עבור רוב ספורטאי הסבולת החובבנים, התחרויות השונות הן אלו שגורמות להם לקום מוקדם בבוקר, להתאמן אחרי שעות העבודה ובקיצור לעבוד קשה למען התחביב שהם כל כך אוהבים. חלקם עושים את זה כמעט כמו מקצוענים, אחרים יעדיפו להגיע לתחרויות בכיף שלהם ועם פחות לחץ אבל המשותף לכולם הוא ההנאה והסיפוק מאותם אירועים שממלאים אותם והופכים את חייהם ליותר מעניינים. אבל יש גם הרבה מתאמנים שמעדיפים לא להתחרות מכל מיני סיבות. חלק אומרים שלא מעניין אותם לבחון את היכולות שלהם מול אחרים, יש כאלה שאומרים שהם פשוט יותר מדי תחרותיים וזה יזיק להם, ויש גם לא מעט אנשים שפשוט לא מודעים ומעולם לא נחשפו לעולם המופלא הזה של מרוצים מכל הסוגים: ריצות, משחים, טריאתלונים וגם אירועי רכיבה שבחלקם לא באמת מתחרים אחד בשני.
עוד כתבות בנושא
מרתונים הורגים? הם בעיקר גורמים לחיים טובים יותר
כדאי לרוץ, אם לא בשביל הגוף אז בשביל המוח
כמה אנשים בעולם באמת רצים מרתונים וכמה בישראל?
אז לטובת כל מי שחושב פעמיים כרגע, או כל מי שניסה להסביר לחברים למה כן ולא היה מספיק משכנע, הכנו רשימה של 10 סיבות מצוינות להגיע לתחרויות השונות, בטח בתקופה שבה אנחנו נהנים מלפחות 4-5 אירועים כאלה בארץ בכל סוף שבוע.
1. להשתפר
אם מדברים על ריצה למשל, להשתפר זה לאו דווקא לבדוק כמה מהר אפשר לרוץ, למרות שזה מה שמעניין את רוב האנשים בשלב מסוים ב"קריירת הריצה" שלהם. להשתפר זה גם להתאמן יותר טוב ויותר יעיל, ולמעשה לבחון את מקסימון היכולות באימונים. כשמתאמנים חזק יותר, חייבים גם לחזק את הגוף. איך זה קשור לתחרויות? בדרך כלל, הרבה יותר קל (או פחות קשה) להביא את עצמך לביצועים טובים באימונים כשיש מטרה באופק. כשאין מטרה, קל מאוד להוריד עצימות או להישאר במיטה כי יורד גשם בחוץ. נדיר מאוד למצוא אנשים שתהיה להם מוטיבציית שיא להתאמן בכל מצב כשאין להם מטרה מוגדרת באופק. כשיש אחת כזו, זה כבר משנה את כל התמונה.
2. אימונים יותר איכותיים
זה לא משנה אם אתם אוהבים לרוץ, לשחות או לרכוב, אבל ברגע שאתם עושים את זה מתוך הרגל ומבצעים את אותה הרוטינה כל יום או 3 פעמים בשבוע (ריצה של שעה, רכיבה במסלול קבוע, 100 בריכות) אתם ללא ספק מרוויחים את ההנאה ויש הרבה אנשים שבכלל לא יכולים להתחיל את היום בלעדיה. מצד שני, אתם מפסידים את האימונים האיכותיים, אותם פוגשים בדרך כלל כשרוצים להשתפר (בהמשך לסעיף הראשון). במקרים רבים, רק כשאנשים מתאמנים לתחרות הם מגלים בזכות אימוני איכות עצימים עד כמה חזקים הם יכולים להיות, הם מגלים שהם יכולים להתחיל לחלום על ביצועים שהם לא היו מפנטזים עליהם בחיים. יותר חשוב, בזכות שגרת אימונים של תחרות גם מגלים את הדרך הקצרה יותר לשרוף שומנים ולרדת במשקל – משהו שקשה יותר לעשות במהלך שגרת אימונים "רגילה" והרבה פחות קשה.
