שנת האתלטיקה 2010 סימנה פסגות חדשות במסעם של לבני העור
בחזרה לסטטוס תחרותי באתלטיקה העולמית. חגי אשלגי במאמר מרתק על חזרתם של
הרצים הלבנים למרכז הבמה
מאת:חגי אשלגי
ריצות ארוכות
מאז סוף שנות השמונים, מקומם של רצים לבני עור נפקד מקדמת הריצות הארוכות (וגם הקצרות). הבשורה ללבני העור מגיעה בשנתיים-שלוש האחרונות מארה"ב, והיא משמעותית.
בשנים האחרונות, מתעקשת חבורה של אמריקאים להתמודד כתף אל כתף מול מיטב בני אפריקה. ביניהם – ריאן הול (Ryan Hall) בחצי מרתון ובמרתון (59:43 בחצי מרתון, 2:06 במרתון), דתאן ריצנהיין (Dathan Ritzenhein) בכל המרחקים מ-5,000 מ' ועד למרתון (12:56 ב-5000 מ', 1:00:00 שעה בחצי מרתון ו-2:10 במרתון), מאט טגנקאמפ (Matt Tegenkamp) ב-5,000 מ' (12:58 ב-2009), גיילן ראפ (Galen Rupp) ב-10,000 מ' (27:10 השנה), ומעל כולם, בחצי השנה האחרונה היה זה כריס סולינסקי ב-5,000 ו-10,000 מ'.
סולינסקי בן ה-25 נראה על המסלולים כמו טרקטור בין מכוניות מרוץ. גובהו (1.85 מ') ומשקלו (כ-74 ק"ג) מאפיינים רצים חובבים, ודאי לא רצים מרחקים ברמה העולמית. רוב מתחריו סוחבים על גופם בין 12 ל-20 ק"ג פחות ממנו (פול טרגאט האגדי אמנם מתנשא ל-1.82 מ' אך רץ במשקל 62 ק"ג בלבד). כשמכפילים את עודף המשקל של סולינסקי במספר צעדיו בריצות ל-5,000 ו-10,000 מ', התוצאה היא בין עשרות למאות טונות שסולינסקי צריך לדחוף קדימה יותר ממתחריו בכל תחרות.
במאי השנה, על המסלול בסטנפורד, הפך סולינסקי לאדם הלבן הראשון שירד מ-27 דקות ב-10,000 מ'. סולינסקי פרץ קדימה 900 מ' לסוף ושרף את המסלול עד קו הגמר, עם 1:56 ב-800 מ' האחרונים. אפשר רק לנחש מה יכול היה לעשות אילו נמשך כל הדרך בקצב מהיר יותר.
הוא המשיך את הקיץ בסדרת תוצאות מרשימה ב-5,000 מ', עם 12:56 בביסלט אוסלו, 12:55 בשטוקהולם ושוב 12:56 בציריך. לא רבים הם הרצים שצברו מקבץ תוצאות כזה בעונה אחת, ואיש מהם אינו לבן.
סולינסקי מתאמן בפרויקט של סוכנות KIMbia באורגון, בראשות המאמן (ובעבר רץ המרתון הטוב בעולם) אלברטו סלזאר. מאמנו האישי של סולינסקי הוא ג'רי שומכר. על דבר אחד אין מחלוקת, מכולם, סולינסקי מתאמן אינטנסיבי יותר מכולם. סלזאר משווה את הנחישות והאינטנסיביות שלו ללאנס ארמסטרונג, ומחבר אותה ליעילות תנועה ביו-מכנית נדירה. דתאן ריצנהיין, שאיבד את שיאו ב-5,000 מ', אמר על סולינסקי, "כל מה שאני יכול לומר זה שיש לו את הלב הכי גדול בסביבה. אתם מתארים מה הוא יכול היה לעשות אילו היה שוקל כמוני?" (ריצנהיין שוקל 20 ק"ג פחות).
במובן אחד, חסרון המשקל הופך אצל סולינסקי ליתרון של חוסן. האיש, כיאה לטרקטור קשוח, ובניגוד לרוב מתחריו, פשוט לא נפצע – דבר שמאפשר לו להתאמן יותר קילומטרים בעצימות גבוהה מיריביו. חבריו לקבוצה טוענים שאילו נדרשו לעומס אימוניו של סולינסקי, הם היו מושבתים מזמן.
הדברים הגיעו לכדי כך שחבריו מתחמקים ממנו בימי הריצות ה"קלות". "אני יושב בבית וחושב שכל אחד רץ לבדו," אומר סולינסקי, "אבל מתברר שהם רצו יחד ופשוט לא קראו לי". הבעיה, הם אומרים, היא שריצת אימון "קלה" איתו הופכת במהרה לרצחנית והקצב צולל לכיוון 5:30 דקות למייל.
