העם הסיני המרכזי (ה"האן"), לא פעם מרים בבוז את חוטמו הקולקטיבי מול עשרות העמים האחרים שמאכלסים את סין הענקית. מבחינת רוב בני ההאן, העמים האחרים הם מיעוטים נחשלים ונשלטים, שמפגרים הרחק אחרי עליונות בני ההאן הסינים. אין צורך להיעלב בשביל העמים הסינים הקטנים יותר. בני ה"האן" מרגישים אותו דבר ביחס לשאר בני האדם בעולם בכלל.

ה"קן", האצטדיון הלאומי בבייג'ין בזמן האולימפיאדה | צילום: Alex Needham

מתוך 1.4 מיליארד אנשים בוודאי יימצא ספורטאי עם יכולות על

למרות תפיסת העליונות של בני ההאן, עם סיומה של אולימפיאדת בייג'ינג 2008, הוחלט באחד מאותם אולמות מפלגה אפורים, מוארים בקמצנות, שכמותם פזורים רבבות ברחבי סין, שהגיע הזמן לנסות לרתום יכולות, שאולי קיימות, אצל העמים ה"נחותים" ולגייסם למרדף הלאומי אחר כבוד ספורטיבי. במרדף הסיני הבלתי פוסק אחרי תהילה אולימפית, אומר ההיגיון הסיני: אחרי הכל, יש לנו 1.4 מיליארד אנשים, מהם מאות מיליונים שאינם בני "האן". אין סיבה שלא נמצא אצל בני העמים הנשלטים, ספורטאי שבגופו חבויות היכולות לנצח את הטובים בעולם. אפילו יותר סיכוי משנמצא ספורטאי, נמצא ספורטאית.

עוד כתבות בשוונג
צפו || מהי משמעת ריצה עם האולטראיסטית אשמורת משעל
מבחן שוונג || נעלי ריצה של אדידס מדגם אולטרה בוסט
7 עצות לתכנון הריצה הקרובה שלכם

החוכמה הספורטיבית הסינית גורסת שבני ההאן יכולים ללמד את העולם כולו ענפי ספורט רבים, בייחוד ענפים אולימפיים כמו התעמלות קרקע ומכשירים, טניס שולחן, ובעשור האחרון גם שחייה. אלו ענפים נכבדים, וחלקם מהנצפים והחשובים במשחקים האולימפיים. אך המקום בו המנדרינים הסינים האוחזים במוסרות הספורט מייחלים להותיר חותם יותר מכל, הוא בענף אחד. מלך ענפי הספורט והטבעי והאנושי מכולם – ריצה.

מלך ענפי הספורט והטבעי והאנושי מכולם – ריצה | צילום: Alex Needham

כישלונו של לו שיאנג להביא מדליית זהב בספרינט ה-110 מ' משוכות באולימפיאדת בייג'ינג, הותיר אומה סינית שלמה המומה ומאוכזבת. יש שיודו בחדרי חדרים – מושפלת. אחרי כשלון 2008, קולם של זקני הספורט הממוסד נשמע חזק וברור: דרישתם היתה חזרה גורפת ומאסיבית ליסודות המאואיסטים של המפלגה – מכמות תגיע האיכות. מהאלפים, יימצאו האלופים. הרשת שתיזרק לאיתור כישרונות תורחב כפליים. ההשקעה בצעירים תוכפל. מרכזי הספורט יגדלו. מיליוני בני נוער יעברו איתור ובדיקה. ספורטאי העל הסינים של דור העתיד יימצאו, ויהי מה!

בישיבות אינסופיות עלה פעם אחר פעם המודל המזרח אפריקאי של ריצות ארוכות. השימוש של האפריקאים במתקני ספורט יקרים, לא קיים. אלפים מתאמנים בריצות במרחקים מצטברים של 200 ק"מ בשבוע במרדף אחרי תהילה. אין אצטדיונים מפוארים, אין חדרי כושר, אין מכוני עיסוי ומתקנים מיוחדים. פשוט רצים. יכולות מולדות, מוסר עבודה, אמונים, נחישות ומסורת עושים את השאר. מבין האלפים שרצים במזרח אפריקה, עשרות שורדים. הם אלו שצומחים להיות האלופים האולימפיים ומלכי הכביש. נשמת המפלגה הסינית יצאה אל ההישגים הקנייתים והאתיופים. הרי לא ייתכן שכמה עשרות אפריקאים חסרי אמצעים ומתקני ספורט, שכל מה שהם עושים זה לרוץ על מסלולי עפר ובוץ, יכולים לאומה הסינית הגדולה. לא ייתכן שלא יימצאו ברחבי מדינת הענק כמה עשרות בעלי כישרון. לא ייתכן שהמזרח אפריקאים יגברו על הסינים במוסר העבודה.

