הוא מסיים חמש שנים עמוסות בתור יו"ר איגוד השחייה, אבל מי שחושב שהוא הולך להיות שרוע כעת על מי מנוחות בבריכה הקרובה, כנראה לא מכיר את האנרגיות של סימון דוידסון בחתירה קדימה אל המטרה. הקריירה החדשה של דוידסון בן ה-51, עומדת להיות החל מיום שני הבא כחבר כנסת מן המניין וזאת תודות לחוק הנורבגי שמכניס אותו לכנסת ישראל דרך מפלגת "יש עתיד" בה הוא פעיל מאז הקמתה.
דוידסון היה שחיין בעברו ומבחינתו הימים שלו כשחיין מגיל צעיר מאוד הם אשר עיצבו אותו והם אשר חינכו אותו. "המסגרת שלי כשחיין זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים" הוא מספר, "הייתי שחיין עם מדליות באליפות הנוער. שחיתי מגיל 7 עד גיל 18 תחת המאמן שמריהו נאבל האגדי בהפועל נתניה. אני מסתכל על כל האנשים ששחו איתי – כולם אנשים מוכשרים. לכן אני אומר שאם הילדים שלנו יעסקו במסגרת ספורטיבית, הנוער שלנו יראה אחרת, החבר'ה בצבא יראו אחרת והחברה הישראלית תראה אחרת. אנחנו צריכים לשים את הספורט בראש מעייניו של הפרלמנט הישראלי ולהבין שצריך להשקיע כדי לקבל תוצאות אחר כך".
ספר כיצד נכנסת לכנסת ומטעם איזו מפלגה?
"מהיום הראשון של 'יש עתיד' אני הצטרפתי אליה, משום שהתחברתי ליאיר לפיד מהפעם הראשונה ששמעתי אותו מכריז על הצטרפותו לפוליטיקה. התחברתי לפילוסופיה שלו, לאהבת האדם שלו, לאהבת החלשים, לעזרה. הייתי פעיל מרכזי ביש עתיד כראש מטה המפלגה בנתניה במשך הרבה מאוד שנים. גם אחרי הפרוק מ'כחול-לבן' נשארתי נאמן לדרך".
מה תהיה האג'נדה שלך בנושא הספורט כמחוקק, ומה הדבר הראשון שתעשה בנושא?
"האג'נדה שלי בנושא הספורט היא מאוד ברורה. מי שמכיר אותי ועוקב אחרי מה שעשיתי בחמש השנים האחרונות בשחייה הישראלית, יודע שאני מאמין בחלומות מאוד גבוהים. כשקיבלתי את האיגוד אמרתי שלמדינת ישראל תהיה מדליה במשחקים האולימפיים בשנת 2024 בפריס. אנחנו מתקרבים לשם ותהיה מדליה. אז קודם כל צריכים לחלום הכי גבוה. לגבי האג'נדה שלי, אני חושב שכל ילד במדינת ישראל צריך לעסוק בספורט בגיל הצעיר. אנחנו צריכים לפתח תכניות יחד עם משרד החינוך לכיתות ספורט, לאזורי ספורט ולמקומות שילדים יוכלו לעשות ספורט במחירים נורמליים כי מחירי חוגי ספורט במדינת ישראל הם מהגבוהים בעולם. אנחנו צריכים להיות עם מתקנים פזורים בכל הארץ ולתת את התנאים הנורמטיביים בשנת 2021 לילדים בנושא ספורט.
"המטרה שלי זה להיות בוועדת החינוך ודרכה להיות יו"ר ועדת הספורט ומשם להשפיע ולעזור לחילי טרופר. לא לתקוף ולא להיות נגדו כי הוא אדם מקסים, אלא לעזור לו בניסיון שלי כי הניסיון שלי הוא די נדיר. אני הייתי שחיין, הייתי מדריך, מאמן, מאמן בנבחרות ישראל, הקמתי את בני הרצליה ולאחר מכן את הפועל דולפין נתניה וחבר ועד אולימפי. עברתי את כל מה שצריך לעשות, מ'ללמד בלונים' ועד למקומות הכי גבוהים – אז אף אחד לא יכול ספר לי ולבלבל לי את המוח. אני יודע בדיוק מה צריך לעשות, איך צריך לעשות, מה קורה בעולם ואני הולך ללחוץ בכל הכוח בנושא הזה וחד משמעית הדגל שלי הוא ספורט וחינוך, אני לא מסתיר את זה".
הוא נשוי לנורית שהיא מורה והם גרים עם שלושת בנותיהם ברמת פולג שבנתניה. הבת הבכורה שלו משרתת קצינה ומשרתת במגדל פיקוח בחצרים, ביתו השנייה משרתת בחיל מודיעין והבת הצעירה ספורטאית בענף גלגליות אמנותי. דוידסון נולד בווילנה שבליטא הסובייטית והוא בן לשני הורים רופאים. ב-1972 עלתה המשפחה לישראל והתגוררה בצפת ולאחר מכן התיישבה בנתניה, שם גדל כל חייו.
איך אתה מסכם את הקדנציה שלך כיו"ר איגוד השחייה?
