החודש השתתפו נערים ונערות מישראל באליפויות העולם, טריאתלון ומרוצי אופני כביש. היו צהלות שמחה ואנחות אכזבה. מותר לצהול ולהתאכזב, לא נכון להגדיר תוצאות של גילאים צעירים כהצלחה או ככישלון
מאת:יאיר בן עמי
| הנערים הישראלים שהתחרו באליפות העולם בלונדון השיגו תוצאות מרשימות. מקומות 7+15 באליפות העולם לנוער בהחלט ראויים להערכה, אך לא להגדרה ככישלון או הצלחה. הגדרת תוצאה ככישלון או הצלחה של ספורטאי מתאימה רק לקטגוריות בוגרים. ספורטאי נוער צריכים להיות בתהליך של דרך, בנייה כמטרה, התוצאות הן המשניות. רוכבי בספורט הישראלי שמחה על ניצחון, או כל הישג, בגילאים הצעירים מקובלת ומתבקשת. |
זינוק לאליפות ישראל בטריאתלון.
למצולמים אין קשר לכתבה |
הדרך חשובה מהתוצאה
לא
ה"לא סיים" ולא חמישייה ראשונה באליפות עולם לנוער, צעירים עד גיל 23 וכל
מקצה צעירים צריכים להיות מתווה הדרך, אלא הדרך בגילאים הצעירים צריכה לשרת
את ההכנה להתמודדות בגילאים הבוגרים.
יש אין ספור דוגמאות של ספורטאים שלא בלטו בגילאי נוער, נערים או צעירים עד גיל 23 שבבגרותם התקדמו עד לרמת הקצה העולמי.
בישראל
היו בעבר כמה וכמה רוכבי אופניים ומתחרי טריאתלון שהתברגו במקומות מרשימים
בגילאים הצעירים. נערי ונערות הטריאתלון של ישראל התברגו בעשירייה ראשונה
של אליפות אירופה או עולם, כבר לפני עשרים שנים ויותר.
דור מוכשר בא, הולך ויבוא שוב. הדרך, היא החסרה בישראל. שמחה על הישגי הצעירים או אנחות אכזבה אינם תחליפים לדרך. כעובדה, לא באופניים וגם לא בטריאתלון יש המשכיות מובנית מגילאים צעירים לבוגרים.
על כל ספורטאי מצליח יש לפחות קורבן אחד של הדרך
ההישגים של הצעירים לא יחזיקו עד רמת הבוגרים אם לא תהיה דרך ברורה, בעיקר כזו המוצבת לפני המספר המעיד על התוצאה הסופית.
קורבנות רבים מדי
תרבות הספורט ההישגי בישראל מציגה תמונה מאוד ברורה. על כל ספורטאי מצליח יש לפחות קורבן אחד של הדרך.
ירדן ג'רבי אלופת עולם – אליס שלזינגר מחפשת מדינה אותה תוכל לייצג.
מקום 15 +7 באליפות העולם בטריאתלון לנוער – מאבק הכולל עו"ד של הורים באיגוד.
שלושה
רוכבי נוער שסיימו את אליפות העולם 2011 במקומות מכובדים – לא יוצאים
לאליפות 2012 ולאליפות 2013 מגיעים לאחר סאגה משוגעת ובמימון ההורים + רוכב
המתחרה ללא ידיעת האיגוד.
בדרך
של הספורט ההישגי בישראל על כל הישג יש קורבנות. במקום להעצים את העומק
האיכותי, קובעים מי הטוב ביותר ואם זה לא הספורטאי הטוב ביותר אז לעתים הוא
אפילו לא קיים.
במצבים
נדירים, הנוצרים פעם בכמה דורות של ספורטאים, יש היסחפות עיוורת אחרי
הכישרון. את העובדה המצערת כי רוב הכישרונות נושרים מספורט הישגי עוד לפני
גיל נוער נוטים לשכוח.
את מספר הנערים והנערות שכישרונם יכול היה להובילם לרמת קצה עולמית, אך הם נעלמו באין דרך הישראלית אנו נוטים לשכוח.
שדה הרוכבות כדוגמה
אי מיצוי שדה רוכבות האופניים בישראל לאורך השנים, הוא אחד הדוגמאות הטובות ביותר לכשל הדרך.
מאז תחילת שנות התשעים היו בישראל מספר חריג (ביחס למספר הרוכבות) של כישרונות על.
בוני
אשל, נגה פישר ובאותה תקופה הייתה גם אחת לאה גולדשטיין, שאחרי שירות צבאי
אימצה את האזרחות הקנדית ולא הישראלית כדי להתקדם בספורט.
