בשבת הקרובה תתקיים בפעם ה-38 אליפות העולם באיש הברזל בקונה, הוואי – או בקיצור "הוואי". הוואי זאת לא רק תחרות. זאת המסיבה הכי טובה בעיר. במשך שבועיים העיר קונה כולה מגויסת. חגיגה. האירועים סביב התחרות נפתחים כבר בתחילת השבוע. החידוש השנה היה משחה באורך 3.8 ק"מ על מסלול התחרות שהתקיים כבר בשבת האחרונה.
מצעד המשלחות ומרוץ התחתונים המפורסם הם חלק בלתי נפרד מהאירוע. האקספו מדהים. תערוכת סבולת חלומית לכל חולה ציידת טיפוסי. 2,000 משתתפים ועוד אלפי מלווים גודשים את האזור וצובעים אותו בצבעי קומפרשן זרחניים. בכל בוקר בשבוע התחרות נערך אימון שחייה לא פורמלי על המסלול. אתה יורד למים מוקף באלופים ובאלפים גם יחד. מוצא את עצמך עומד ברמזור באמצע אימון רכיבה ליד מישהי שניצחה בתחרות שהשתתפת בה. מקשקש עם טובי המאמנים בעולם ליד הדוכן שלהם באקספו. עבור חובב אמיתי של איש ברזל אי אפשר לבקש יותר מזה.
עוד כתבות בנושא
הישג אדיר לאנטונינה רזניקוב באיירונמן דרום אפריקה
רזניקוב רוצה לנצח בקטגוריית הגיל בהוואי ולהפוך למקצוענית
נינה פקרמן שניצחה בעבר בקטגוריית הגיל בהוואי החליטה לפרוש
התחרות עצמה
השחייה מתבצעת במסלול מלבני ארוך. ים גלי יחסית בדרך כלל, אבל נכנסים למים מהמזח ושוחים למעשה מאחורי קו הגלים. בגלל טמפרטורת המים אסור להשתמש בחליפות נאופרן (WETSUIT). אבל מותר להשתמש בחליפות שחיה מבד (SPEEDSUIT) על חליפת הטריאתלון. מסלול הרכיבה מישורי יחסית ברובו. קצת גבעות אבל ללא עליות משמעותיות. מה שהופך אותו לקשה ואיטי אלה הם התנאים. חום, לחות, קרינה ישירה והחזרה משדות הלבה, ורוח, הרבה רוח.
הריצה בסגנון דומה. מישורית יחסית אבל מתבצעת על כבישים חשופים עם מעט מאוד צל. החום והלחות מטגנים אותך היטב ולמעשה גם טובי המקצוענים רצים מתחנת תזונה אחת לתחנה הבאה. אבל בינתיים התחזית לשבת הקרובה חריגה מאוד לטובה. טמפרטורה של 24-27 מעלות וכיסוי עננים. אם זה אכן יקרה להערכתי יש מצב שנראה שיאי מסלול חדשים.
ישראלים – הדרום שולט
בפעם הראשונה אי פעם ישתתפו בתחרות ארבעה ישראלים. בשנה שעברה היו שלושה ולפני שנתיים רק אחד. האם זה מקרי שיש ארבעה ישראלים או שזאת תחילתה של מגמה? אני רוצה להאמין ונוטה לחשוב שזאת תחילתה של מגמה. יותר ישראלים מתאמנים ברצינות, ויותר ישראלים שואפים להשתפר וחולמים הוואי מבלי להתבייש בזה. לפחות בסביבה שאני נמצא בה. זה לא נהיה יותר קל לעשות סלוט להוואי. להפך אפילו. אבל כנראה שהשתפרנו. האם זה מקרי שלשלוש מתוך ארבע אין שם עברי טיפוסי? אני חושב שלא. לעובדה שהן נולדו במדינות שבהן תרבות הספורט יותר מפותחת משלנו וספגו את זה כנראה מגיל צעיר כנראה יש משמעות.
בשנה שעברה אבי חיים המאמן של אנטונינה רזניקוב התייעץ איתי האם כדאי לה לנסוע להשתתף בהוואי. הוא חשש שעוד אין לה מספיק ניסיון בשביל להתחרות שם. התשובה שלי לאבי הייתה שרק שבהוואי צוברים ניסיון שיש לו ערך בשביל להתחרות בהוואי. קחו את הסלוט וסעו להתחרות שם פעם ראשונה רק בשביל להבין מה זה בכלל. לשמחתי הם עשו את זה והשנה אנטונינה חוזרת להוואי עם יותר ניסיון ויותר יכולת. אל תתפלאו אם תראו בפייסבוק תמונות שלה על הפודיום של קבוצת גיל 30-34 ביום ראשון.