"אני קיבלתי איגוד באמת במצב מאוד מאוד קשה, עם מבקר חיצוני ותחת פירוק עם בעיות מאוד קשות בארגון ובניהול של האיגוד. הדבר הראשון שהחלטתי שאנחנו צריכים לעשות זה לשנות כיוון ועשיתי את זה. הבאתי מאמנים זרים כמו דייב מארש שהוא אחד המאמנים הכי מעוטרים בעולם – כולם הרימו גבה ולא האמינו ואמרו שאני זורק כסף והייתי מאוד בודד במערכה, אבל החלטתי שזה הכיוון והלכתי עם זה עד הסוף. היה צריך לזה סבלנות.
"אותו דבר עשינו בשחייה האמנותית בהבאת אנה טרס, אחת המאמנות הכי גדולות בעולם. הזזנו הצידה מאמנים שאימנו יותר מ-20 שנה ושינינו את כל השיטה של איגוד השחייה. אני גאה היום לראות את איגוד השחייה עם צוות בלתי רגיל, עם מנכ"ל ועובדים מדהימים, בארגון שמנהל מאות אירועים ותחרויות. זה נהדר לראות את זה – וזה לא קרה ביום אחד. אז הגאווה שלי היא מאוד גדולה על מה שקרה בחמש שנים בשחייה הישראלית ואנחנו רק מקווים שזה ימשיך וישתפר".
מה קרה בשטח מבחינת התפוצה של אגודות שחייה. האם מספר השחיינים גדל?
"המספרים קפצו בצורה דרמטית. ב-2016 כשקיבלתי את איגוד השחייה היו 38 אגודות והיום אנחנו עם 74 אגודות. מספר השחיינים היום באיגוד הוא קרוב ל-9,000 שחיינים רשומים כשבשנת 2016 היו פחות מ-3,000 שחיינים רשומים וכ-1,700 שחיינים שקפצו ל-4 תחרויות. היום יש כ-3,200 שחיינים שקפצו ל-4 תחרויות – למרות שב-2020 זה לא נרשם בגלל הנושא של הקורונה. אבל הקפיצה היא דרמטית – יותר מכפול ועבודת השטח היתה באמת מדהימה בשנים האלו ואני מאוד גאה על זה".
האם יש מספיק בריכות תחרותיות לאימון שחיינים בישראל, ומה צריך לעשות בנושא הזה בכנסת?
"אחת הסיבות המרכזיות שאני נמצא בפוליטיקה והולך לכנסת זה הנושא של התשתיות ושל בריכות שחייה. הכאב הכי גדול שלי היא האטימות של מנהל הספורט לגבי בניית בריכות שחייה. חוסר ההקשבה וחוסר ההבנה לגבי המחסור בבריכות שחייה במדינת ישראל הוא באמת הטריגר הכי גדול שלי. אחד הדברים המרכזיים שאני הולך לעשות, לפעול ולדחוף זה את הנושא של המתקנים.
"לא יתכן שבשנת 2021 יהיו תנאים פחות טובים משנות השמונים כשאני שחיתי. לא התפתח שום דבר בבריכות השחייה. הדבר היחיד שבנו זה את המפלצת הגדולה בוינגייט. מלבד זה תנאי האימון במדינת ישראל בנושא השחייה, הוא יותר גרוע מעולם שלישי. אין שום הבנה אין שום ראייה אין שום פילוסופיה מה ואיך צריך לבנות ובתקופה של מירי רגב במקום להתפתח זה רק הלך לאחור. הדבר היחיד שבנו זה 'מגרשי סחב"ק' וכדורגל ולא נעשה כלום בנושא של ענפי הספורט האולימפיים ובעיקר שחייה. אז אני חד-משמעית אומר שהנושא של הבריכות שחייה זה הדבר הראשון שאני הולך לדחוף אותו בשיא הכוח".
מה דעתך המקצועית על המשלחת האולימפית בשחייה לטוקיו?
"כשאני רואה שהמשלחת לטוקיו מונה 15 שחיינים שייצגו את מדינת ישראל במשחקים האולימפיים בשלושת הענפים שלנו שחייה בבריכה, שחייה במים פתוחים ושחייה אמנותית, אני לפעמים משפשף את העיניים לראות אם זה אמיתי. זה באמת חלום מדהים. אנחנו יכולים לסמן וי גדול לגבי המשלחת. הדבר השני זה לשחות טוב במשלחת – והתקווה שלנו זה שהשחיינים יעשו את התוצאות הכי טובות שלהם ולא לבוא רק כדי להשתתף. אז אנחנו קודם כל גאים במשלחת, אבל אנחנו רוצים תוצאות – זה המטרה שלנו. אנחנו לא נוסעים להיות סטטיסטים".
האם אתה חושב שיש סיכוי למדליה אולימפית בטוקיו?
"אני הכרזתי שב-2024 המטרה שלנו היא מדליה אולימפית. אני חושב שזה מוקדם לחלום בטוקיו על מדליה. לדעתי לא תהיה מדליה, אבל בעוד שלוש שנים בהחלט אנחנו נגיע לשם. יש לנו משלחת מאוד צעירה, אחת המשלחות הכי צעירות במשחקים האולימפיים ובעוד שלוש שנים החבר'ה האלו יגיעו לגיל האופטימלי שלהם ויפרצו קדימה ואנחנו נעשה הכל כדי שבפריס כן תהיה מדליה".
מקרה נדיר של ח"כ שמבין במה שהוא יעסוק.