ויהי ערב ויהי בוקר והנה 3 מרתונים בינלאומיים לתפארת המדינה.
הנה שלושה דברים שהכי חשובים בריצת מרתון והלוואי שאיזה מארגן יקרא את הדברים וסוף סוף גם הוא ידע מה באמת הכי חשוב…
1. מרחק מדוד במדויק: ואם זה לא קשה אז שגם סימוני הקילומטרים יהיו במקום הנכון.
2. זמן ברוטו מדויק: אם אפשר אז גם זמן נטו מדויק, ואם זה לא קשה אז שטיחי בקרה בדיוק כל 10 ק"מ.
3. בטיחות הרצים: שטח המסלול שיהיה נקי מצופים ומרצים שרצים על מסלול המרתון (אבל לא בדיוק – כי הם בעצם רצים 5,10,חצי מרתון).
ויהי ערב ויהי בוקר ויהי שיטפון במרתון טבריה:
שטיחי הזינוק הוצפו מהגשמים ולא תיפקדו בזמן הזינוק. זמן ברוטו כולם קיבלו. זמן נטו היה בלתי אפשרי וכך תוגמלו הרבה רצים בזמן בונוס של 30 שניות ועד 4 דקות – לתפארת מדינת טבריה.
הרצים הישראלים הראשונים תוגמלו במדליות, אבל פרסי הזכייה, כך אומרים מנצחי התחרות עדיין לא הגיעו לזוכים. נו באמת, הרי היה שיטפון – שזה כמו שוטף פלוס 90 יום… תיעזרו במפתחות הקסם בבקשה וחכו בסבלנות עוד דקה ועוד דקה ועוד דקה ועוד שנה.
ויהי ערב ויהי בוקר ויהי מגה אירוע במרתון תל אביב:
מרתון מושלם… ממש…ממש… לרצים המהירים ביותר ולרצים האיטיים ביותר. לאלו שבעוונותיהם רצים בטווח של 3 שעות ועד 4 שעות היה מרתון מושלם גם. עד הקילומטר ה-24 ושם הם הותקפו על ידי נחיל רצי חצי המרתון האיטיים מהם בכ-60 שניות. שטויות 3 ק"מ של דחיפות סלאלום ועלייה למרכז שדרות רוטשילד והופ שוב לבד לכיוון דרך נמיר. רגע, רגע, רגע… הופ הנה שוב הנחיל אבל קצת יותר איטי ושוב דחיפות צעקות סלאלום מכאן ועד לסיום ולתפארת מדינת תל אביב.
בקילומטר ה-24 "הותקפו" רצי המרתון המלא על ידי נחיל רצי חצי המרתון | צילום: רונן טופלברג
ויהי ערב ויהי בוקר ויהי המרתון הכי ציוני שיש בירושלים:
ויקום דוד מלך ישראל ויסחוב איתו פחית צבע, יען כי ביקשו ממנו בעירייה לסמן את המסלול של המרתון. ויסמן דוד ויסמן ויסמן, המון סימונים סימן דוד. בין סימוני הקילומטר לא ממש היתה התאמה בדרך כלל אבל מה זה משנה הנוף כל כך מרגש וציוני העיקר שבסוף יהיה מדויק. והנה פתאום פניית פרסה. ויופתע דוד וישאל דוד את העוברים והשבים : "איה הפנייה, אנשים טובים, עזרו לי אינני יודע היכן היא?". ויאמרו לו הנה כאן, וישמח דוד ויסמן וימשיך שמח וטוב לב. אך אויה אסון ושבר. דוד לא סימן במקום הנכון. פניית הפרסה היתה מוקדמת מדי. והנה כך קוצר לו המרתון ב-450 מטרים שבהם לא הרגישו הרצים את ירושלים בכל צעד. וגם רצי חצי המרתון תוגמלו כראוי ומהם נגזלו 350 מטרים.
איפהה הפנייה? מרתון ירושלים 2016 צילום: פלאש 90
וישמע דוד כעבור יומיים על הפדיחה ויתפדח. וילך לרבו וישאל מה לעשות. ויחשוב הרב ויחשוב הרבה מחשבות היו לו לרב. הרב עסוק בדברים חשובים, אין לו ממש זמן לפדיחה של דוד המלך ואנחנו עדיין מחכים לרב שיפסוק האם לפרסם הצהרה רשמית או שהחיים ימשכו להם בנועם ובשלווה.
ויהי ערב ויהי בוקר והנה כך מארגנים מרתונים בינלאומיים בארץ זבת חלב דבש ומרור ולתפארת מדינת ישראל.
צילום עמוד הבית: עופר ביידה
הדברים האמורים נכתבים על דעת הכותב ועל אחריותו בלבד
נילי ודני (המגיב הראשון) שלום,
תודה על הביקורת הבונה, אני שמח לבשר כי מצאנו פתרון ובשנה הבאה אין בשום שלב השתלבות רצים זה בזה במרתון סמסונג תל-אביב. כל מי שירצה לרוץ מרתון מלא או כל מקצה אחר, ללא הפרעה ו"התנגשויות" במקצים שונים יוכל לעשות כך.
עופר שטרית מנכ"ל כפיים
אשמח מאוד אם זה יהיה אכן המצב. בעקבות ההתנגשות עם רצי החצי אני שוקל להחליף את מרתון ת"א שהינו המרתון הקבוע שלי במסלול אחר.
כתבה לענין
יש עוד כמה דברים מאד חשובים. חלוקת מים. הכוונה. צוות סיוע רפואי. חנייה. חלוקת ערכות יעילה. ועוד – אבל אפשר לסכם את זה במילה אחת: מקצועיות. ארגון מירוצים הוא מקצוע, שדורש תרבות אירגונית וניהולית ושנים של ניסיון.