מתחילת ההיסטוריה המודרנית נשים היו פטורות מתפקידי לחימה, והן לא נלחמו כמעט במובן הצבאי במלחמת העולם הראשונה בתחילת המאה ה-20, השתנתה התפיסה הרווחת לגבי תפקיד האישה במלחמה, משום שנשים נאלצו לתפוס את מקומם של הגברים שנשלחו לשדה הקרב. כחלק מהשינוי הוכנס שימוש בטכנולוגיה שלא הצריכה כוח פיזי או הצריכה משמעותית פחות, ודרכם של הנשים לתפקידים נסללה. במקביל לכך, חוקקו חוקים שונים לגבי הצבתם של נשים בתפקידים שונים כמו החוק שקבע, כי יש להדיר נשים מתפקידים אשר מסכנים אותן בנפילה בשבי או באש ישירה.
כמובן, שעברו במהלך השנים חוקים והיבטים שונים אשר בסופו של יום כיום, נמצאות בצבא הישראלי נשים במגוון רחב של תפקידי לוחמה, כגון: טייסות ונווטות, חובלות, לוחמות במשמר הגבול, לוחמות ביחידת "עוקץ") יחידת הכלבנים") לוחמות ב-"קרקל" (הגדוד המשולב הראשון ללוחמים ולוחמות), לוחמות בחיל התותחנים, לוחמות בחיל האיסוף הקרבי, לוחמות באטומי ביולוגי (כימי ואב"כ), לוחמות נגד מטוסים (נ"מ) ועוד… תמיד נותרה השאלה הרובצת מעל: "האם גיוס הנשים לתפקידי לוחמה אכן פוגע בכשירות הצבא?"
בין הטיעונים נאמר, שלנשים אין את הכוח הפיזי הדרוש לתפקידים קרביים, שנוכחותן תפגע בלכידות הגברית ההכרחית במלחמה, שנשים מטבען אינן אלימות ולכן אינן מסוגלות לגזול חיים ושאופיין אינו מאפשר התמודדות עם המתחים והלחץ בשדה הקרב. נוסף על כך, התפיסה הרווחת היא כי העם מוכן לשאת אובדן של בנים ואבות, אך אינו מוכן לשאת את אובדן בנותיו ואחיותיו, ובמיוחד – נפילתן בשבי והמשמעויות הנובעות מכך. טיעונים נוספים שמעלים המתנגדים לשילוב נשים קשורים במתח המיני, שעלול לפגוע בלכידות ובמורל היחידה. בניגוד לדעות אלו, מוצגות בספרות דוגמאות למנגנונים שנוצרו ביחידות המעורבות כדי למנוע מתח מיני, ונטען כי כמות ההטרדות המיניות ביחידות המשולבות אינו גדול במובהק מבשאר היחידות בצה"ל, כך שלטיעון הזה אין תימוכין בשטח.
מצד שני כמות הפניות של נשים לתפקידים קרביים עדיין קטנה וכנראה שנתון זה יושב על 2 בעיות מרכזיות:
הראשונה: בניגוד לגברים, תפקידי לחימה מוצעים באופן ישיר משמעותית פחות לנשים.
השנייה, נשים רבות מודעות לקשיים החברתיים, שהן עלולות לחוות במהלך השירות הקרבי ולכן מוותרות מראש על מסלול זה, אך בחלק גדול מהמחקרים בתחום, נמצא פער פיזיולוגי בלתי מבוטל ביו נשים לגברים המתבטא בכוח קטן יותר, שיעורי הפציעות בקרב הנשים היו גבוהים למדי, הסיכון לסבול מפציעות של גפיים תחתונות בקרב נשים היה פי שניים ויותר מאשר בקרב גברים. נציין, שסוגיית הפציעות חשובה ביותר בגלל מרכזיותו של הנימוק הפיזיולוגי בהקשר המגדרי. ואולם, כשם שישנם גברים שאינם מסוגלים להילחם, כך יש נשים שאינן מסוגלות להילחם, ולהיפך, כשם שישנם גברים המסוגלים להילחם, כך יש מצד שני גם נשים המסוגלות להילחם. אך שילוב נשים במערך הלוחם מחייב בדיקה מעמיקה של ההיבטים הרפואיים-פיזיולוגיים של הפציעות בהיבט זה כדי להבין את מאפייני הפציעות של לוחמות והשלכותיהם.
בצבא, יש לבחון אילו הן הפציעות האופייניות לכל מין וכיצד הן משפיעות על הלוחמים ועל הצבא. נוסף על כך, יש להבין את ההבדלים האנטומיים בין המינים ואת גורמי הסיכון שמובילים לפציעות אלו.