וכך, כשאחדים מטובי הכישרונות באירופה (כדוגמת האחים בראונלי וטים דון הבריטיים), ויתרו על ריצה כמקצוע ומתמקדים בהצלחה בטריאתלון, רצי המרחקים של ארה"ב, וסולינסקי בראשם, לא מוותרים.
ספרינטר לבן
גם בריצות הקצרות, אדם לבן חזר לחזית. כריסטוף למטרה (Christophe Lemaitre) הצרפתי בן ה-20, הפך ללבן העור הראשון שיורד רשמית מ-10 שניות ב-100 מ'. מרשימה לא פחות היא העובדה שיחסית לגילו, זמנו של למטרה הוא השלישי בטיבו בכל הזמנים (מהיר יותר מאסאפה פאואל וטייסון גיי בגילו). למטרה מתנשא לגובה 1.89 מ' ושוקל 74 ק"ג. פרדוקסלית, בהיפוך מבעיית המשקל של סולינסקי, למטרה הוא גבעולי ודק לעומת מובילי הקטגוריה – שיאן העולם יוסיין בולט שמתנשא לגובה 1.95 מ' ובן ארצו הג'מייקני אסאפה פאואל שמתנשא לגובה 1.90 מ'. כל אחד מהג'מייקנים סוחב 20 ק"ג של שרירים ועוצמה מתפרצת יותר מהצרפתי.
באליפות אירופה השנה, הוכיח למטרה שהוא יצוק מחומר טוב. חרף גילו הצעיר, הוא חזר מברצלונה עם שלוש מדליות מוזהבות – ב-100 מ', ב-200 מ' ובשליחים 4X100 מ'.
למרות זאת, אין לכחד – בריצות ספרינט, אירופה היא עולם ישן והקאריביים וארה"ב הם עולם אחר. ההבדל בין למטרה המשתפר לבין המהירים שבין גברי האיים הקאריביים נגלה בחדות שלוש פעמים השנה. ברומא, למטרה אמנם הגיע שני, אבל 17 מאיות אחרי פאואל, ועוד פעמיים בפריז וברייטי, שם הוא הגיע חמישי ורביעי בהתאמה. עשרה אנשים רצו 100 מ' מהר יותר מכריסטוף למטרה השנה, כולם מג'מייקה וארה"ב. אין ספק ששנת 2011 ואליפות העולם שהיא מביאה, תהיה שנת מבחן גם ללמטרה וגם לסולינסקי.
ובינתיים –גברהסלאסי
היילה גברהסלאסי, האתיופי האגדי, כבר בן 37.5. הוא הוכתר כאלוף עולם ב-10,000 מ' בפעם הראשונה כשהיה בן 20 בשטוטגרט, לפני למעלה מ-17 שנה (במרוץ שערורייתי – אבל על גברהסלאסי עוד נרחיב דיבור בעתיד).
במהלך קריירה שנמשכת מעל 17 שנים, עבר גברהסלאסי מהמסלול לכבישים. ממרחקים של 5,000 מ' ועד למרתון, תוך שהוא קובע שיאי עולם בכל מרחק שלקח על עצמו. שיא העולם האחרון שלו נקבע במרתון ברלין לפני שנתיים בדיוק.
אלא שבשנת 2010, החל לכרסם החשש שגברהסלאסי מעבר לשיאו. הוא התחרה בינואר במרתון עתיר הממון בדובאי, ואמנם ניצח עם 2:06 (וגרף 250,000 $ תמורת ניצחון במקום מיליון דולר תמורת שיא עולם), אך התעוררו ספקות לגבי יכולתו לשחזר ריצת מרתון בפחות מ-2:04. בחודש מרץ הוא עצר באמצע חצי-מרתון ניו יורק, ובמאי הוא אמנם ניצח במרוץ כביש ל-10 ק"מ הגדול במנצ'סטר, אך היה רחוק משיאו עם 28:02.
בשבוע שעבר הראה הסוס הזקן שיש לו עוד כמה מהלכים. הוא ניצח ב-Great North Run – חצי המרתון הגדול והיוקרתי בבריטניה – עם תוצאה נפלאה של 59:33, ובמקום לנסות לשבור שיא עולם בברלין, הוא בחר להתמודד במרתון ניו-יורק שיתקיים בראשית נובמבר – המרתון הגדול בעולם (שעקב מסלולו, אינו נוטה להזמין זמני שיא). נראה שגברהסלאסי החל לכוון לדפי ההיסטוריה – ובמובן זה, ניצחון במרתון ניו יורק (שעדיין חסר באמתחתו) הוא יחיד ומיוחד.
תמונת שער / Brumund-Smith
