מתודיקה היא מושג שבמקורו מהשפה היוונית העתיקה ופרושו "הדרך להגיע למטרה". אצל העוסקים בתחום הכושר היא חשובה לא פחות ממקצועיות. באמצעות המתודיקה תינתן תשובה לשאלה: כיצד או איך להדריך, לאמן, להרצות וכדומה.

אז מה כל כך קריטי מלבד הידע של איש המקצוע? | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא
מהם המאפיינים של המאמנים האישיים שמרוויחים בגדול?
4 גישות באימון בעלות חשיבה מופרזת מדי
איך להשתפר באימונים וליהנות מזה?

כשמתכננים פרק של אימון או למידה, יש צורך להביא בחשבון את הדרך בה מעבירים את החומר הנלמד, פרק הזמן המוקדש לכך, אופן הטיפול בבעיות שונות במהלך הדרך, קביעת לוח זמנים, תעדוף הפעולות השונות פר תקופה של שבועות, חודשים או יותר מכך, אמצעי העזר שיש לאיש המקצוע לשיפור המתודיקה וייעול התהליך ועוד. הדבר אקוטי במיוחד כשמדובר על ספורטאים מקצועיים, אך לא רק, גם אצל סוגי מתאמנים שונים שאינם ברמה מקצועית תחרותית כלל, תלמידים בבית הספר וכדומה, הדבר חשוב עד מאוד.

ישנם לא מעט אנשי מקצוע בתחום אורח החיים הבריא לרבות: מדריכי כושר, מרצים, מטפלים מסוגים שונים ועוד, שהנם בעלי ידע נרחב במיוחד, אך המתודיקה שלהם לוקה מאוד בחסר. לכך, קשר אפשרי לאי הצלחה בתחום, קשיי השתכרות לא מעטים ועוד. נציין שמתודיקה ניתנת ללימוד ורכישה, והדבר מצריך תרגול של שבועות, חודשים ואף יותר מכך.

מתודיקה – משתנים עיקריים 

1. עמדת המדריך – חשובה מאוד, הן בשיעורים עיוניים והן במעשיים. ישנם מרצים, מדריכים שנמצאים רחוק/קרוב מדי למתאמנים (או קהל אחר) ולכן חשוב לדעת היכן לעמוד ביחס לכיתה/מתאמן אישי/קבוצה קטנה וכדומה.
2. טון הדיבור ועצמתו – יש חשיבות רבה לטון הדיבור של איש המקצוע. האם חזק, האם חלש, האם משתנה, האם מונוטוני באופן כללי, האם מותאם לקהל השומעים וכך הלאה. בשיעורי סטודיו למשל, לטון הדיבור יש חשיבות רבה במיוחד. לצורך העניין יהיה הבדל בין טון דיבור של מדריך קיק בוקס לזה של מדריכת פלדנקרייז (גבוה יותר מהותית לעומת מדריכת הפלדנקרייז).
3. שפת הגוף – מדובר על אומנות בפני עצמה. נכונה לכל תחום בחיים ולא רק בהוראה. שפת גוף שלא מותאמת עלולה להיות כרוכה בהופעת בעיות מסוגים שונים. לדוגמה: אופן שפת הגוף של מדריך מול קבוצת נשים, או להפך: של אישה מול קבוצת גברים, התנועות המבוצעות פר יחידת אימון/הרצאה, הדרכה ועוד. יש לכך השפעה עצומה. אגב, במקצועות מסוימים אפילו עוברים קורסים ייחודיים לשיפור שפת הגוף ושיפור תוצאות בהתאם לכך.
4. אי התאמת התרגילים לקבוצה – אי התאמה נכונה של התרגילים עלולה אף להביא לפציעות, חוסר הנאה, אי השגת מטרות האימון של המתאמנים וכדומה. לדוגמה: אצל קבוצת מתאמנים המוגדרת "מתחילה" יש צורך בהתאמה של תרגילים למתחילים ולא למתקדמים וכמובן שלהפך.
5. לבוש – אי התאמה של הלבוש לסוג השיעור, אימון, הרצאה, בהחלט עשויה להיות בעייתית. לדוגמה: לבוש חשוף מדי, בצבעים לא מתאימים כלל. לדוגמה, לפני כשלוש שנים אחד המרצים בתחום האימון העביר 3 שעות של הרצאות לקבוצה בתחום משחקי הכדור עם חולצה בצבע צהוב שהנו הצבע המזוהה של הקבוצה היריבה של אותה קבוצה בפניה הוא הרצה. התוצאות היו בהתאם וההרצאה, אגב, הופסקה באמצע……
   

