לקריאת המבוא | פרק 01 | פרק 02 | פרק 03 | פרק 04 | פרק 05 |

"דרך שאינו אלא דרך
אינו דרך הקבוע;
שם שאינו אלא שם
אינו שם הקבוע"

במלים אלה נפתח ספר הדאו, בן זמנו של התנ"ך ושנחשב לאחד הכתבים הפילוסופיים החשובים ביותר בתולדות האנושות ולאחת משתי אבני היסוד של התרבות הסינית. הספר רלוונטי היום כמו שהיה רלוונטי כשנכתב לפני כ-2,600 שנה. הספר הקצר הזה הינו רצף של משפטים אניגמטיים שלעתים סותרים זה את זה ושעוסקים בדאו, בדרך.

אנחנו הרצים מצאנו את הדרך | צילום: thinkstock

כבר במשפט הראשון מצהיר המחבר על מוגבלותן של המלים, על חוסר יכולתן להבהיר, להסביר, להראות את הדרך, וכפי שמופיע ביתר בהירות בהמשך: "מלים אמיתיות אינן יפות, מלים יפות אינן אמיתיות." (עמוד 113). עיקר החכמה, כך אומרים לנו, מצוי במה שאי אפשר ללכוד במלים.

הספר המתורגם ביותר במערב אחרי התנ"ך

אם כך, מדוע לנסות להבינו או לפרשו כלל? דומה שהצהרת המחבר על כך שרעיונותיו סתומים, שאינם ניתנים להעברה או ללימוד במדיום המילולי, רק הביאה לעוד ועוד פרשנויות, הסברים ותרגומים שברבות הימים הפכו את הטקסט הזה להיות לספר המתורגם ביותר במערב (אחרי התנ"ך). קישור אסוציאטיבי מעלה בראשי את האזהרה של וורן באפט למשקיעים, שהתשואות שהניב למשקיעים בעבר אינה ערובה להשקעות עתידיות ועוד כהנה וכהנה אמירות בדבר הסיכון הגלום בהשקעותיו. אמירות שככל שהחריפו בחומרתן רק הביאו לו עוד ועוד משקיעים נלהבים. כך, האתגר הפילוסופי שהטקסט הזה מציע, מביא דורות על גבי דורות של הוגי דעות, מורים רוחניים, פרשנים ומלומדים לנסות ולפענח אותו.

עוד כתבות בנושא
מה זה "דאנה ראן"?
על הקשר שבין אסתטיקה לריצה
על ריצה ופסיכולוגיה

כך או כך, אני מצטרף לרבים וטובים ממני שלקחו את הספר הזה וניסו ללמוד ממנו דבר אחד או יותר וגם לחלוק את הידע הזה עם אחרים ואני מקווה שמחברו המכונה לאו-דזה ("החכם הזקן"), ימחל לי על עשייתי.

איך זה קשור לריצה? 

המונח דאו, במובנו הפשוט הינו "דרך", אולם במשמעותו היותר עמוקה הוא מונח שקשה להסבירו, גם משום שהוא טומן בחובו משמעויות מיסטיות ורוחניות עמוקות וגם משום שהוא כולל תפיסות שהן מעבר למלים ושאינן יכולות להיות מובעות במלים. הדאו הוא דרך במובן של דרך חיים, דרך בעלת משמעות, דרך להגשמה ומימוש עצמי, לגילוי סודות הקיום והטבע ויחד עם זאת דרך שאינה דתית במובן האמונה באל (תאוס ביוונית) וככזו מתאימה לכל מי שחפץ בה.

אנחנו הרצים בני מזל אנחנו. אנחנו אנשי הדרך. מצאנו את הדרך והיא בוערת בעצמותינו ואנחנו חיים אותה מידי יום. לא באופן מטאפורי, לא באופן אגבי ולא באופן שולי לחיינו אלא בעצמה עזה. עבורנו הדרך אינה קונספט מופשט ורחוק אלא משהו מאד מוחשי. אנחנו מודדים את הדרך כמעט כל יום, אנחנו מודדים את המרחק שעשינו על הדרך, אנחנו מודדים את מהירות ההתקדמות שלנו על הדרך, אנחנו מודדים את המרחק המצטבר שעברנו לארכה במונחים של שבועות וחודשים ואנחנו מנסים להגדיל מפעם לפעם את מנת ההתקדמות שלנו. האחד יתקדם על הדרך 5 קילומטר בפעם אחת והשני יתקדם 42.2 קילומטר במאמץ מתמשך אחד. אנחנו שם, בדרך, היא בתוכנו ואנחנו בתוכה. לא דבר המובן מאליו כלל וכלל.

מוכנים לצאת לדרך? | צילום: thinkstock

לאנשים רבים יש את העיניים לראות אותה אבל הם חסרים את הרגליים שיניעו אותם לאורכה, הם חסרים את הכוח המניע. אנשים אחרים ניחנו ברגליים טובות אבל ראייתם חסרה וכך הם טועים בגן השבילים המתפצלים, הולכים והולכים, חסרי כיוון ובסופו של דבר לא מגיעים לשום מקום. שפר עלינו גורלנו, מצויים אנו בפתחו של השביל, בתחילתה של הדרך. מצוידים אנו בכל מה שצריך כדי לעשות את המסע שלנו למסע שהוא הרחק מעבר למספרים המייצגים משקל, מהירות, מרחק וזמן, למסע בעל משמעות עמוקה, למסע בו נגלה את מי שאנחנו ומהו מקומנו בעולם.

סדרת הכתבות "הדאו של הריצה" , כפי ששמה מעיד, עוסקת בריצה לא רק כאמצעי לשיפור הכושר והבריאות ולהורדה במשקל, ואף תלך אל מעבר לשיכוך המתחים ולהיבטים המדיטטיביים הכרוכים בריצה. הספר מציע גישה הוליסטית לריצה המבוססת על ניסיוני בזן בודהיזם, אמנויות לחימה ופילוסופיה מזרחית ויהודית.

סדרת כתבות זו תדון בהיבטים הרוחניים ובאיכויות הייחודיות של יישום השיטה כדרך חילונית, ליברלית, אלטרואיסטית למימוש עצמי ולהתפתחות פנימית. עם זאת, לא אסתפק בדיון תאורטי, פילוסופי בלבד. על הנדבך התיאורטי אניח נדבך מעשי הכולל את שיטת ארבעת עמודי החכמה. שיטה זו מציעה לרצים דרך חדשה לחשוב על הריצה, להתאמן בה ולאמץ אותה כחלק משמעותי בחייהם. חלק מעשי זה אינו בא להחליף את תכנית האימונים המוכרת אלא לעצב אותה מחדש, להוסיף לה היבטים שמטרתם סיוע בטרנספורמציה עמוקה ובהתפתחות אישית. יישום השיטה של ארבעת עמודי החכמה יניב את מיצוי הפוטנציאל הבלתי ממומש של הריצה בדרך לחיים מלאי משמעות.

"מסע של אלף לי מתחיל מתחת לכף הרגל" (ספר הדאו, פרק 64)

דניאל קרן | מייסד ומאמן ראשי של מרת"א – מועדון רצי תל אביב" ומחבר "ספר הריצה השלם"