רכינה קלה קדימה מהקרסוליים, כאשר החזה והאגן מיושרים בקו אחד היא דרך מצוינת להשיג יתרון מכני על ידי ניצול כוח הכבידה
מאת:בובי מקגי; תרגום: תומר גמינדר
• כתבה מתורגמת מהבלוג של בובי מקגי: http://bobbysez.blogspot.com.
רכינה קדימה גם מגדילה את הקאדנס או קצב הצעדים, נכס חשוב לכל רץ למרחקים ארוכים. שימו לב למילה קלה – רכינה גדולה מדי יכולה ליצור סיבוב יתר (over rotation) של כף הרגל, להפעיל עומס על שרירי הליבה ולהגדיל את ההעמסה על ההאמסטרינג ומכופפי הירך. אל תרכנו מהמותניים, זה מתכון לאסון. שמרו על מרפקים כפופים בזווית של 90 או פחות – סימן ההיכר של כל הרצים הגדולים למרחקים ארוכים הוא מרפק כפוף.
רוצו בצעדים קטנים אבל מהירים ורוצו בקלילות על פני משטח הריצה. עם זאת אל תקצרו את אורך הצעד הטבעי שלכם – תנו למהירות להכתיב את אורך הצעד. ככל שאתם רצים מהר יותר, כך אתם יכולים לרכון יותר קדימה. אתם מנסים לצמצם את האינטראקציה עם פני השטח, אבל לא רוצים להרים את הרגל מהקרקע מוקדם מדי, או להוריד אותה לקרקע מוקדם מדי ולהגדיל את החיכוך.
אם אתם נוטים יתר על המידה, הנחיתה של הרגל הופכת רועשת מדי ולכן כבדה מדי, לכן תצטרכו להרים את הרגליים בכדי למנוע מכף הרגל לגרד את משטח הריצה – הרמה זו אסורה בתכלית האיסור!
צילום אילוסטרציה: Thinkstock
בובי מקגי
בובי מקגי הוא מאמן אתלטיקה מוסמך בינלאומי, סופר ונואם אשר האתלטים שלו שברו שיאי עולם, זכו באליפויות עולם, ודורגו באופן עקבי בין האתלטים הטובים בתחומם. הוא מאמן רצים וטריאתלטים, ועבד עם איגוד הטריאתלון האמריקאי בהכנת אתלטים למשחקים האולימפיים של 2004 ו-2008
23.4.2013
בובי מקגיבובי מקגי הוא מאמן אתלטיקה מוסמך בינלאומי, סופר ונואם אשר האתלטים שלו שברו שיאי עולם, זכו באליפויות עולם, ודורגו באופן עקבי בין האתלטים הטובים בתחומם. הוא מאמן רצים וטריאתלטים, ועבד עם איגוד הטריאתלון האמריקאי בהכנת אתלטים למשחקים האולימפיים של 2004 ו-2008
תומר גמינדר – המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי.