בהמשך אותה תקופה הופיעה שני בלוך שיחד עם שלוש המוזכרות בפסקה הקודמת ואולי עם תוספת כלורי קופנס אפשר היה לבנות נבחרת לתפארת.
בשנים
האחרונות היו את הצעירות דניאלה לוי, רותם גפינוביץ ובאליפות העולם התחרתה
פז בש שניצחה כמעט כל תחרות ואליפות שהתקיימו בישראל בשנה האחרונה.
ממש
עכשיו יש כמה נערות צעירות המגלות כישרון. מגאן בלצר, מורן תל פז, יובל בר
זיו ואם שכחתי מישהי זה רק מעודד שיש יותר משהצלחתי לזכור.
לרוכבת
ישראלית יש מצב אידיאלי לנצל אימונים ותחרויות. זינוק עם דבוקת העילית
גברים הישראלית מעניק לה רמז לא רע למה שצפוי לה בדבוקה של מרוץ נשים
איכותי באירופה.
הבעיה היא
שהפכו את הזינוק של נשים עם גברים לאידיאולוגיה קלוקלת. רוכבת היודעת לשבת
בדבוקה טוב מאחרת גם תנצח תחרויות בישראל. ככה לא לומדים איך להגיע להישג,
רק איך לשרוד דבוקה כזו או אחרת.
התיחסות מוטעית
טוב
היה לו היו מתייחסים לזינוק של רוכבת עם גברים כאימון, זו בדיוק הדרך.
להעניק על זה פרס, מדליה, דירוג שנתי או גביע, זו בדיוק הדרך הקלוקלת. זה
בדיוק המקום בו אבדה הדרך וחוסר הכנות. זו בדיוק הדרך בה האגו והוכחת אי
השליטה בחומר עולים על פני השטח ומחרבים את האפשרות לצעוד בדרך הנכונה.
| בדיוק מאותה נקודה אפשר גם להבין מדוע שפיטה של התוצאות של נער או נערה בתחרות, אינה הדרך הנכונה והמקדמת אותם.
הבעיה בישראל היא בתרבות ה"הכל אנחנו יודעים". בתרבות כנה ומבט כדי לשנות צריך להתחיל מההתחלה, לסיום ארצה להביא דוגמה מענף הכדורגל הישראלי בו אוהבים כה רבים לזלזל. שחקני כדורגל ישראלי לא אוהבים לשבת על הספסל, או גם להיות בענף הכדורגל הישראלי נפל דבר בשנת 2012, בכל הקשור לניהול |
תחנת החלפה בטריאתלון ילדים.
למצולמים אין קשר לכתבה |
קרויף הביא עימו צוות כמעט כל ספרדי, שהוחלף בחלקו הלא מבוטל השנה ושוב בצוות הכולל מאמן ספרדי ועוזרים ספרדים.
במכבי תל אביב (כדורגל) יש עומק איכותי שמעולם לא היה בקבוצה ישראלית. בכל עמדה יש לפחות שני שחקנים השווים מקום בהרכב נבחרת ישראל.
ראו
זה פלא – במכבי תל אביב לא שומעים על שחקנים ממורמרים בגלל אי הכללה
בהרכב, או חילוף במשחק. כשהתרבות הזו תחלחל אל כלל קבוצות הכדורגל והספורט
הישראלי בכלל, יהיה בארץ חמדת חלק חיוני בבסיס לתרבות ספורט הישגי.
מדוגמה זו אפשר להשליך:
1.
כשבענף האופניים הישראלי יבינו כי פרישה של רוכב אופניים מאליפות העולם,
ולא רק, אינה בהכרח כישלון יהיה סיכוי לבנות בסיס תרבותי של ספורט הישגי.
2. כשבענף הטריאתלון הישראלי יבינו כי מקומות 15 + 7 הם דרך ולא מטרה, אפשר יהיה לבנות את הבסיס להמשכיות, עד לבוגרים.
יאיר בן עמיעורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת
לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות
שה"מאת" הזה לא יושב בקופה בסופרמרקט כי אז הייתם משלמים ביוקר על מצרכים
זולים. איך אתה קורא למה שכתבת סיכום? הרי זו לא ברכה אלא ערמה של בטלה.
אין בך ולו שמץ של מקצועיות ויומרנותך לעשות סיכום ספורטיבי בימינו כמוה
כלשלוח את שרת הספורט להתחרות במרוץ הלילה. לך למכור ארטיקים בים.
