ספורט הסבולת שכיח מאוד במחוזותינו. סוגי ספורט אירוביים הם לדוגמה: ריצה, הליכה, שחייה, ותחרויות כמו: טריאתלון, איש ברזל, רכיבת אופניים ממושכת ועוד. ידוע כי העיסוק בספורט תורם רבות לבריאותינו, אולם המחקר מראה כי העיסוק בספורט סבולת עלול להשפיע לרעה על מצב הבריאות.
ברזל זה יפה, אבל מה עם הטסטוסטרון? | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
איך רמות הטסטוסטרון והקורטיזול משפיעות על הביצועים?
עד כמה אפקטיביים שיעורי הסטודיו השונים?
אורח חיים בריא זה לא רק תזונה ופעילות גופנית
במאמר זה נדגיש את ההשלכות על המערכת ההורמונלית, לרבות טסטוסטרון. נציין שאצל גברים הטסטוסטרון מופרש מהאשכים ומבלוטות יותרת הכליה, ומסייע לעלייה בצפיפות העצם, לבניית מסת שריר ועקב כך גם לצמצום רקמות השומן בגוף. בנוסף, הוא אחראי גם על סימני המין המשניים הגבריים: שיער הפנים והחזה, יצירת תאי זרע והדחף המיני. מעניין לדעת שבתחום ההתנהגותי, רמות גבוהות מדי של הורמון זה מובילות לאגרסיביות ותחרותיות, ואילו רמות נמוכות מדי עלולות לגרום לירידה במצב הרוח, עייפות ופגיעה בזיכרון.
במאמצים אירוביים ממושכים ניתן לראות ירידה ברמת הפרשת הטסטוסטרון. ירידה משמעותית ברמת הטסטוסטרון ידועה כתסמונת המכונה: "היפוגונדיזם" ( hypogonadism). הלוקים בתסמונת זו מדווחים על ירידה בתפקודים גופניים שונים, ירידה בחשק המיני, ירידה במסת השריר, עייפות, וירידה ברמת המינרלים בעצם.
יש לציין שמחקרים רבים הדגימו כי נפח גבוה של פעילות גופנית אירובית עלול לגרום לירידה בריכוז הבסיסי של טסטוסטרון אצל גברים. מחקרים אלה נערכו בעיקר על רצים חובבים והצביעו על טסטוסטרון מופחת, אם כי לא על ריכוזים נמוכים מספיק כדי להיחשב כפתולוגים.
במחקרם של הופר ושות' מ-2018 נבדקו 22 ספורטאי עלית שהתחרו בתחרות איש ברזל (Ironman) ב-2011. מחקר זה רצה לבדוק את רמות הטסטוסטרון והקורטיזול לפני התחרות ולאחר התחרות בקרב ספורטאי עלית.
ממצאי המחקר מראים כי 9 מהנבדקים הראו רמות טסטוסטרון וקורטיזול נורמליות לפני התחרות ( 2-4 ימים לפני), 9 אחרים מוקמו "באזור האפור" מבחינת רמת טסטוסטרון והקורטיזול (כלומר רמות גבוליות), ו-4 מהנבדקים הראו רמות טסטוסטרון נמוכות. לאחר יום אחד ואף ליומיים לאחר התחרות, רמות הטסטוסטרון והקורטיזול אצל כולם, בלי יוצא מן הכלל, ירדו באופן משמעותי לערכים שאף הודגמו כפתולוגים.
כפי הנאמר למעלה, ירידה משמעותית ברמות הטסטוסטרון והקורטיזול הנה בעייתית ויש לתת את הדעת על כך. ירידה ברמות הטסטוסטרון לרמות פתולוגיות המצביעות על היפוגונאדיזם, מצריכה טיפול תרופתי, ובדרך כלל מתן טסטטוסטרון אקסוגני (בא ממקור חיצוני) יעיל מאוד. אולם, על-פי חוקי האגודה למניעת סימום בספורט קיים איסור חד משמעי במתן טסטוסטרון לספורטאי עלית.
לאור זאת, קיימת חשיבות מאד גבוהה לליווי ספורטאים אלה מבחינת התזונה וליווי צמוד עוד יותר בארגון וניהול האימונים. בנוסף, מטרת החוקרים בתחום היא להכרה בהיפוגונדיזם כבעיה רפואית בקרב ספורטאי סבולת עלית ולהגיע להסכמה בדבר הטיפול התרופתי.
מי שיש לו רמה נמוכה של טסטוסטרון צריך לקבל אותו ממקור חיצוני, אבל מה יעשו ספורטאי הסבולת? | צילום: David Richfield
לסיכום, ספורטאי עלית בענפי הסבולת עשויים להפגין לא רק טסטוסטרון מופחת, אלא גם ריכוזים נמוכים מבחינה קלינית שיכולים להצביע על מחסור באנדרוגן. מחסור זה עלול לפגוע בביצועים הגופנים, ובבריאותו הכללית של הספורטאי. מטרתם של המחקרים בנושא היא לעלות למודעות בעיה זו, ולמצוא עבורה פתרון רפואי המקובל על האגודה למניעת הסימום בספורט העולמית.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע בתחום האימון במכללה האקדמית בוינגייט
ד"ר סיגלית דסה-שלומוב | אימון גופני משקם. מרכזת הקורס "מדריך לפעילות גופנית משקמת" מכללת וינגייט