ג'יל בן דור שמתאמנת אצל שמואל פרנקל בקבוצת אלפא העפילה להוואי אחרי תחרות מצוינת בברצלונה לפני שנה. ג'יל אמנם טוענת שהיא נוסעת להוואי בשביל החוויה אבל היא התכוננה ברצינות ואני משוכנע שהיא תשאף להגיע מהר לקו הסיום.
דורה הלר חולמת הוואי כבר כמה שנים טובות. אחרי כמה ניסיונות לא מוצלחים במסלול הבית בפרנקפורט, היא נסעה השנה להתחרות באליפות ארצות הברית בטקסס וזכתה להתחרות בסופה מטורפת אבל גם בסלוט להוואי. כמו ג'יל, גם דורה היא לא דג במים. אבל אני משוכנע שהיא תתקדם במיקום לאורך הרכיבה והריצה.
אודי דורון, הנציג היחיד של המין החלש, עלה על הרכבת להוואי בתחנה האחרונה. רגע לפני שהדלתות נסגרות. הוא סיים את איירונמן קופנהגן בסוף אוגוסט בתוצאה של 9:25 שעות ועמד על הפודיום בקבוצת הגיל שלו. שנתיים עבדנו על הפרוייקט הזה ביחד ואני שמח שעמדנו במשימה.
המשותף לכל ארבעת הישראלים שישתתפו בהוואי השנה הנו שכולם מתגוררים במגמה דרומית. מיבנה ועד אילת. האם זה מקרי? מה זה אומר? לא יודע. אבל במדינה שרבים מתושביה מתגוררים בגוש מרכז הארץ ושם מרוכזים גם מרבית ספורטאי הסבולת, הקבוצות, והמאמנים – זאת עובדה מעניינת שקשה להתעלם ממנה.
מה מחכה לנו בקטגוריית הנשים
דניאלה ריף, אלופת העולם המכהנת ומי שהייתה בלתי מנוצחת בתחרויות ברזל בשנתיים האחרונות, נחלה אכזבה גדולה באליפות העולם בחצי איש ברזל רק לפני מספר שבועות כשלא הצליחה לנצח. האמת שזה לא ממש הפתיע אותי. ריף השתתפה בתחרות למרחק הברזל צ'אלנג רות' ומיד אחר כך באיירונמן שוויץ. שתי הופעות מאוד מרשימות שהיה ברור שמתישהו היא תשלם עליהן קצת. לכאורה ריף היא המועמדת הכמעט בטוחה לנצחון. אבל יש לי תחושה של הפתעה.
המועמדת הכי בולטת להפתיע את ריף היא כמובן מירנדה קרפרי שכבר ניצחה בהוואי 3 פעמים בעבר. התסריט הכי הגיוני הנו שריף תרד לריצה בפער גדול יחסית על קרפרי בזכות יכולת עדיפה בשחייה וברכיבה. השאלה מה יהיה גודל הפער והאם קרפרי תצליח לסגור אותו. לפני שנתיים היא סגרה 14 דקות. לפני שנה היא לא השתתפה בגלל תאונה במהלך אימון בשבוע התחרות.
מליסה האושילד האוסטרלית ניצחה בעבר את אליפות העולם בחצי איש ברזל ואת איירונמן מלבורן. בדומה לקרפרי היתרון הכי גדול שלה הוא הריצה.
אחד החוקים הלא כתובים בהוואי ובספורט בכלל הנו, שאתה אף פעם לא יכול להספיד אלוף או אלופה לשעבר. וזה מביא אותי לליאנדה קייב שכבר ניצחה בהוואי. לא הייתי פוסל אפשרות שליאנדה תהיה על הפודיום. הת'ר גקסון עשויה להיות הסוסה השחורה של השנה. יהיה קל לזהות אותה על המסלול עם אופניים בצביעה מיוחדת והרבה קעקועים על הידיים.
גם הת'ר ורטל ומרי בת' אליס יכולות להתברג גבוה לדעתי ושווה לשים עליהן עין.
