עונת מרוצי האופניים בעולם מושכת תשומת לב מועטה ביחס לגרנד טורים או המרוצים הקלאסיים המוכרים כ"חמשת המונומנטים". אבל דווקא, במרוץ היוקרתי ביותר הנערך כעת ("פריז- ניס") אפשר למצוא אמת של המציאות בתוך תוכה של הדבוקה בפרט וענף האופניים בכלל
מאת:יאיר בן עמי
גרגורי אנדרסון ניצח בקטע השני של המרוץ "פריז ניס". (דיווח על הקטע השני כאן) תומס דה גנדט, ניצח בקטע הראשון ושמר על ראש הדירוג לטובת עוד יום בחולצה הצהובה. שני הרוכבים, אשר עומדים במרכז תשומת הלב של היומיים הראשונים במרוץ "פריז- ניס" הם דוגמאות של עיקר מרכיבי הדבוקה. השניים מוכרים היטב למעורבים בענף… וזהו.
מחוץ לענף האופניים לא יכירו אותם גם המגדירים עצמם כ"חולים על ספורט". בעוד דה גנדט הוא רוכב בעל מספר קטן של ניצחונות וב"פריז- ניס" 2011 הוא באמת עושה סוג של פריצה לתודעת אוהדי האופניים הרי אנדרסון האוסטרלי הוא רוכב וותיק ועטור. גם לפני שנה הוא ניצח ב"פריז- ניס" (קטע ראשון) ובעברו ניצחון בקטע של הוואלטה א'אספנייה וגם בקטעים של "הטור של ג'ורג'יה" ואת אלו הוא השיג לאחר קריירה מוצלחת כרוכב מסלול.
רק לעמוד על קו הזינוק של מרוץ כ"פריז- ניס" זהו חלום של כל ילד המכיר את ענף האופניים. אבל בעולם הספורט הכללי ובהתעניינות של אוהדי הספורט "המרוץ אל השמש" (הכינוי של מרוץ "פריז- ניס") אפילו מנצחי המרוץ ועל אחת כמה מנצחי הקטעים הבודדים אינם זוכים ליחס מקביל למאמץ אשר הביא אותם להישגים האלו.
המרוץ "פריז- ניס" הוא עוד אבן בחומת ענף האופניים אשר כולו בנוי על תהילת העולם של הטור דה פרנס וכהערת אגב אפשר להוסיף כי חברת אסו, (ASO ) המארגנת גם את הטור דה פרנס, מארגנת גם את מרוץ "פריז- ניס". רוכב המשיג ניצחון בקטע של הטור דה פרנס יזכה לתהילת עולם ואם הוא חוזר הביתה עם חולצה צהובה (בזכות יום או יותר בראש הדירוג המצטבר) הוא יזכה לתהילה גדולה אף יותר.
מנצחי הטור דה פרנס ממוקמים בהיכל התהילה. גם זה של של תודעת אוהדי הספורט העולמי ואפילו מעבר לכך. ניצחון ב"פריז- ניס" יזכה בתהילת מולדת במקרה הטוב ויש מדינות בהן ניצחון כזה אפילו לא יזכה לכמה מילים על הגיבור המקומי.
בימים אלו חווה רוכב ישראלי את בעיטות הדוושה הראשונות שלו בדבוקה. לא אוכל לומר כי בארץ לא יודעים על כך משום גודלו של ענף האופניים הישראלי והייתה אפילו כתבה לה הוא זכה בחדשות ערב שבת (ערוץ-1) ועוד כמה חשיפות תקשורתיות.
נזכרתי ניב לינבר כשראיתי פרסומת לתיירות בישראל, במהלך השידור הישיר של המרוץ "פריז- ניס" ביורוספורט (Eurosport). כאוהד אופניים וישראלי מלידה התמלאתי גאווה. הנה אני צופה בתחרות אופניים, הנערכת בצרפת, באתר אירופאי בו אני צופה כה הרבה והפרסומת היא על כמה כייף לתייר בארץ שלי.
ניב ליבנר בתחרות באיטליה
צילום: אמורה א'אוויטה
ליבנר אינו שונה בהרבה מהרוכב המוביל כעת את המרוץ "פריז- ניס". המבדיל בניהם היא ההזדמנות לה הם זכו בתחילת הדרך. ליבנר גדל בענף הישראלי עם תחרויות בודדות בכל שנה והבלגי זינק בכל מחזור ראשון של כל עונה ליותר תחרויות מאלו שהיו לליבנר בשתי עונות או יותר.
שניהם בחרו באלמוניות כחלק מהשקעה סיזיפית וסיכוי מזערי לתגמול הוגן. שניהם כבר מבינים, בגילם הצעיר וניסיונם הרב, כי העולם רחוק מלהיות מושלם וסיכוי לתהילה אישית קשור הרבה יותר למזל מאשר לשכל או כוונות וחלומות.
בכל פעם כשתצפו במרוץ אופניים זכרו, בתוך הצבעוני היפה והרומנטי, אותו אנו רואים כדבוקה המשייטת במהירות של 40-50 קמ"ש, כל רוכב הוא סיפור ענק ורק בודדים מהם יזכו לתהילה לה הם ראויים.
שאר כתבות על המרוץ "פריס ניס":
יאיר בן עמי– עורך ראשי אתר Shvoong. בעל הטור מציאות נושכת
קישורים: אופניים, מרוץ אופניים, מרוץ
