זה קרה בגיל 19. אני בהיתי בה, היא בהתה בחבר שלי. אני סימנתי לה לבוא, היא הסתלקה כל עוד נפשה בה. אז הבנתי, זה לא אני, זו בכלל היא…שלא אוהבת את הגוף שלי. התחנה הבאה: חדר הכושר ושלל טיפוסיו
מאת:אילן גולדמן
חבר שלי תמיד היה גדל גוף ואפילו סוג של בריון. איש סלאבי תכול עיניים, מלא בכתפיים שמושכות נשים וזועקות גבריות. לעומתו, אני הייתי פולני צנום וחסר ביטחון, שמרבית גופו הורכב שפתיים. אחרי אותה תקרית שתוארה בפתיח הכתבה, יצאתי ממועדון הלילה אל עבר פנטזיה נתמכת מדע: אגדיל כתפיי בחדר הכושר וכך אשיג נשים מבוגרות.
מה שלא ידעתי, בחדר הכושר אורבים ארבעה טיפוסים קטלניים:
הגונח
הגונח- אורב מאחורי כל ספסל במכון (צילום: Gym fighters)
חדרי כושר רבים עברתי בחיי, וטונות של משקולות וברזלים נדחפו מכתפיי לשווא. אבל היה דבר אחד שלא השתנה בשום מכון בו ידי האחורית דרכה: גונח סידרתי ארב בכל פינה ומאחורי כל ספסל חזה. הוא היה שם תמיד כשאני חיפשתי להגדיל את גופי בשלווה, בשעה שבהיתי בבחורות שדרכו להן בקלילות על הסטפר ועל ליבי. בכל פעם שאני שאפתי אוויר מזגנים טרי לריאותיי, הוא נשף אוויר סטרואידים מעופש בצווחה מקפיאת דם וחלבון: הוייייי…אוווו, וכל מיני סוגים של אהההה… ו-מממממ… כמו אוויר בנשיפה, הצליח הגונח להעיף כל טיפה של שפיות ומתינות מהמכון השכונתי הידידותי, בעת שהטיח את משקולותיו לרצפה והרטיט את ליבם החלש של הקשישים.
בכל פעם, שהבריון המסוקס הניף את המשקולות לאוויר בטקס מרשים שדרש התנשפויות מקדימות שלא יביישו אורגזמה של בתול, המתאמן הממוצע יכול היה לחשוב, כי מדובר לפחות ברמבו 3 או קונאן (הברברי). אבל הנה, במבט מחודד מתברר אחרת: הגונח המתנשף והמהביל, עשה את כל הרעש על משקוליות וורודות של נשים, אותן לקח מחדר האירובי בזמן שאתם שתיתם בקולר. המסקנה: כלב נובח אינו נושך. עשו מה שאני עשיתי: כשהוא גונח, גנחו בחזרה רק חזק יותר. אתם כנראה תגלו ששלכם גדול יותר…
הבוהה
הבוהה – יתקרב למראה, ירים את החולצה ויספור ריבועים (צילום: Gym planet)
ממכון שמשון ועד שהשמש בגבעון תידום… ממשקולת בעמק איילון ועד ירח במכון של רון… הרי שהבוהה נמצא בכל מקום והוא המעצבן מכולם. עוד לא נולדה המראה שיכולה לו, וכנראה גם לא זאת שהוא יוכל לה. אחרי כל כפיפת בטן בה הקבבים שבקרבו נדחסו אל פנים הקיבה, יאוץ וירוץ הבוהה אל עבר המראה הסדוקה, וינסה למספר את ריבועי בטנו.