3. קשרים חברתיים חדשים
הסעיף הזה פחות רלוונטי למי שבוחר להתאמן לתחרויות לבד, אבל אחד הדברים המהנים אחרי שבוחרים את היעד או לחפש שותפים לדרך. אלו יכולים להיות חברים עם תחביבים דומים, או קבוצת אימון שתצטרפו אליה. יש משהו מאוד מחבר בין אנשים שמבצעים יחד פעילות גופנית, אולי מחבר יותר מהרבה מסגרות אחרות כמו מקומות עבודה, לימודים וכו'. אימונים משותפים ויותר מזה, יעדים משותפים כמו מרתון או טריאתלון – גורמים לחיבור מאוד מיוחד בין אנשים, על אחת כמה וכמה כשעושים את זה בפעם הראשונה. אם לא ניסיתם את זה עדיין, לא תאמינו עד כמה זה יכול לגרום למעגל החברתי שלכם, וזה ממש לא משנה אם הוא היה רחב לפני כן.
4. לחוות את האדרנלין
כשמבצעים מבחן שדה להערכת דופק סח"ח (סף חומצת חלב) צריך לבצע חישוב שונה כשעושים את זה באימון או בתחרות. ככה זה כשהאדרנלין מציף אתכם. על קו זינוק של תחרות, ואת זה מרגישים במיוחד בריצה, משהו באווירה שמסביב יגרום לכם בדרך כלל להיות מהירים יותר, או פשוט "לעוף". כמובן שצריך ליהנות מהיתרון הזה בצורה אחראית ולא לפתוח בקצב מטורף, אבל מי שמנוסה בתחרויות יודע שזה בהחלט יתרון גדול, ושהרבה פעמים אנחנו מופתעים מכך שקצב שהיה לנו יותר קשה באימונים פתאום מרגיש הרבה יותר טבעי בקילומטרים הראשונים של כל מרוץ. זו התרומה של האדרנלין והאווירה שמסביב ואת זה קשה עד בלתי אפשרי להשיג באימונים.
5. להכיר מקומות חדשים
מצד אחד יהיו כאלה שבדיוק בגלל זה הם מטפחים תחביב אחר שהוא טיולים וזה נכון. ההבדל הוא שאתם אלה שבוחרים לאן תטיילו, ותמיד יהיו לזה יתרונות וחסרונות. אנשים שמשתתפים בהרבה מרוצים הם בעצם המטיילים שמגלים על הדרך כל מיני ערים, הרים, יישובים או מדבריות שרוב הסיכויים שהם לא היו בוחרים להגיע אליהם במסגרת טיול משפחתי רגיל. זה סוג של תיירות פנים ואפילו תיירות חוץ אם תרצו שיש בה משהו קסום. האנשים שמרבים להתחרות מכירים מצוין הרבה מקומות בארץ ויש בזה משהו מקסים, וזה עוד לפני שפתחנו את הדיון על תיירות מרתון או איש ברזל בחו"ל.
6. להתחרות יחד עם הטובים בארץ ואפילו בעולם
תחשבו על זה, בכמה ענפי ספורט אתם עומדים באותה הזירה עם הרצים או הטריאתלטים הטובים בארץ ואפילו בעולם. יש כמה מאות ישראלים שרצו בברלין באותו המרתון שבו נקבע שיא העולם. אולי זו דוגמה פחות טובה כי האירוע הזה הוא כל כך גדול וככל הנראה הזיכרונות של רובם הם מדברים אחרים שקרו בדרך. מצד שני, במרתון טבריה הצנוע יחסית בגודלו, כל אחד מהרצים תמיד יראה מולו בשלב מסוים את דבוקת המובילים המורכבת מרצי המרתון הטובים ביותר בארץ ומאורחים מהירים מאוד מחו"ל. מעבר לזה שזה טוויסט מרענן במהלך המרוץ שמשכיח מהמשתתפים כמה רגעים של קושי, מדובר במראה פשוט מרהיב של רצים מהרמות הגבוהות ביותר במפגן סופר מרשים של יכולת. זה קורה גם בתחרויות איש ברזל שבהן הקטע של ריצת המרתון מורכב מהקפות וכך אפשר לראות גם בתחילת הדרך את המהירים שעומדים לסיים בכל רגע.
