ביום שישי יעלו עשרות אלפי רצים לחגוג את מרתון ירושלים. מצד אחד מדובר במרתון מרהיב, מושקע, יפה ובוודאי מיוחד במינו. מצד שני זו ירושלים ועליות רבות לה, וכגובה העליות – כך גודל החששות. רצים רבים משקשקים מהמפגש עם העליות, בודקים ומדקדקים בגבהים המצטברים, איפה קשה, איפה ממש קשה ואיפה הכי קשה?
אז איפה הכי קשה? מרתון ירושלים | צילום: פלאש 90
אז כדי לא לאכזב את המצפים לגבהים, בחרנו עליות נבחרות ואהובות במקצים של חצי המרתון והמרתון המלא. מכאן, כל מה שצריך זה רק לעבור אותן בשלום. לפעמים, כשיודעים לקראת מה רצים, הדברים הרבה יותר פשוטים או קצת פחות מפחידים.
מנת פתיחה – רחוב נתנאל לורך עד יצחק רבין
עלייה קטנה ראשונה משותפת לרצי המרתון וחצי המרתון היא זו שנמשכת מרחוב נתנאל לורך ועד יצחק רבין. לרצי החצי זו לא עליה קשה וארוכה במיוחד, לא אחת ש"סופרים אותה" כי היא בקילומטרים הראשונים.
רצי המרתון פוגשים אותה אחרי שכבר החלו בטיפוס מהאוניברסיטה אל הרחובות בלפור ו-וולפסון. אין ספק שזו עליה שמזכירה כבר בהתחלה לאיזה מרתון הגעתם ומבשרת את העומד להגיע.
עלייה מפנקת לרצי חצי המרתון – רחוב בצלאל
רצים רבים "לא מרגישים" או אפילו שוכחים את קיומה בשל העובדה שהיא נמצאת בקילומטרים הראשונים של חצי המרתון, אבל אין ספק שמדובר בעליה משמעותית הן מבחינת הטיפוס והן מבחינת האורך. היא זו שפותחת לנו את העליות המשמעותית של מקצה חצי המרתון. גם אם תעברו אותה בקלות, תזכרו שיש עוד כמה עליות יפות בהמשך.
העלייה שעושה טוב על הנשמה – אל שער יפו
זו העליה שתסלחו לה על קיומה והיא נמצאת ברחוב בן אל חטא'ב. מדובר בעליה קצרה, חדה, יפהפיה ושווה כל מאמץ. מולנו החומות, העיר העתיקה וכמובן שער יפו. מכאן באמת מתחילים להבין מדוע כל עליה בירושלים, שווה את פעימות הלב המואצות.
ארוכה וחביבה – ז'בוטינסקי
אחרי שיצאנו מהעיר העתיקה מחכה לנו עליה באורך קילומטר המתחילה ברחוב רמז, ממשיכה אל דוד המלך ומשם בפניה לרחוב ז'בוטינסקי לעוד כ-600 מטר. שתי העליות החביבות הללו מתפרשות על גובה מצטבר של 85 מטרים בפחות משני קילומטרים. על הדרך תחלפו על בית הנשיא, תזכו לעידוד ובסוף תתפנקו בירידה שתפצה על העליה הקשוחה.
עלייה שהיא גם ירידה – טיילת ארמון הנציב
ברחוב דניאל ינובסקי תזכו לטפס כקילומטר ולעלות לאורך טיילת ארמון הנציב, שם תוכלו להשקיף על העיר העתיקה. גם אם קצת קשה כואב, תזכרו שבסוף יש פרסה כך שאת כל הדרך חזרה תעשו בירידה.
ה-עלייה – כובשי קטמון
אימת הרצים, ה-עליה שכולם מחכים לה, זאת שנמצאת בדיוק בקילומטרים הקשים (18 בחצי מרתון ו-39 במרתון), ההיא שכולם יודעים איך מתחילים אותה ולא יודעים איך יסיימו.
בסופו של דבר יש גם הרבה ירידות. מרתון ירושלים | צילום: פלאש 90
קחו אויר, העליה אולי קשה אבל היא מבשרת שאתם אוטוטו מסיימים. שווה להשקיע בה את האנרגיות האחרונות ולחכות לירידה הכיפית שאחריה.
הקינוח – הפינאלה
גם חצי המרתון וגם המרתון מסתיימים ב…איך לא? מגמת עליה. נכון, זו לא עליה קשוחה או משופעת במיוחד אבל אם חשקה נפשכם להגביר אל עבר קו הסיום, תצטרכו להתאמץ קצת יותר כי ירושלים לא מרחמת עלינו גם בקילומטר האחרון.
זכרו שאחרי כל עליה, מגיעה עוד עליה ועוד עליה אבל ביניהן יש גם ירידות לא מעטות, כאלו שתוכלו להתגלגל בהן בהנאה, להוריד דופק ופשוט ליהנות מאוויר הרים צלול כיין.
בהצלחה והנאה לכל המתרוצצים בירושלים.
יעל לביא | מאמנת כושר וריצה "אימונעים"