בין הקשיים הפיזיים המדווחים במסגרת המחקרים שנערכו אודות ההבדלים בין נשים לגברים הם:
- נשיאת מיכלי מים ודלק של 5 גלונים [כ-19 ליטר].
- החלפת צמיגים של רכבים כבדים ורחבים משוריינים.
- נשיאת ציוד לחימה ותחמושת במשקלים של 100 פאונד [כ-45 ק”ג] ומעלה בפעולות צבאיות ממושכות.
- נשיאת אלונקות עם חיילים פצועים.
- עבודה פיזית של חפירה בעמדות לחימה.
במקביל ישנם ה בדלים פיזיולוגיים לא מעטים ולהלן העיקריים שבהם:
| מס"ד | ההבדל | גברים לעומת נשים | אופן ההשפעה בפועל |
| 1. | כמות המוגלובין | כמות ההמוגלובין של גבר גבוהה יותר | יכולת אירובית וסבולת אירובית גבוהה יותר בגברים.
עמידה במשאות ארוכים יכולת התאוששות מהירה וטובה יותר בין אימונים. |
| 2. | ריאה:
נפח ריאה |
נפח ריאה של גבר גבוהה יותר | |
| 3. | לב:
נפח הלב, מסת חדר שמאל ונפח הפעימה במנוחה ונפח פעימה מרבי , תפוקת לב |
נפח הלב 70% מזה של גברים מסת החדר השמאלי 60% נפח פעימה במנוחה 78% נפח פעימה מרבי 75% תפוקת לב מרבית 77% |
|
| 4. | VO2 Max – צריכת חמצן מרבית | אצל גברים גבוהה יותר בכ- 60-40 אחוז מזו של נשים | |
| 5. | נפח הדם | גדול יותר בגבר | |
| 6 | יכולת אנאירובית | בעת מאמץ קצר ועצים נמצא כי אצל גברים קיימת פעילות גליקוליטית גבוהה יותר מאשר אצל נשים, המתבטאת ברמות גבוהות יותר של חומצת חלב לאחר ביצוע מאמצים אנארוביים | הפקת כח גדולה יותר במיוחד במאמצים קצרים ומהירים |
| 7. | מדדים אנתרופומטרים |
האישה נמוכה בממוצע מהגבר ב-8-10 ס"מ ומשקלה נמוך ב-11-14 ק"ג . נשים הן בעלות רקמת שומן גדולה יותר ב-5-7 ק"ג ובעלות מסת גוף רזה נמוכה יותר ב-18-20 ק"ג בדרך כלל אחוז גבוה יותר ממסת השרירים אצל נשים מצוי בפלג הגוף התחתון. ייתכן שהנשים עושות שימוש רב יותר בשרירי פלג הגוף התחתון ומשום כך נמצא שם אחוז גבוה יותר של מסת שריריהן, ועל כן אזור זה נוטה להיות חזק יותר. |
מצד אחד מאפיינים אלו מאפשרים לנשים להיות גמישות יותר אבל מצד שני הפקטורים בהרכב הגוף מאפשר יכולות גופניות, כח ,סבולת ועמידות גדולה יותר לגברים |
| 8. | כוח יחסי (מסת שריר לעומת מסת שומן בהתייחס לתרגילים המבוצעים כנגד משקל הגוף | אצל גברים מסת שריר גדולה יותר ומסת שומן
בדרך כלל אחוז גבוה יותר ממסת השרירים אצל נשים מצוי בפלג הגוף התחתון. •ייתכן שהנשים עושות שימוש רב יותר בשרירי פלג הגוף התחתון )ומשום כך נמצא שם אחוז גבוה יותר של מסת שריריהן(, ועל כן אזור זה נוטה להיות חזק יותר |
השפעה רבה על היכולת לבצע תרגילים ומשימות שונות המאופיינות בכוח יחסי רב כגון: עליית מתח, שכיבות סמיכה, מקבילים, טיפוס בחבל טיפוס בכוח ידיים ועוד |
| 9. | הורמוני הטסטוסטרון והאסטרוגן | ידוע כי לגברים רמות טסטוסטרון גבוהות יותר בהשוואה לנשים. תפקידי ההורמון הזה בגוף חשובים ומגוונים: בניית העצם, סינתזת החלבון בשריר ועלייה בהפרשת האריתרופרוטאין האחראי לייצור תאי הדם האדומים במוח העצם. גם מספר כדוריות הדם האדומות אצלם גבוה יותר. אצל בנים הפרשת הורמון הטסטוסטרון גורמת לעלייה במסה השרירית, הגורמת בדרך כלל לצמיחה משמעותית בגובה ואילו אצל בנות, העלייה בהפרשת הורמון האסטרוגן גורמת לעלייה במסת השומן. | משפיע על הרכב הגוף השונה אצל הגברים לעומת נשים ויכולות גופניות אנאירוביות גבוהות יותר לעומת הנשים
