טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת 2010 הסתיים עם דרמות לאורך כל התחרות. יאיר בן עמי מביא את הבולטים מהן ומסכם: שאפו למתחרים ולאיגוד!

מאת:יאיר בן עמי

תחרות ספורט צריכה מספר אלמנטים כדי לשמר את העניין של הצופה. בניית מתח של טרום תחרות מספקת אלמנט חשוב להתרחשותה ובדרך כלל, כשמתנהלת תחרות צמודה בין המתחרים, זה מקדם ביטחון טוב לאירוע מלהיב. למרות זאת את רוב הדרמות הגדולות בהיסטוריה קיבלו הצופים מהמקומות הבלתי צפויים ולא בהכרח מהמנצחים או אלו שסיימו במקומות הבאים אחריהם.

בטריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת 2010 היה כל מרכיב אפשרי ליצירת הדרמות הנדרשות לאירועי ספורט בלתי נשכחים ובדיוק מאלו שנכנסות לדברי הימים כבלתי נשכחים. זה החל עם מקצה העילית נשים. גילי רייכמן- צוקרמן נותרה בודדה במאבק כנגד סיבוב הפסילה. אותה נקודה בה הדבוקה או מוביל או מובילי התחרות מגיעים לפער של סיבוב שלם על פני האחרון או האחרונים ובו נאלץ הרוכב (או הטריאתלטית במקרה זה) לסיים את התחרות.

מובילת המרוץ, באותו השלב, ההולנדית דנה בוטרנבורד כבר פתחה פער של כמעט שתי דקות על הדבוקה. בסיבוב האחרון היא סגרה פער של סיבוב שלם על רייכמן וזאת כשנותר כק"מ בודד לתחנת ההחלפה. בוטרנבורד לא התעקשה לנסות ולעקוף את רייכמן וגם אם הדבר נעשה בסכמה או מחווה ספורטיבית מובנת או לנוחיותה של ההולנדית הרי שהיה בכך מעשה שזיכה את ההולנדית במחווה של תודה בצורת הרמת אגודל מצידה של רייכמן כשהשתיים נכנסו לתחנת ההחלפה. רייכמן המשיכה לסיבוב האחרון ברכיבה וההולנדית יצאה למאבק ההישרדות על מסלול הריצה. בתמונה: דנה בוטרנבורד במחווה אדירה לגילי

מחוותה של הרוכבת ההולנדית הייתה ספורטיבית נדירה ובהמשך התבררה כקריטית עבורה בכך שלא ניצלה גם את הק"מ האחרון לטובת המשך הגדלת הפער מהדבוקה. היא יצאה לריצה בפער של 1:45 דקה מהדבוקה ואז גם טעתה בפנייה והוסיפה לעצמה כעשרים שניות על מסלול הריצה. "בכלל לא חשבתי על זה," ענתה כשנשאלה על העובדה שלא דאגה לנצל גם את הק"מ האחרון של שלב הרכיבה כדי להמשיך ולהגדיל את הפער. "כשהיא ביקשה ממני לאפשר לה לסיים את המסלול זה היה לי ברור שזה בסדר מצידי". הדולקות בעקבותיה ידעו כי הן טובות ממנה בריצה באופן משמעותי אך לסיום דרמתי שכזה אף אחת מהן לא ציפתה.

פאני ביאסרון בין הגדולות בעולם

הבלגית, קטרין וורסטהויופט חצתה את קו הסיום 33 שניות לפני ההולנדית והרוסייה אירינה אביאסובה, שמנעה ממנה את הסגנות בזכות פער של שמונה שניות בלבד. "לא היינו מודעות לפער שהיה ולא לכך שהיא האטה ידעתי שאני אשיג אותה בריצה בגלל תחרויות קודמות," אמרה וורטהויופט המנצחת. כששאלתי את בוטרנבורד אם היא מצטערת על המחווה היא ענתה "אני מצטערת שטעיתי במסלול, זה כנראה מה שהפריע לי לנצח". ראוי יהיה, כשבוטרנבורד תשוב לאילת, שהקהל הישראלי יביע את הערכתו להולנדית על המחווה המדהימה והנדירה.

הנקודה המרגשת השנייה במקצה הנשים הייתה הופעתה המרשימה של פאני באיסרון הצעירה, שבהופעת בכורה באליפות הלאומית במרחק האולימפי העניקה קרב מרשים מול מתחרות ברמה עולמית. המנצח היא אלופת בלגיה וגם היא הודתה שפאני הרשימה במיוחד. פאני עצמה סיימה את התחרות כארבע דקות בלבד מהמנצחת ועם דמעות. כשנשאלה הודתה שאלו בעיקר דמעות של הקלה והתרגשות של סיום התחרות הראשונה במעמד הקהל הביתי באליפות ישראל.