7. לתרגל תחרויות לקראת תחרות מטרה
עוד קבוצת אנשים שלא התייחסנו אליה עדיין – אלה שמסמנים תחרות אחת פעם בשנה או אפילו יותר ומחליטים שזו תהיה התחרות היחידה שלהם. יש לא מעט אנשים שנרשמים לתחרות כמו חצי ישראמן לדוגמה, מבלי להתחרות לפני כן בטריאתלונים למרחקים קצרים יותר כי בהגדרה זה פחות מעניין אותם. מה שחשוב זה לא מה שמעניין, אלא הידע שצוברים בתחרות כמו טריאתלון למרחק ספרינט או אולימפי: ההתנהלות בשטח ההחלפה, הרכיבה לצד הרבה אנשים, חוקי הדרפטינג, המעבר בזמן אמת מרכיבה לריצה ולא רק באימון החלפות. יש כל כך הרבה מה ללמוד בתחרויות טריאתלון, וכך גם בכל תחרות סבולת אחרת. כנ"ל לגבי שחייני מים פתוחים או שוב טריאתלטים שלא מתורגלים בנושא השחייה, יש הבדל עצום בין להתחרות בשחייה בים לבין להתאמן: הצפיפות בתוך המים,
8. לקבל השראה ולתת השראה
השראה היא ללא ספק מילת מפתח בתחרויות השונות. מה שיפה בספורט העממי הוא שאת ההשראה אנחנו לא שואבים רק מהמהירים והחזקים ביותר, אלא בעיקר מהנחושים ביותר: אלה שיסיימו מרתון כנגד כל הסיכויים, אלה שיסבלו במשך 17 שעות לפני שיגיעו לשער הסיום של איש הברזל, גם אלה שבעבר הלא רחוק לא ידעו לשחות וביום בהיר אחד צלחו את הכנרת. מה שכיף זה שכל אחד יכול לתת השראה, לסובבים אותו ובעיקר למשפחה ולחברים הקרובים. הרבה מאוד מתחרים באירועי הסבולת השונים בארץ הם כאלה שפעם עמדו בצד ועודדו, ובסופו של דבר נדבקו בחיידק.
9. לאסוף חוויות בלתי נשכחות
מה שגורם לרוב האנשים אושר זה לאסוף חוויות מעצימות שגורמות להם לחייך בכל פעם שהם נזכרים בהן. אומרים ששווה להשקיע את הכסף כדי לנסוע כמה שיותר לחו"ל כי הזכרונות של המסעות שלנו גורמים לנו לאושר, אז על אחת כמה וכמה המסעות שלנו אל עבר יעדים מיוחדים ומאתגרים. סביר להניח שאנשים שנוסעים הרבה לחו"ל כבר ישכחו חלק מהפרטים הקשורים לחלק מהמסעות שלהם, אבל לעומת זאת מי שעשה הרבה אתגרי ספורט סבולת יזכור לעד כל רגע, במיוחד את הרגעים הקשים.
10. עמידה ביעדים כבית ספר לחיים
זה אחד היתרונות החשובים של תחרויות סבולת, ואולי בגלל זה הרבה אנשים שמצליחים בתחום הזה כבר למדו דבר או שניים על החיים. בסופו של דבר, עמידה ביעד כמו מרתון עם תכנית האימונים הקשה, המשברים, הפחדים והחששות וההצלחה בסוף היא דומה לחלק גדול מהאתגרים שניצבים בפנינו בחיים – אולי יותר קשה פיזית. הרבה מאוד ספורטאי סבולת אומרים שהם לומדים המון מהתחרויות שלהם ובעיקר מההכנה שלהם לתחרויות – הם לומדים על עצמם, הם לומדים על הצלחות וכישלונות, ומקבלים כלים להתמודד עם כל יעד אחר שצריך להתמודד אתו בחיים – יעדים שאנחנו בונים לעצמנו ויעדים שנכפים עלינו.