוק בסוגיות אלה. הסדרה תהיה במתכונת "שאלות ותשובות" – סה"כ 16 שאלות שהוצגו לי על ידי אתר הריצה ההולנדי Run 2 Day.

כמו תמיד, מטרתנו לומר את המילה הראשונה בדיון ולא את האחרונה, ולכן התגובות שלכם מבורכות (בדרך כלל לא צריך להזמין רצים לדיון על שאלה זאת, אולי בגלל שהרגליים הן הציוד היחיד שלנו עליו אנו לא מהססים להביע את דעתנו!). לכן בואו ונתחיל עם הריאיון הראשון: הקדמה, מושגים ותפיסות.

מה אתה חושב על המושג "ריצה טבעית"?

ברור שמושג זה בעצמו הוא כבר שיווקי. הוא ממצב את הריצה עם נעליים בעלות ריכוך מינימאלי כ-"טבעיות", מול "ריצה לא-טבעית". שאלה פשוטה, תשובה מורכבת מאוד! אולי במהלך 16 השאלות הבאות, המחשבות שלי יתבהרו, אבל התשובה הקצרה היא שכנראה שטבעי הוא מה שאתה רוצה להגדיר אותו ככזה. אלו שמתחילים במחשבה שאנו צריכים לשנות את הדרך בה אנו רצים, יגדירו ריצה טבעית בדרך שדומה לריצה יחפה. מצד שני, אם אתה בדעה שהטכניקה אליה אנו מגיעים לבד היא הטובה ביותר, אז טבעי משמעו "ללא התערבות".

מכיוון שהדיון הוא סביב נעליים כנגד ריצה יחפה, והשינוי הנגרם לטכניקת הריצה, אגביל את תשובתי לכך. לחלק מהאנשים, אפילו התפיסה של לימוד טכניקת ריצה היא כבר לא טבעית. אם מישהו יוצא לרוץ וללא כל הסבר אינטלקטואלי מגיע לצעד ודריכה מסוימים, זה "טבעי" בכך שזו ברירת המחדל שלו. על כן, טכניקה נלמדת תהיה לא-טבעית.

הטיעון עצמו מעט יותר מורכב: אנו מסתכלים על האלופים הקנייתים כ"טבעיים" בגלל שהם רצים בלי הניתוח הטכני שאנו מבצעים לעצמנו, והם גם רצים בלי נעליים. אני מניח שזה המקור למה שאנו מגדירים כ"טבעי", בהקשר של הטיעון הנוכחי. אנשים מסתכלים על אתלטים אלו שלעיתים קרובות לומדים לרוץ ללא נעליים, ושמים לב לכמה דברים:
1. פחות פציעות
2. ריצה מהירה יותר
3. ריצה "חלקה" יותר למראה

שימו לב שכל השלושה מעט סובייקטיביים. יתר על כן, אין כל קשר סיבתי בין היותם יחפים לריצה המהירה יותר, ובזמן שאני חושד שזה כנראה נכון, לא ראיתי ראיות לפחות פציעות, שלא לדבר על ההקשר לדרך הריצה שלהם. בכל מיקרה, אנשים יוצרים בתמונה זו את ההגדרה של המונח ריצה "טבעית". בידיים של אנשי שיווק, "טבעי" נעשה טוב יותר, והתפיסה נולדת. אז פישטנו את הנושא לרמה הבסיסית ביותר: "טבעי" משמעו ריצה יחפה (או בנעליים קלות), בעוד ש"לא-טבעי", משמעו להאמין בידע הקונבנציונאלי שלנעליים יש תפקיד במניעת פציעות. אלו שתי העמדות הקיצוניות – מי משתיהן הנכונה? קשה לומר, ואולי זה בכלל משהו באמצע?

האם יש דרך "טבעית" לרוץ? ואם כן, כיצד הייתה מתאר את "הדרך הטבעית לרוץ"?

אם היו מכריחים אותי להתחייב להגדרה של "ריצה טבעית", הייתי (באופן שמרני ובוודאי יותר מילולי) אומר שצורת ריצה טבעית היא, צורת הריצה שאתה מאמץ, ללא כל התערבות חיצונית או מחשבה מודעת, על הדרך בה אתה רץ. זו הדרך בה אתה רץ כשאתה פשוט רץ, ללא מחשבה מודעת על הדרך בה אתה מחזיק את הידיים, איך לנחות, איך להרים את העקב כנגד הנעת הברך – בהעדר כל הוראות אלה, אנו רצים "טבעי".