לרוב, הוא יתקרב למראה בתנועת הסחה חתולית ועצובה, וירים את קצה חולצתו בתנועה חיננית וזריזה, שאפילו הרצה איטית במצלמות המכון בקושי תגלה. שימו לב, בתהליך ההתרחקות מהמראה, הוא יביט אל עבר השעון שעל ידו אך לא יסתכל מה השעה: כנראה שזהו חלק מתרגיל ה"שען העיוור". אם תאמצו עיניכם, תגלו אותו פוזל בעין עקומה אחת אל עבר חיטובי ידו האחורית. תנו לים הרחמים להציף את ליבכם, זה מקרה אבוד. ודבר נוסף, אל תתפלאו אם תראו אותו יושב על השיש במלתחות, מנשנש טונה במים עם מזלג.
הפלרטטן
הפלרטטן הבלתי נלאה – יהרוס לך כל חלקה טובה של אימון (צילום: Cyber)
לרגע הוא יצוץ מימין, לפתע משמאל. פעם מאחור ופעם מלפנים. אפילו החדה שבמראות, לא תזהיר אתכן הנשים, מפני הפלרטטן הבלתי נלאה שמאכלס כל מכון כושר מישראל ועד הרשות. הפלרטטן הוא מחוכם למדי: באורח פלא, גופו נשאר נפוח כתפוח אדמה שנשכח במיקרו, וזאת למרות שלא עשה דבר מלבד אותו סט מתיחות זדוני, שהוביל אותו מלכתחילה אל מרגלות ההליכון שלך.
הפלרטטן תמיד יהיה שם, כדי להרוס לך את השיר האהוב ולקלקל לך את הרגע היחיד שנשאר לך עם האוזניות שלך. המשפט: "חבר זה לא קיר" הוא המוטו המניע אותו. לצערך, הדרך היחידה לסלקו הוא האיום: "אם לא תעזוב אותה, נקפיא לך את המנוי", או "כבר סגרנו", מצד בעלי המכון והמדריכים.
הלא מפותח
הלא מפותח – ישנם מקרים בהם חבל על הכסף של המנוי (צילום: Barcroft)
כל מי שבילה שנים במכון, בוודאי מכיר את ה"לא מפותח". זה אותו טיפוס חסר צורה ושריר, שהיה שם במכון לפני שנרשמתם, וזה שיישאר שם אחרי שתשלחו את נכדיכם לצבא. הוא התאמן שם במלחמת לבנון השנייה, וכנראה יישאר גם לשלישית. כן, כן, זה בדיוק הבחור הזה שאתם תוהים לגביו כעת: "וואו, כמה הוא מתאמן וכלום לא עוזר לו". ובכן, הסירו דאגה מליבכם. מה שהזמן לא מתקן, בטוח שמכון הכושר לא יצליח. השאלה, "אם אני אעשה כפיפות בטן יהיו לי ריבועים", כאילו נתפרה בשבילו.
אל תנסו לתהות האם זו גנטיקה, או התזונה שמכשילה. הסתפקו באמרה הבאה: "אלה החיים. יש כאלה שעולים, כאלה שיורדים וכאלו שתקועים במישורים"….לפחות הוא ייתן לכם להעביר את האימון בשקט בזמן שהוא מיישם את עיקרון הגדילה המדומה.
בשורה התחתונה מכון הכושר הוא סוג של חממה. הוא יכול לבוא בצורה שכונתית וקטנה או בגרסה קפיטליסטית אוכלת דוחקיה. אבל בשני המקרים הוא יהיה מקום נעים וחמים, אליו מתכנסים אנשים כדי להילחם באופן תמוה בברזלים ומתכות. היפה במכון, הוא כי הגשם אינו חודר בחורף הקר, בעת שהפרעות ומוזרויות מסוגים שונים ומשונים, מתפתחות ומתפרצות להן. תמיד טוב לדעת, כי גם כאשר ההפרעות תנבטנה ותבשלנה, הם תשארנה בתוך הקן של הקוקיה.
הכותב, התאמן שנים רבות מידי בחדרי כושר וללא תוצאה
כתבה קודמת – ספינינג, האמת
אילן גולדמן
עורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי בעל תואר במזרחנות
כל הכתבות של אילן גולדמן במדור– מזרח תיכון חדש