בפעם האחרונה שסינים בני ההאן גרפו תהילת עולם בריצות הארוכות, היה זה בראשית שנות ה-90' והדבר נעשה בעזרת כמויות סיטונאיות של סמים וחומרים אסורים. הרצות של המאמן "מה", נזרקו בבושת פנים מתחרויות בינלאומיות. העלבון לאומה הסינית כולה היה בלתי נסלח. המנדרינים דרשו בני ובנות נוער קשוחים וחזקים. בלי סמים ובלי חומרים אסורים. הגיע הזמן, אמרו זקני המפלגה, לשבור את הטאבו העתיק על שיתוף ה"עמים" האחרים. הגיע הזמן לרתום את העמים הכבושים לטובת תהילה אולימפית.

ובאותו זמן בסיצ'ואן

מי שהיה בסיצ'ואן ודאי יודע שהמחוז הסיני הענק אינו אחיד במאפייניו. הוא מלא בעמים ושבטים אשר לעין המערבית אולי נראים כולם "סינים" רגילים, אבל למעשה מהווים חלק ממאות העמים והשבטים החיים בתחום הגבולות המדיניים של אומת הענק המגוונת והמסועפת שנקראת סין. בסיצ'ואן לבדה חיים מעל 81 מיליון איש. גודלה פי אחד ורבע מגרמניה המאוחדת. פי שתיים מהממלכה הבריטית. סיצ'ואן עצמה מגוונת ונרחבת במידה שקשה לדמיין ועוד יותר קשה לתאר. יש בה אזורים שגובהם 200 מ' מעל פני הים, ויש בה הרים שמהווים חלק מרכס ההימלאיה, וגובהם מעל 7,500 מ' מעל פני הים.

חלקה המערבי של סיצו'אן מרוחק רק כ-100 ק"מ מגבול בורמה וכ-200 ק"מ מגבולה הצפוני של מזרח הודו. דרך מערב סיצ'ואן זורמים מקורותיו של נהר היאנגצה האדיר, השלישי באורכו בעולם. במערב גובלת סיצ'ואן גם במקורותיו של הנהר האדיר מקונג, ובצפון מתפתל הנהר הצהוב (הואנג הא). מקורותיהם של שלושת נהרות הענק הללו הוא בטיבט – גג העולם.

| צילום: Alex Needham

הגבול המדיני-פנימי של מחוז טיבט מופיע בכל המפות של סין. אבל השטח הטופוגרפי-גיאוגרפי-דמוגרפי של טיבט חודר עמוק לתוך מחוזות סינים נוספים, ובעיקר מחוזות צ'ינגהאי, גנסו וסיצו'אן. האזורים הטיבטיים במחוזות אלו נקראים אמדו, ו-קאם.

בעיקר לאזורים הטיבטיים ברחבי סיצ'ואן, גנסו וצ'ינגהאי יצאו שליחיהם של המנדרינים לחפש בני נוער שיכולים לרוץ. האזורים גבוהים טופוגרפית, רובם מתנשאים לאזור 2,500 עד 3,500 מ'. דורות על גבי דורות של חיים בגובה, אמרו מושלי הספורט הסינים לעצמם, עשו כבר חצי מהעבודה. לסינים היה ברור שבלב מחוזות טיבט וצ'ינגהאי, הזיהוי הלאומי הטיבטי הוא כה חזק, והסלידה מהסינים היא כה גדולה, שיהיה קשה לפתות נערים ונערות טיבטים לרוץ כשלגופם הצבע האדום עם מגל, חרב, והכוכבים הצהובים של סין. החיפוש התמקד במקומות במחוזות סינים, בהם החיים מכתיבים דו-קיום סיני-טיבטי-מוסלמי באזורים המוגבהים של סין.

המערכת הבירוקרטית הסינית אמנם מפוזרת, מסורבלת ואדירת מימדים, אבל ההירארכיה ברורה ונוקשה. כאשר הוכנה התכנית, הובהלו מנהלי ופקידי מנהלי הספורט המקומיים בהתראה של יום לכינוס חירום בצ'נגדו בירת סיצו'אן, וקיבלו חוברת הנחיות מפורטת. המצוד אחרי הצעירים שיודעים לרוץ, החל. הפרס על הצלחה באיתור רצים ורצות כשרוניים – קידום ומנעמי שלטון. את ה"קנס" על כישלון לא צריך היה להבהיר – ללא הישג של ממש, יורד מנהל אגף הספורט המקומי לדרגת מורה ספורט זוטר בבית ספר יסודי בפינה הזנוחה והקפואה ביותר של סיצ'ואן – וכאלו, יודעים כולם, יש רבות ונידחות עד כאב.

המשך יבוא