והפעם מוטי רמז משתף אותנו בהגיגיו ונזכר בימים בהם חלם שפייה תעלים את עודף המשקל שלו, כאשר בעצם היה צריך לבקש ממנה זוג נעלי ריצה…

מאת:מוטי רמז

משקל יתר. השמנה חולנית. עודפי שומן.  צירופי מילים המתארים הרבה יותר ממצב פיזי גרידא. זו ביצה המושכת אותך אט אט למטה. זו התמודדות יום יומית עם כוחות בלתי נתפסים, כמעט מחוץ לגבולות ההיגיון. הפער העצום בין הפתרון (הלכאורה…) פשוט כל כך לבין חוסר היכולת ליישם אותו בחיי היומיום, הופך את התסכול לבן בית ואת היאוש לחלק אינטגרלי ממך. בין אם זו מחלה או בעיה פסיכולוגית או כשל נפשי או אופי מחורבן (גם את זה שמעתי) התוצאה היא אחת – מלחמה מתמשכת.

אני שם כל חיי. מביט בערגה על ברי המזל שנולדו נכון, גודלו נכון, מתנהלים נכון וחושב מה איתי. כמה הייתי נותן לפייה, לא משנה מאיזו אגדה, שתגיע יום אחד, עם שרביט כמובן, ותעלים את בעיות המשקל שלי לעד ולנצח. משום מה היא מתעכבת. לאורך השנים טרדה את מוחי מחשבה נוספת. לא יכול להיות שהכל כל כך רע. יש הסבר אבולוציוני לאגירת השומן המרשימה שלי. מישהו או משהו תיכנן את המכונה המופלאה הזו (כלומר גופי הענוג) כדי שתאגור עודפים לימי מצוקה. כמו כל ישראלי שאלתי את עצמי – מה יוצא לי מזה? מתי יסתובב הגלגל ואנחנו, השמנים, נהיה עם בטננו על העליונה?

אז כתבתי שיר על שמנמתוק, שהוא גם שמן, וגם מתוק ובעיקר מתוסכל. הייתי אז בשיא משקלי, נושק ל-160 ק"ג. רק כעבור שש שנים, אחרי שירדתי יותר מ-50 ק"ג הוספתי את שני הבתים האחרונים. קבלו הצצה ייחודית ואינטימית לעולם בו כדי לנצח צריך להפסיד…

שמנמתוק
שמנמתוק מסתכל על עצמו במראה
מתוסכל ונבוך ועצוב לו נורא,
למרות כל הניסיונות שבלי סוף הוא עשה
לחנות בגדים אנושית אין לו כניסה,
הוא מלטף את הכרס שטיפח שנים וחושב
מה איתי? מה איתי? מה איתי?

כשהפרסים יעיפו אטום קטלני
האקלים יהפוך לחורפי גרעיני,
רק אז בני האדם יתחילו לזכור
רגע לפני שימותו מקור,
שעודפי השומן מהכפור מגינים
ולכן השמנים – ישרדו אחרונים!

שמנמתוק רובץ על הספה בסלון
בוהה במרקע ומרגיש כמו בלון,
בין תכניות בריאות שמנסות לגעת
לגדולים שיורדים את עצמם לדעת,
הוא חובק את הכרס שטיפח שנים וחושב
מה איתי? מה איתי? מה איתי?

כשהחור באוזון יתפשט בשמיים
ואת כל השדות יציפו המים,
רק אז בני האדם יבינו דרך אגב
לפני שהבטן נדבקת לגב,
שעודפי השומן מרעב מגינים
ולכן השמנים – ישרדו אחרונים!

שמנמתוק במעלית עמוסה מצטופף
יש צפצוף טורדני כי המשקל קצת עודף,
המבטים החודרים אומרים לו הכל
בגללך המעלית תקרוס ותיפול,
הוא מקפיץ את הבטן שטיפח שנים וחושב
מה איתי? מה איתי? מה איתי?

כשחייזרים ישתלטו על הכדור הכחול
בספינות מפחידות רבות כמו חול,
רק אז בני האדם יסגרו את הפה
כי בעולמות אחרים רק שמן זה יפה,
ועודפי השומן מחייזרים מגינים
לכן השמנים – ישרדו אחרונים!

שמנמתוק מסתכל במראה והוזה?
הבחור שממול כבר נראה די רזה,
את הגלידה הוא החליף בסלט ירקות
את הספה בסלון בריצות ארוכות,
הוא מחפש את הכרס שהכיר כבר שנים וחושב
מה איתי? מה איתי? מה איתי?

עזוב אותך גברבר ממדע בדיוני
תתמודד עם המציאות ותחשוב הגיוני,
בשביל מה חייזרים ואוזון ואטום?
צריך פשוט לרוץ ואת הפה קצת לסתום,
כי עודפי השומן את הגוף מענים
ולכן הבריאים – ישרדו אחרונים…

מוטי רמז  רץ בקצב שלו