רון דרמון, למרות ההתכווצות סיים כמו גדול – השראה לדור הצעיר

ועל הופעת בכורה ועד לזינוק דובר רבות בהקשר של רון דרמון הצעיר. ערב המרוץ, ובגיל 18 בלבד, הוא סומן כאתגר הקשה ביותר של האחים אלתרמן מאז החלו באיסוף אליפויות ישראל לפני תשע שנים. טרם הזינוק, דרמון התמודד עם רמת ציפיות שיכולה להפיל ספורטאים ברמות העל של הספורט העולמי. עם היציאה מהמים הוא היה כחלק טבעי מהדבוקה של המובילים. לריצה הוא יצא עם הדבוקה אותה הקדימו, בפער של שניות בודדות, דן אלתרמן ומתחרה נוסף. דרמון הרגיש טוב בתחילת הריצה ואפילו ניסה לברוח לדבוקה אלא שאז הוא הרגיש את שריריו בוגדים בו ולאורך 8.5 הק"מ הבאים של הריצה הוא התמודד עם כאבים וכיווצים. למרות זאת הוא הצליח לשרוד את התחרות בלי לפרוש, בחירה של ספורטאים רבים במצבים כאלו ולראיה הפרישה של כמה ספורטאים שלא עמדו במזג האוויר החם. רק כשחצה את קו הסיום הרשה לעצמו דרמון לקרוס ובמשך דקות ארוכות הוא לגם מים בכמויות אדירות תוך ששקיות קרח מקלות על שריריו הדואבים.

דן ורן אלתרמן התברגו, במקומות 8-7 על קו הסיום,  בדיוק על פי שהעריכו (ערב התחרות). הניצחון של דן אלתרמן באליפות ישראל היה העשירי במספר שלו ושל אחיו רן מאז הניצחון הראשון באליפות של שנת 2001. דן אלתרמן ידע לפרגן לדרמון על ההופעה במילים חמות לצד השמחה המרגשת שלו ושל רן כשחצו את קו הסיום.

החגיגה הכנה והאמיתית של התאומים, כשהם מגיעים לקו הסיום של אליפות ישראל, מצליחה לרגש בכל פעם מחדש כאילו זהו הניצחון הראשון ולא העשירי. השליטה של דן ורן אלתרמן בטריאתלון הישראלי, לאורך העשור האחרון, היא הישג אדיר שצריך לזכות למקום של כבוד מול הישגים של ספורטאים גדולים. בענף שלא העניק להם מבית אתגר של ממש הם הצליחו להגיע למיקומים מרשימים בדירוג העולמי. צריך לשמוע את הדברים שאומרים עליהם המתחרים המגיעים לישראל מאירופה ושאר העולם כדי להבין עד כמה הם חלק מהטריאתלון העולמי. את ההישג הזה, של הכרה עולמית ושליטה מוחלטת בטריאתלון הישראלי הם השיגו בלי שצץ מי שיאיים עליהם באופן רציני ועקבי.

מי היה אם לא האלתרמנים?

גם המנצח הצרפתי, גרגורי רו, פרגן לשניים לאחר המרוץ וזאת בזכות הפעלתנות שלהם לכל אורך המרוץ בו למעשה היו הם אשר קבעו, במהלך שלב הרכיבה, כמה יכאב לכולם ולפי כמות הפורשים זה היה כואב.

טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת 2010 נערך תחת בקרה של אישים מהאיגוד האירופי וזאת לקראת אירוחה של אליפות אירופה בשנת 2012. איני יודע מה יהיה הסיכום של הבקרים אך כמי שחווה את טריאתלון אילת מאז שנת 1990 ועד היום כמתחרה, מאמן, עיתונאי ופעם אחת גם כצופה מהצד, הרגשתי את הצטברות הניסיון של ארגון האירוע. היה זה אירוע שהתנהל באופן מדויק ומעורר כבוד כשהאוויר מסביבו ובתוכו הרשימה. ואם בשיחת מוצאי שבת עם אמא שלי היא עדכנה כי שמעה על הטריאתלון גם ברדיו וגם בטלוויזיה אז נותר רק לומר – שאפו. אקורד הסיום של המרוץ היה מרשים כפי שראוי. ואסור לשכוח את התמיכה הגדולה של חברת ישרוטל לקיומה את התחרות באילת.

מתן אור ירוק, על ידי האיגוד האירופי, למייק כץ (מנהל התחרות) לבצע את הרעיון שהעלה בפניהם לארגן את אליפות אירופה הפתוח לילדים והראשונה בהיסטוריה של ענף הטריאתלון, במסגרת אליפות אירופה שתיערך באפריל 2010 באילת.

תמונות / עופר ביידה