ריצה היא פעילות ממכרת, כזו שמתחילים אותה לפעמים עם חוסר חשק אך מהר מאוד האנדורפינים (המכונים גם הורמוני אושר וגורמים להרגשה טובה) עושים את שלהם ומה שבהתחלה היה נראה כבלתי אפשרי, עם הזמן הופך לשגרת חיים. השכמות לריצות בוקר, סידור הלו"ז היומי והמשפחתי סביב האימונים, הרשמה לתחרויות, ביגוד חדש ושעונים הכי מתוחכמים הופכים את הריצה לחלק משמעותי אצל רצים רבים. לריצה כמובן יש המון יתרונות כמו שיפור סבולת לב-ריאה, הוצאה קלורית גבוהה, הפרשת הורמון האנדורפין, הנאה מרובה ועוד.
יחד עם זאת, ככל שאנו מתמידים יותר בריצה ומעלים נפחים, אנו עדים לתופעות לוואי מהריצה עצמה. חלק מהרצים חשופים אליהם יותר וחלק פחות אבל כמעט כולם נתקלים בתופעות כאלו ואחרות.
אספתי עבורכם 5 תופעות נפוצות במיוחד:
1. שפשפות
כשאנו רצים, נוצר חיכוך תמידי בין העור לבין הבגדים. כמו כן, נוצר חיכוך בין עור לעור למשל באזור המפשעות, באזור בית השחי, הזרועות לצידי הגוף ועוד. הוסיפו על החיכוך גם זיעה מוגברת בזמן הריצה (ובקיץ הזיעה מוגברת פי כמה וכמה) וקבלתם שפשפות באזורים שונים בגוף. עודף משקל גם הוא יכול להגביר סיכוי לשפשפות באזורים מסוימים בגוף אך גם רצים רזים חווים שפשפות. השפשפות גורמות לתחושת אי נוחות, לכאב וגירודים. במקרים חמורים יותר גם מתפתחות פטריות על העור כתוצאה מהשפשפת והזיעה המוגברת. לכן, מומלץ לרוץ עם בגדים מנדפים ודקים. כדאי לנסות מספר סוגים עד שמוצאים בד פחות מגרה וכן להשתמש במשחות ייעודיות לטיפול ומניעת שפשפות, המייצרות חיץ בין הבגד לגוף ומונעות את השפשפת וכן מטפלות בפטריות במידה והן מתפתחות, כדוגמת אגיסטן פסטה.
2. יבלות
יבלות בכפות הרגליים הן תופעה מוכרת לרצים רבים. הזיעה והחיכוך הרב בין הרגל לנעל יוצרות שלפוחיות ויבלות. במצבים קיצוניים השלפוחיות מציקות וכואבות עד כדי מצב של הפסקת ריצה לחלוטין עד החלמת המקום. כמובן נעליים מותאמות וחצי מידה עד מידה גדולה יותר מהגודל הרגיל יכולים לעזור. גרביים מנדפות, אוורור רגליים באופן תדיר וביקור שגרתי לטיפול פדיקור יכולים גם הם לסייע במיגור התופעה.
עוד כתבות נוספות בנושא
מהי הבעיה שעלולה לגרום לכך שלא תוכלו לרוץ?
יודעים כמה החום משפיע על הריצה שלכם?
מכבסת מלים: יודעים איך לכבס את בגדי הספורט שלכם?
3. ציפורניים שחורות ונשירת ציפורניים
אין כמעט רץ למרחקים שלא חווה בעיות בציפורני הרגליים. בעת הריצה, אצבעות כף הרגל נחבטות שוב ושוב בנעל הריצה. ככל שנגדיל מרחקים ועצימות הרי שהחבטות נעשות תכופות יותר. בתחילה הרץ ירגיש כאבים בציפורניים לאחר הריצה. לאחר מכן, הציפורניים לעתים משחירות וזאת בשל שטפי דם שנוצרים מתחת לציפורן. במקרים מסוימים הציפורניים נושרות. קשה למנוע לחלוטין תופעה זו אך חשוב לרכוש נעלי ריצה שיהיו גדולות בחצי מידה עד מידה מהרגיל כדי למנוע לחץ גדול על הציפורניים. בנוסף, לעתים החלפה גרביים למעט יותר עבות או מנדפות יכולה בהחלט גם היא לעזור. בכל מקרה, המצב הפיך שכן במקום הציפורן שנשרה, תצמח ציפורן חדשה ובריאה.
4. פעילות מעיים מוגברת
רצים רבים חווים הפרעות או בעיות במערכת העיכול בזמן ריצה. כמובן שלכל אחד סף רגישות שונה. יש כאלו שחווים את התופעה בכל ריצה ויש כאלו שבאופן נדיר. הבעיות יכולות להיות: כאבי בטן, התכווצויות, צורך להתרוקן באופן מדי או מיד בתום הריצה ואפילו הקאות. לכן, חשוב לפני הריצה לנסות להתרוקן, להמעיט באכילת סיבים, להמעיט בשתייה המכילה קפאין ולא לאכול ארוחות כבדות וגדולות בסמוך לאימון אלא משהו קל כ-30-60 דקות לפני הריצה דוגמת פחמימה פשוטה. מאחר ולכל אחד רגישות אחרת, חשוב לעשות מספר ניסיונות בזמן האימונים כדי לבחון למה אתם רגישים יותר ולמה פחות. יש רצים שאפילו נטילת ג'ל בעת ריצה תגרום להם להרגשה רעה מאוד במערכת העיכול ויש כאלו שירגישו נפלא.
5. פטמות מדממות
מדובר באחת התופעות השכיחות ביותר בקרב גברים רצים. החיכוך בין הפטמות לחולצת הריצה יוצרים שפשופים עד כדי מצב של פציעות הפטמות ודימום. תופעה לא נעימה אך קלה מאוד למניעה שכן באמצעות הדבקת פלסטרים ושימוש במשחות נוגדות שפשפות ימנעו מצב זה.
לסיכום, לא מעט רצים חווים על בשרם לפחות אחת מהתופעות שהוזכרו אך חשוב לזכור שכמעט לכל תופעה ישנו פתרון. החשוב הוא להתנסות בפתרון המתאים לכם ולא לפי פתרונות המתאימים לרצים אחרים שכן לכל אחד סף רגישות שונה.