מאת:דניאל קרן

"אסתטיקה", כך כתוב בויקיפדיה, "היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו. האסתטיקה בוחנת מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות ואת הדרכים ליצירת יופי". בענייני הריצה אני מתייחס לאסתטיקה של האימון ועל כך דיברתי לא מעט עם הרצים אותם אני מאמן.

מה עניין האסתטיקה לאימון?
כשמאמן "בונה" אימון והנה לכם מטאפורה שכן מה עניין הבנייה כאן? בניין בונים, אימון בונים? ובכל זאת השימוש במונח בניית תוכנית אימונים הוא נפוץ משום שיש היגיון "בקונסטרוקציה" שהמאמן "בונה". באופן מסורתי בבסיסה של פירמידת האימונים (והנה עוד מטאפורה) נמצאים אימוני הסבולת, במרכזה אימוני העליות, בחלקה העליון אימוני מהירות ובקצה העליון שלה את תחרות היעד.

הפירמידה עוזרת לנו לדמיין ולתפוש בצורה ויזואלית את ההיגיון של התוכנית: בסיס סבולת רחב המניח את היסודות שיעלו את האתלט עד לקצה, עד לפיסגה, לתחרות. כשאנחנו רואים מולנו מבנה מושלם כמו הפירמידה, אי אפשר שלא להבין כי דפורמציה במבנה, תפגע באסתטיות שלו ויותר מכך, במושלמות ההנדסית שלו. כך למשל בסיס צר לא יאפשר בנייה "לגובה" והפירמידה תהיה לא יציבה. במונחי אימון פירוש הדבר שסיכויי הרץ להיפצע יהיו גבוהים ובכלל יסודות רעועים מקשים על כל השלבים שמעליו: אימוני עליות ואימוני מהירות. כך גם למשל ללא חלקה העליון של הפירמידה, חלק זה המוקדש לאימוני מהירות, הפירמידה תהיה שטוחה ולא תגיע לקצה העליון שלה ובמונחי אימון, הרץ לא יוכל למקסם את פוטנציאל המהירות שלו.

כתבות נוספות בנושא:
> לכתבות נוספות של מאמן הריצה דניאל קרן

האנלוגיה אינה מסתיימת רק במחזור האימונים השנתי אלא נוגעת למבנה של כל אימון ואימון. כך לדוגמה אימון הפוגות של 6 פעמים 800 מטר עם 90 שניות התאוששות בין אינטרוואל אחד לשני. מן הסתם, מאמן הבוחר להעביר את האימון הזה ביום מסויים היו לו סיבות טובות לכך. ייתכן ובשבועות הקודמים האימונים היו אינטרוואלים של 600 מטר, או שמספר החזרות היה קטן יותר, או שזמן ההתאוששות היה ארוך יותר וכדומה. כלומר, למאמן יש ראייה רחבה שעוזרת לו "בבניית" האימון על כל פרטיו.

לאימון כזה כפי שתיארתי יש "צורה" שכל אחד יכול לדמיין אותה בעיני רוחו. אחד ידמיין לעצמו חומת אבן שחלקה העליון מסמל את הקטעים של המאמץ העצים ובתווך, הפערים בחומה המציינים את קטעי ההתאוששות. האחר, יחשוב על מבנה יווני קלאסי עם שישה עמודי שיש קורינתיים המחזיקים גג מקושט. כשהמבנה הזה נמצא אל מול עינינו קל לראות לא רק את האסתטיקה שלו אלא גם את החשיבות ההנדסית שלו. אם העמוד השישי יחסר, הגג עלול לקרוס בקצהו. אם העמוד השלישי יהיה קצר יותר, הוא לא יוכל לתמוך בגג הכבד ואם הפערים בין העמודים יהיו גדולים מדי, הגג עלול לשקוע.
בהתאם, האימון צריך לשמור על האסתטיקה בעלת החשיבות הרעיונית האמנותית וההנדסית. אם האימון מורכב מ-6 אינטרוואלים של 800 מטר עם 90 שניות התאוששות בין האינטרוואלים, הרי שעל הרץ להשתדל ולהשלים את האימון בצורה המדוייקת ביותר. שמספר האינטרוואלים יהיה שישה – לא פחות אבל גם לא יותר (לאלו מכם בעלי עודף מוטיבציה), שזמני ההתאוששות יהיו מדוייקים – 90 שניות ולא 97 שניות. הרי בינינו, 7 השניות הללו לא עושות שום שינוי פיזיולוגי, כל מה שהם נותנות זה זמן מיותר להתמודדות נפשית. וכמובן, שה-800 מטר יהיו 800 מטר מלאים וזאת נקודת תשומת לב לאלו מאיתנו המורידים את "הרגל מהגז" 10 מטר לפני קו הסיום ומגיעים לסוף האינטרוול בריצה קלה או בהליכה.

את הפן האסתטי הזה מביאים לידי ביטוי גרפי מדוייק, שעוני הדופק ושעוני הריצה הכוללים מדידת מהירות. אימון "אסתטי" יראה גם כזה עם הורדת הנתונים על צג המחשב. סינוס יפה וסימטרי (עם נטייה לצורת שן-מסור) המראה את עליית הדופק וירידתו בין האינטרוולים, "חומה" של זויות ישרות כמעט המשקפת את השינויים החדים במהירות הריצה וכמובן תבנית החוזרת על עצמה שש פעמים.

השמירה על האסתטיקה היא גם אבל לא רק, מניפסטציה של משמעת עצמית שבאה לידי ביטוי באימון ספציפי אבל יוצרת תבנית התנהגותית שמלווה אותנו בכל תחומי החיים. כמו תמיד מי שישכיל לקחת איתו את הריצה לא רק לשבילי הפארק אלא לכל תחומי חייו ירוויח הרבה מעבר לכושר, מדליות, הכרה וחברים.