גל צחור, 44, מאמן קבוצות CCC וקבוצת Bike way
מקום מגורים: בית אליעזר חדרה
ענף ספורט: אופניים
למה רצית להיות מאמן?
"זה התחיל מכך שהתאהבתי בתחום האופניים. לאחר הצבא, הרגשתי שממש נולדתי מחדש כשגיליתי את התחום, את היופי והאיכויות הרבות שבו על כל גווניו. באופניים ישנה אפשרות לטייל ממש, לעשות אקסטרים, להיות משפחתי, בקיצור, זה הכול וה'הכול' הזה מתרחש בחוץ שזה מרחיב לכולם את הלב. מהשנייה הראשונה שבה עליתי על האופניים, התחלתי להתאמן. מעולם לא 'רכבתי' או 'טיילתי', ישר מדדתי זמנים וחיפשתי שיפור. בתחילת התהוותי כמאמן, היה אלמנט נוסף שכיוון אותי וזה האהבה שלי להדרכת נוער וצעירים והרצון להוביל ולהנחות. אני יכול פה לחפור על זה רבות, אך אומר רק שכל התובנות הללו על התבגרות ובניית בטחון ותמיכה בנערים ויצירת נתיב מעצים לתוך החיים, נובע ממה שאני חוויתי כנער ומה שנראה לי שיכול להפוך התבגרות, נערות והבשלה, לחיים בוגרים טובים יותר. את כל זה רציתי לשלב בתחום אימון האופניים בשל היתרונות הרבים בו, כמו ריפוי בעיסוק רק ביערות בחוץ בטבע".
מה שיטת האימון הייחודית בה אתה דוגל?
"האימון הפיזיולוגי הוא פשוט, גלוי ואין סודות. כולם יכולים לקרוא את תורת האימון, להתחבר לבלוגים ולהשיג תוכניות אימון ברשת. אני דוגל בתוכניות אימון קשות, קשוחות, בשגרת אימונים תובענית, שאמורים ללחוץ ולרכוב חזק, אז חשוב מאד לרכוב חזק מאד ולדייק באיכות ובשאר אני מאפשר יותר זרימה, המון מקטעי טמפו קבוצתיים, מלא משחקי תחרות ואגו, נותן למרכיב הכיפי להיות פקטור באימוני הקבוצה ואין אצלי כמה ספרות אחרי הנקודה בהנחיות האימוניות או ביחס הספק משקל. אך כאמור אני סבור שזה הצד הפשוט יותר, מה שחשוב זה ש 'שמחה עושה מהירות'.
מה שחשוב זה הקשר האישי, הצד המנטאלי, מה שהכי חשוב וזה נכון גם לצעירים ועם השנים אני יכול לאמר שבהחלט נכון גם לספורטאים בכל הגילאים הוא התיווך. כלומר, הדרך בה אנחנו, הספורטאים, חווים וחשים על הביצוע שלנו. בתור רוכבי אופניים תחרותיים, שזה אחד הענפים הקשוחים והקשים בעולם, אנחנו קשים עם עצמנו, תמיד טוב שיש מישהו מהצד שנותן תמונה מלאה, פרופורציות וזווית לגבי התוצאה או הביצוע כי אחרת לא נשרוד. ולגבי רוכבי מאסטרס, אסור שזה יהיה 'הכול או כלום' כי אז תמיד זה יהיה כלום. אדם בוגר, ספורטאי בעולם המערבי, חייב לדעת לשמור על איזון ולעיתים להעביר את האנרגיה שלו למקומות אחרים שאינם האופניים ואז לשוב, לדעת שלעיתים אנחנו נדרשים להוריד הילוך ולזכור שזה בסדר, אחרת לא נוכל להתמיד לאורך זמן".
את מי אתה מאמן?
"המועדון שלנו מאמן צעירים, החל מצעדם הראשון בתחום דרך רוכבי עילית וכלה ברוכבי מסטרס. כולם עם זיקה תחרותית. אנחנו לא מטיילים או רוכבים, אנחנו מתאמנים. המקורות שלי הם מאופני ההרים וזה מה שמלהיב אותי, התשוקה הגדולה שלי היא אירועי אנדורנס רב יומיים. אני אוהב לאמן אליהם וגם להתחרות בהם בעצמי".
מאיזה אימונים אתה הכי נהנה?
"יש אצלנו בקבוצה, בסופי השבוע, שני אימוני נפח משמעותיים. בשישי אימון נפח בשטח ובשבת בכביש. אימוני ימי השישי קיבלו אצלנו את השם 'שישי סטייג', הם האימונים הכי מענגים וכיפיים שיש. קצב, מלא קילומטרים, משלבים רכבות ודרפטינג מעולם הכביש, סינגלים וטכניקה מעולם אופני ההרים, הרבה שעות ואדרנלין, מסיימים כאלה אימונים לרב במשקה מבעבע אלכוהולי וחומוס ומקבלים את הסופ"ש רגועים".
כיצד אתה בוחר את צוות המאמנים שלך?
"רוב הצוות הם גם רוכבי העלית שלנו וצמחו מתוך הקבוצה. כרגע, מאחר והתפזרו לנו בבת אחת כמעט כל רוכבי העלית, אביב יחזקאל וגיא שגיב גויסו לסייקלינג אקדמי, ים פוליאק ועומר שפירא מפוזרים בחו"ל ומתחרים, אנחנו כעת בונים דור חדש, מעבר לזה יש לנו את הסגל הקבוע המורכב מרוכבי עלית/מסטרס שיש להם הרבה מאד מה לתרום וכאמור צמחו בקבוצה ומצאו בה בית. בבית הזה מחנכים את דור ההמשך, צעירים ומבוגרים כאחד".
אם לא היית מאמן, באיזו עבודה היית בוחר?
"לא באמת יודע, אני יכול לאמר שהמאפיינים היו דומים, הרבה בחוץ, הרבה תנועה, קשר עם אנשים ואהבה".
מה לדעתך אומרים עליך המתאמנים?
"שאלה קשה, אולי ימליצו לי גם בימים של אימון לקחת את הכדורים האדומים? וברצינות, נראה לי שאם ניתן היה לשקול בק"ג, אז משקל שביעות הרצון עולה על הביקורת".
השאלה הכי נפוצה ששואלים אותך?
"כל מיני וואריאציות של השאלה הבאה: 'גל, אם אתמול לא עשיתי את האימון, אבל שלשום יצא שלוש וחצי שעות עם שלושה אינטרוואלים ב-ftp במקום ארבעה, התאוששתי בינוני כי אחותי התחתנה והיום עשיתי כך וכך מה לעשות מחר?'".
משפט מפתח שאני נוהג לומר?
"המילה שאני הכי אבל הכי הרבה אומר היא 'יופי'!ו'שמחה עושה מהירות' ו 'איכס כוסאומו מי שם פה קקי של פרה על השביל'"
מה האתגר הבא?
"אפיק ישראל כמארגן וכמאמן".