שימו לב שאני לא אומר שזה טוב יותר. אני לא אחד שרשום על הראייה ש"טבעי" הוא הטוב ביותר, ומסיבה זו, ישנן מספר התאמות אפקטיביות וחשובות שניתן לבצע לטכניקת הריצה. הזמן והמקום לא מאפשרים לי להיכנס לכולן עכשיו, אבל חלק יופיעו מאוחר יותר בסדרה זו.

אני מאמין שהדרך הטבעית לרוץ היא הדרך שלא עברה התאמות, אבל הדרך הטובה ביותר לרוץ היא הדרך הטבעית לאחר שעברה התאמות. וכמובן, ציוד ישפיע עליה. ואם אנחנו כבר בנקודה זו, יש כאן בעיה לוגית משמעותית. אם אנו מגדירים "טבעי" כריצה בלי נעליים (כפי שהסברנו בשאלה 1), אז השינויים במכאניקה הקורים בזמן שאנו רצים עם נעליים, נידונו להיות "לא-טבעיים". עדיין, התגובה הטבעית לנעילת נעליים היא להזיז את הנחיתה לעקב. לפי טיעון זה, זה רע. עכשיו נותר לנו להסביר למה הגוף, אשר חכם מספיק כדי לכוון אותנו "טבעית" לנחות על חלקה הקדמי של כף הרגל כשאנו מסירים את הנעליים, לפתע "מוטעית" לנחות בצורה רעה (על העקב) כאשר אנו נועלים נעליים. אנו יכולים לנחות די בקלות על חלקה הקדמי של כף הרגל עם נעליים – כיפוף כף הרגל בעקב, כיפוף הברך, דבר העושה את אותם שינויים קינמטיים כמו בריצה יחפה (הסבר בשאלה 4). אבל אנחנו לא עושים זאת, או שאנו "מוטעים" לנחות על העקב המוגבה של הנעל, או ייתכן שאנו "מרשים" נחיתה על העקב כי אנו יודעים שלחייב בכוח נחיתה על החלק הקדמי של הרגל יהיה רע באותה מידה (או צירוף של השניים).

זו הסיבה שהטיעון "טבעי הוא טוב יותר" פגום ביסודו – או ש"טבעי" הוא לא תמיד טוב יותר, או שנעלי ריצה, בשילוב עם השינויים במכאניקת הריצה הם עדיין אופטימאליים. לכן, אני חושב שראשית עלינו להזניח את המסר השיווקי ששכנע אותנו שריצה יחפה טובה יותר, ופשוט לבחון את הראיות בצורה אובייקטיבית.

אני מאמין שהמונח "צורת צעד טבעית" היה בשימוש כבר בשנות ה-80 בהקשר לריצה. האם אנו מדברים על אותו דבר?

אני לא בטוח – אנשים שהשתמשו במונח בשנות ה-80, השתמשו בו בהקשר מאוד מסוים, ומבלי להכיר אותו, יהיה מסוכן לענות כן או לא בביטחון כלשהו. אני חושד, בהסתמך על כמה ספרים מתקופה זו, שההגדרה שלהם של מה נחשב "טבעי" הייתה כוללנית יותר והתייחסה לידיים, הראש, האגן והצעד. חלק ממנה היה חופף, אך אני חושב שזהו טיעון מעט שונה – הוא בוודאי הרבה יותר ספציפי, מכיוון שהדיון הנוכחי נסוב סביב נחיתת הרגל וההשפעה של הנעליים, שהיה מינורי למדי בתקופה ההיא.

בהמשך: שינויים במכאניקה ובנעליים.
שבוע הבא נעבור הלאה לשינוים בטכניקת הריצה הנגרמים מהמעבר מנעליים לריצה יחפה, והאם הם מונעים פציעות והופכים אתכם לרצים מהירים יותר.

ד"ר רוס טאקר
ד"ר רוס טאקר בעל תואר ד"ר בפיזיולוגיה של האימון ותואר שני במנהל הספורט מאוניברסיטת קייפ טאון.
תחום העניין העיקרי של רוס ביישום המדע להישגים, אצל ספורטאי עילית
ומערכותספורטיביות, ובגישור הפער בין מדע למסחר. הבלוג של רוס נועד לשרת
מטרה זועל ידי גישור הפער בין המדע ליישומו אצל האתלטים על ידי מאמרים,
אימוןוהסברה. רוס חי בקייפ טאון, דרום אפריקה שם הוא מבלה את מרבית זמנו
כמרצהבכיר במחלקת מדעי האימון ורפואת ספורט. הוא עובד עם קבוצות ספורט
וספורטאיםאולימפיים.

תומר גמינדר– המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי

קראו עוד מאמרי ספורט מתורגמים