   לבוש, דוגמה אישית, שפת גוף – הם רק חלק מהדברים | צילום: thinkstock

6. קשר עין – מרצה, מדריך וכל איש מקצוע – חשוב עד מאוד שיקפיד על קשר עין עם קהל המאזינים. אילולא כן, סביר להניח שהוא יאבד קשב ואף קשר עימם. ברם, בחלק מהמקרים של קשר העין של אנשי מקצוע בעת ההדרכה/אימון נעשה רק עם חלק מהקבוצה. בעייתי, כמובן, בטווח הקצר והארוך גם יחד.
7. שימוש באמצעי עזר – חשוב במקרים רבים. יש להכין ציוד נלווה ולארגנו מבעוד מועד. שימוש באמצעי עזר מאפשר להמחיש בצורה טובה מסרים מסוימים ולפעמים, אם מדובר על הדגמות של תרגילים, תנועות וכדומה, יש לכך חשיבות רבה עוד יותר. מנגד, חשוב לשים לב לא לעשות שימוש באמצעי עזר לא מתאימים ועוד.
8. לוח הזמנים – חשוב עד מאוד. מדובר על תכנון ההרצאה, אימון, או הדרכה בהתאם ללוח הזמנים והקדשה לכל שלב בזמן שתוכנן. לדוגמה: חימום, משחק כזה או אחר, תרגול ועוד. אנשי מקצוע שאינם מיומנים, עשויים להקצות זמנים לא ריאליים לנושאים השונים וכמובן שהדבר בעייתי ומשפיע על כל תהליך הלמידה.
9. אכילה של המרצה/מדריך תוך כדי ההרצאה/הדרכה – גם זה קורה. מדובר על לעיסת מסטיק, שתייה (שאינה מים) ואפילו אכילת חטיף תוך כדי הרצאה. בעייתי במיוחד.
10. השפה בה נעשה שימוש – התאמת השפה לקהל המתאמנים/שומעים חשובה ויש לשים לב לכך. לרבות, שימוש במונחים מקצועיים שלא בהלימה לקהל המשתתפים, שימוש במונחים בלועזית שאינם ברורים, שימוש במילים בוטות לתיאור מצב/ים מסוימים ועוד.
11. עמידה בלוח זמנים – מאופיין באותם אנשי מקצוע שמאחרים על בסיס קבוע לשיעורים, משחררים את התלמידים אחרי/לפני סיום השיעור ועוד.
12. הדוגמה האישית – אחד הדברים החשובים בהדרכה בכלל. כשמדובר בתחום האימון הגופני בו יש צורך בהדגמת תרגיל מסוים, יש לכך חשיבות רבה, אך לא רק. גם למשל בנושא לבוש המתאים לתחום הלימוד/אימון וכדומה. דוגמה שלילית ניתן להביא ממורה לחינוך גופני שמעביר שיעור מעשי כשהוא לבוש בג'ינס, אבל לא מאפשר, כמובן, לתלמידים להשתתף בשיעור ללא בגדי ספורט.
13. משובים – אחד הכלים החשובים במתודיקה. יש צורך בלימוד אופן מתן משוב מכיוון שלכך משמעות רבה על השגת מטרות כאלו ואחרות. משוב שלילי עלול לפגוע ולהשיג את המטרה ההפוכה. ברם משוב חיובי חשוב שייאמר באופן מותאם.
14. לימוד באופן דידקטי – כשמדובר בספורט המשמעות הנה מתן מענה לגבי מה שעל המדריך לעשות באימון. אגב, הקשר בין דידקטיקה למתודיקה הנה שדידקטיקה הנה התכנים וסדרי עדיפויות והיא למעשה כוללת את החומר לפעולה המעשית.
    

    גמישות בהתאם לצורכי המתאמן | צילום: thinkstock

15. מעורבות – מדריך\ מרצה טוב נמדד גם במידת האמפטיה למתאמנים\לומדים. תכונות כמו: אכפתיות, יכולת הקשבה והאזנה, יחס אוהד וכדומה, הכרחיים לתהליך השינוי אותו עובר המתאמן\לומד.
16. גמישות– מדריך צריך להראות גמישות ולשנות תכני הוראה בהתאם לצורכי המתאמן באותו שיעור .
17. הערכה – יש לבדוק את מידת ההתקדמות של המתאמן ולכמת את התקדמותו.

לסיכום, מתודיקה הנה כלי חשוב במיוחד לכל העוסקים בתחום האימון, ההדרכה ועוד ומהווה גורם חשוב ועיקרי להצלחה בתחום אורח חיים בריא בכלל. חשוב לשפר את המתודיקה וכך, סביר מאוד להניח, יעלו סיכויי ההצלחה של אותו איש מקצוע.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר קרוב ל- 35 שנה. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט

ד"ר סיגלית דסה-שלומוב | אימון גופני משקם. מרכזת הקורס "מדריך לפעילות גופנית משקמת" מכללת וינגייט