בגיל 50 נטשה בדמן תתחרה בהוואי בפעם האחרונה כמקצוענית. בדמן ניצחה בהוואי 6 פעמים בעבר וגם היום היא מצליחה לסיים בחלק מהתחרויות במקומות הראשונים. בדמן אמנם לא צברה מספיק ניקוד אבל מארגני התחרות החליטו לאפשר לה להשתתף ולסיים את הקריירה המדהימה שלה בצורה מכובדת.
מה מחכה לנו בקטגוריית הגברים
יאן פרודנו, אלוף העולם המכהן, נראה לכאורה כמו הימור די ודאי לניצחון גם השנה. פרודנו קבע ברות' את הזמן המהיר אי פעם בתחרות ברזל והוא פשוט עושה הכל הכי טוב. ההיגיון אומר שקשה לראות מישהו מאיים על העליונות שלו. אבל הבטן שלי אומרת אחרת.
סבסטיאן קינלה ניצח את אליפות העולם לפני שנתיים והגיע במקום השני באליפות העולם בחצי רק לפני מספר שבועות. קינלה שוחה גרוע יחסית, רוכב מעולה, ורץ טוב מאוד. את הכסף שלי הייתי שם השנה עליו.
פרדריק ואן לירד ניצח את אליפות העולם לפני מספר שנים ומאז טיפה נעלם. אבל כמו קייב, אסור להספיד אלוף לשעבר.
אנדראס ריילהרט הוא בעיני טריאתלט קרוב למושלם. פעמיים הוא סיים שני בהוואי. היכולת שלו כבר במגמת ירידה בהתאם לגילו ובקופנהגן הוא התפרק לגמרי בריצה. אבל לכתוב סיקור מבלי לציין את אנדראס לא יהיה רציני.
טימוטי אודונול, בעלה של מירנדה קרפרי, הריח פודיום בהוואי אחרי לא מעט כישלונות. אני לא רואה אותו מנצח. אבל כן מסיים על הפודיום שוב. אנדי בוכרר מתאמן אצל אותו מאמן של קינלה. בשנתיים האחרונות הוא סבל מפציעות וקצת נעלם. השנה הוא נראה מצוין בפרנקפורט ולהערכתי הוא יהיה הסוס השחור בהוואי השנה.
ליונל סנדרס הוא טיפוס די שנוי במחלוקת. בעברו הוא היה מכור לסמים ובמסגרת השיקום שלו החל לעסוק בספורט סבולת והתגלגל לאיש ברזל. לסנדרס יש יכולת רכיבה וריצה יוצאת דופן. הוא שוחה חלש יחסית אבל ביום טוב עשוי לסגור על המובילים. ברט מקמהון הקנדי קבע השנה 7:46 שעות באיירונמן ברזיל והוא כנראה אחד מהכוכבים הבאים בסבב. בשנה שעברה הוא סיים בעשירייה הראשונה ויהיה מעניין לראות מה הוא יעשה בתחרות השנה.
אנדי פוטס הגיע במקום רביעי כבר פעמיים בעבר. פוטס כיכב בעבר במרחקים הקצרים ובחצאים והוא מנצח סדרתי באיירונמנים ברחבי ארצות הברית. ג'סי תומאס הוא עוד דמות צבעונית וייחודית בסבב המזוהה על ידי "משקפי טייסים" שהוא חובש במירוצים. תומאס חסר נסיון בהוואי אבל הספורטאי הזה כבר הוכיח בעבר שהוא יכול לעשות דברים שאחרים לא מצליחים.
המלצה שלי – תנו איזה שעתיים שנת צהריים אחרי האימון בשבת הקרובה כדי שתוכלו להישאר ערים ולעקוב אחרי התחרות בהוואי במהלך הלילה. יש שידור בלייב באתר של איירונמן וגם אם הטמפרטורות אכן יהיו נעימות יחסית השנה, עדיין על המסלול יהיה חם אש.
אז אחרי הרבה זמן רציתי להגיד לך שאתה כותב מצוין. מקצועי, גם אם יש הרבה מעצמך זה בסדר גמור וזה מי שאתה. כתבות טובות ואיכותיות.
המשך כך כי הדורות מתחלפים וסיפור מלפני שנתיים יכול גם לחזור בוריאציה אחרת היום.