דיר להשכיר (02/10/2013)
עו"ד ועוד (03/10/2013)
יוסי הדובר (03/10/2013)אבל, מה לעשות אין קשר בין שחר שגיב ואמיתי יונה לעו"ד…
סתם רצון של יאיר למשוך תשומת לב וכותרות על כלום…
די עם שיעורי ההיסטוריה, בעיקר כי הם ממש, אבל ממש לא מדוייקים…ואפילו מעוותים לצורך הכתבות.
בקיצור – כרגיל כתבה שולית…כי לפרגן לספורטאים ולמי שעושה בשטח זה כואב
עו"ד ועוד2 (03/10/2013)קרה לנוי יאיר מביע בצורה דמוקרטית את דעתו ואיזה עלהום הקימנו14 איש את
האיגוד בקיבוץ עין המפרץ ולאן היגענו חבל מדיר רגלי שניים מטריאתלון בארץ
.תהנו
איתמר (03/10/2013)לי שאתה מדיר את רגליך מכיוון שאולי היית נהנה מהאירועים שאנו עובדים כה
קשה כדי שיתקיימו וימשיכו את מסורת הטריאתלון בישראל. היית מצטרף למאות
ואלפים שנהנו מתחרויות אלו.
הכי קל לשרבט ״התבהמות״. כדאי שבמקום
לצקצק בלשון ולכנות את המושכים בעגלה בשמות גנאי, אולי פשוט המתלוננים
והמקטרים יעשו . נמצא עבודה לכל מתנדב.
אני באמת לא יודע מי אתה אך אני מכבד אותך באופן אוטומטי שהיית בין החולמים והעושים להקים את האיגוד .
כנראה,
חברותך / היכרותך עם הכותב והמלעיז על איגוד הטריאתלון אופן קבוע ונלעג
גורמת לך לכתוב את אשר כתבת . אגב, תגובתי הרשומה מעלה נשלחה גם לעורך
הראשי של שוונג ונותרה ללא תגובה. ואידך, זיל גמור.
יוסי (03/10/2013)זה ממש לא מכובד שאתה מגיב דרך פייסבוק לכתבות אבל עוד יותר גרוע שאתה
מחצין את ליקוי הבנת הנקרא שלך. ובגלל שאני נחמד ומורה לספרות אני אסביר לך
מה הקשר בין עו"ד להישגים של צעירים באליפות העולם. ההתנהלות של משפחת
פישמן מול האיגוד למשל.
המורה לספרות (03/10/2013)בכל
כתבה שלו, תמיד ישנם כאלו שכותבים – חבל שאתה לא יודע לקרוא, וחבל שיש לך
בעיות הבנת הנקרא. בכל תגובה שלו בפורומים בעשרים שנה האחרונות, תמיד אפשר
לראות שהוא כותב על הבנת הנקרא על אלו שלא מסכימים אתו. הצליח להפוך אליפות
עולם מוצלחת לריב.
טריאתלט (03/10/2013)
אבנר (04/10/2013)יש עורכי דין המעורבים בנושא של שגיב ופישמן,מכאן שהנהנה מהעניין יצא גם אמיתי יונה.
האיגוד קיפל את הזנב ויצא פיתה,שגיב ופישמן יצאו שפנים,כולם קיבלו הכל ומכאן שאין מנצחים ומפסידים,למען האמת טוב שכך.
הדובר יוסי יודע מה מתרחש באיגוד אבל תמיד ותמיד שוכב על הגדר בשביל כלום.
יוסי מביןפעמיים (05/10/2013)הבעד, גם הנגד, גם הקטילות. הכל מקבל באהבה ולא נעלב בכלל( אם משהו התכוון
להעליב ולפגוע, חס וחלילה).זו גם לא אופציה שתתכן בעתיד. חבל על בזבוז
האנרגיה לכיוון זה.
כמו שכולם יודעים, מי שלא עושה, לא טועה וברור
שאנו, באיגוד הטריאתלון גם טועים לעיתים. אנו בעיקר עושים. לאלו שאומרים
שאני"נשכב על הגדר" וכיוצ"ב אומר שאני גאה להיות חלק מההנהלה הנוכחית
שמורכבת מיו"ר שעושה ימים ולילות ללא כל תגמול כספי ( מכירים חיה כזו?)
וללא שום אינטרס אישי ( יש דברים כאלו?) מתוך אהבה גדולה לספורט ולאנשיו
ומחברי הנהלה נאמנים, ישרים ואכפתיים. ואתם המקטגרים, מוזמנים להיות חלק
מהעשייה. זה הרבה יותר מאתגר ומשמעותי מלהיות "נמר של מקלדת" . אם
הטריאתלון יקר ללבכם, הצטרפו לעשייה !
יוסי (05/10/2013)
איציק (12/10/2013)
איציק (12/10/2013)