אם עדיין לא שמעתם על ענף הספורט החדש Swimrun, אז זה הזמן להכיר אותו. מדובר בספורט רב-שלבי כאשר המטרה היא לצלוח תא שטח רציף, המורכב כמו בהרבה אזורים במדינות הצפוניות באירופה מיבשה, אגמים, פיורדים ושוב יבשה ושוב מים וכך הלאה. כמו רוב "שיגעונות" הסבולת, גם פה העניין התחיל עם אגו והתערבות בין מספר גברים שוודים וכך בשנת 2002 נולד אתגר ה"ריצה -שחייה" שתוכנן בין שלשה איים (OTILO בשוודית, בתרגום: מאי לאי). זה היה סוג של התערבות כאשר המפסידים היו אמורים לשלם את כל הוצאות האירוח של המנצחים.
צ פ ו | תחרות Swimrun בקפריסין
הם יצאו לדרך שלקחה להם 24 שעות תמימות, הגיעו מותשים ומן הסתם חגיגת סיום כבר לא היתה. עד 2005 השתעשעו החברים בינם לבין עצמם באתגר החדש ובשנת 2006 התבקשו שני מארגני תחרויות לארגן תחרות מסחרית מסודרת. לתחרות הנ"ל זינקו תשעה זוגות לאחר שנקבע מסלול וזמני CUT-OFF – רק שני זוגות צלחו את המשימה בתחומי הזמן.
אחרי ההתנסות הזו ותובנות רבות אחרות, הופקו מספר לקחים וראשית הוחלט על שינוי המסלול, המלון (Sandham) שהיה מלון הסיום באתגר המקורי, הפך להיות נקודת ההתחלה ונקודת הסיום הועתקה למלון מפורסם אחר (Uto). המתחרים הבינו כי הדרך היחידה לצלוח את המשימה בזמנים שהוקצבו מחייבת רציפות ותנועה ללא הפסקה בדגש על המעברים בין הריצה לשחייה וכן הלאה. בשנת 2011 קיבלה התחרות את השם הרשמי Swimrun ובשנת 2012 סיימו את התחרות כבר יותר מ-9 זוגות.
יש גם מקצה זוגות | צילום: Protaras SwimRun Powered by Capo Bay race
ב-2014 הוקם ארגון ה-Swimrun כארגון ללא מטרות רווח ומטרתו העיקרית היתה להפיץ את הספורט בכל העולם. שנה לאחר מכן הוקמה בשווייץ פדרציה רשמית של הספורט שמטרתה לקדם, להפיץ ולהתוות את הדרך. עם הזמן הספורט צבר תאוצה, מדינות רבות הצטרפו למעגל התחרויות והיום מתקיימים מאות תחרויות בעשרות מדינות ובמרחקים שונים. הספורט הזה מתאפיין בכך שאין הגדרות מדויקות למרחקי הריצה או השחייה והמסלולים מתאפיינים בהתאם לתוואי הקרקע והמשחה באזורי התחרויות השונות.
לתחרות הבאה שלכם לחצו כאן
להבדיל מאקווטלון, ספורט ידוע מעולם הטריאתלון, המאופיין בריצה, שחייה וריצה, תחרות Swimrun מוגדרת כמינימום שתי ריצות ושתי שחיות. ישנם למעשה ארבע קטגוריות אפשריות: זוג גברים,זוג נשים, זוג מעורב והשתתפות של משתתף בודד (בדרך כלל למרחקים הקצרים). אחד הדברים המשמעותיים בתחרות הזוגית היא כמובן החוויה הזוגית. רובנו שמתחרים בדרך כלל באופן יחיד, חייבים להתאים עצמנו לבן/בת הזוג, להיות קשובים, מתואמים וסבלניים. הקשר נוצר במהלך אימונים משותפים ולאורך זמן. החוויה מתעצמת במיוחד לאור העובדה שברובן המוחלט של התחרויות ישנה חובת "קשירה" פיזית בין בני הזוג, על ידי חבל מתאים באורך ממוצע של כארבעה מטרים ומרגע הזינוק ועד רגע הסיום בני הזוג לא נפרדים.
המרחקים בתחרויות
בשבוע שעבר התחריתי עם ארז סלונים הספורטאי הוותיק מעולם הריצה והטריאתלון במהדורה הראשונה של Swimrun קפריסין בעיירת הקיט Protaras. התחרות תוכננה ל21 ק"מ ריצה ו-4 ק"מ שחייה. 8 קטעים של שחייה כשהקצר ביותר כ-270 מטר והארוכה ביותר כ-880 מטר, הריצה הקצרה ביותר כ-350 מטר והארוכה ביותר כ-6 ק"מ. עקב תנאי ים ומזג אויר הסתפקו המארגנים בארבע קטעים של שחייה מקוצרת וריצה ארוכה קצת יותר, כך שלבסוף המרחק הכולל עמד על 25 ק"מ. המסלול עבר לאורך החוף, בין מפרצים, שבילים , סינגלים, עליות, ירידות וניתן היה רק לדמיין את החוויה ביום בהיר וים שטוח.
התחרות התחילה בריצה, כשההזנקה דומה לתחרות ריצה לכל דבר. אתה עומד עם כל הציוד שעמו תרוץ ותשחה לסירוגין לכל אורך המסלול (הכל אתך ואתה מחויב לסיים עם כל הציוד שהתחלת עמו). הלבוש המקובל הנו חליפת Swimrun מותאמת לשחייה וריצה, נעלי ריצה המתאימות לריצת שטח ומים, החוקים מאפשרים שחייה עם כפות, פולי וגם סנפירים למעוניינים בכך עם מגבלת אורך הסנפיר (15 ס"מ מקצה האצבעות). כמו כן, המתחרים מחויבים בגופיה זוהרת שלובשים מעל ומשרוקית.
משתלב מצוין עם עולם הטריאתלון. יורם לבב וארז סלונים | צילום: Protaras SwimRun Powered by Capo Bay race
במקרה של התחרות בקפריסין נדרשנו שלא להקשר בחוט בינינו, אלא לשמור על מרחק של עד 10 מטר לאורך כל הריצה ובדגש על השחייה. אין כל ספק שהחוויה המעצימה ביותר, הרבה מעבר למעברים, למסלול המאתגר יחסית, לציוד שהוא חדש עבורנו היתה השיתוף עם השותף שלי. אנחנו שנינו, שני ספורטאים מנוסים, בחרנו לשתף פעולה ולכבד האחד את השני לפני ותוך כדי התחרות. אני יכול לציין שזה לא ממש מובן מאליו ושיש פה חוויה שונה.
לסיכום, מבחינתי מדובר במשהו חדש באוויר, שמשתלב מצוין עם עולם הטריאתלון, עולם ריצות השטח, האולטרה והשחייה במים פתוחים.