נוסף לכך, לגברים רמה גבוהה יותר של המוגלובין, עובדה הגורמת להובלה ישירה של החמצן לרקמות. המשמעות היא שאצל נשים פחות חמצן יכול להגיע לרקמות בכל נפח דם נתון, עובדה המשפיעה ישירות על היכולת האירובית |
| 10. | גודל הגולגולת והצוואר | בהשוואה של אחד לאחד, לגברים יש גולגולת עבה יותר, צוואר עבה וחזק יותר | היבט זה מאפשר חוזק שלד גדול יותר בגברים ועתידית נטייה קטנה יותר לירידה בצפיפות עצם ומחלות עצם |
| 11. | עצמות השלד | לגברים עצמות גדולות וצפופות יותר לעומת נשים למרות שהם כבדים יותר באופן כללי | |
| 12. | הקפיצה האנכית של גברים גדולה בכמעט 50 אחוזים מזו של נשים | אצל גברים היא גדולה בכמעט 50 אחוזים מזו של נשים | יכולת גבוהה יותר במשימות אנאירוביות שונות. |
| 13. | רפלקסים וזמן תגובה | הביצועים של גברים גבוהים באופן משמעותי משל נשים. | יתרון לגברים בביצוע תרגילים ופעולות גופניות שונות המצריכות שימוש רק ברפלקסים שונים וזמן תגובה (לרבות בשירות קרבי בצה"ל) |
| 14. | הספק אנאירובי מרבי וממוצע | גברים מראים תוצאות גבוהות של הספק אנאירובי )מרבי וממוצע) מאשר נשים הן בערכים מוחלטים והן בערכים יחסיים. | |
| 15. | זמן תגובה במצבים של "סכנה מיידית “ | מחקרים מצביעים על כך, שהסבירות שגברים יפעלו במצבים של "סכנה מיידית" גבוהה יותר אצל גברים מאשר לנשים | יתרון לגברים במצבי סכנה בהם לזמן התגובה ושינוי מצב גוף מיידי ובהתאמה למצב – חשיבות רבה |
| 16. | מחזור חודשי (אצל נשים בלבד) | עשוי לגרום לירידה ביכולות האירוביות והאנאירוביות וזאת באופן אישי לכל אישה | בימי המחזור תיתכן ירידה ביכולת הגופנית הכללית אצל האישה לעומת הגבר |
הבדלים אפשריים בשירות של נשים ביחידות קרביות שונות
הדרישות הפיזיולוגיות, פסיכולוגיות (לרבות לחץ נפשי וכדומה), עומסים מסוגים שונים, מיומנויות מוטוריות ייחודיות (לדוגמה – קורס טייס) לא ממש זהות בין היחידות. כך שיחידה קרבית אחת או אף יחידת עילית (כמו שייטת 13, סיירת מטכ"ל, 669, שלדג, סיירת גולני או צנחנים וכדומה) הצרכים לא בהכרח זהים יהיו לעומת אותן נשים שבוחרות להיות טייסות או חיל הנ"מ או בצוללות. כלומר, לא נכון יהיה לעשות הכללה בין כל היחידות ולהיות סבורים שהדרישות הגופניות ואחרות זהות. לשנת 2021 מעט מאוד נשים מבקשות לעבור מסלול של לוחמות במסלולים קרביים או יחידות עילית כפי שהוזכרו לעיל ונציין שלדוגמה בטיס, עד כה סיימו קורס זה נכון לשנת 2020 – 60 נשים. מספר קטן וזעום לעומת הגברים – מה שגם מצביע על היענות, יחסית לא גבוהה לשרת בתפקידי לחימה ברמות כה גבוהות. בכל מקרה, ייתכן ששירות ביחידות בהן לא מושם דגש כה רב על כוח פיזי משמעותי, נשיאת משאות כבדים, משימות גופניות בהן מופעל רבות כוח יחסי (אזי, למסת השריר לעומת מסת השומן משמעות רבה אך לא רק) – עשוי להעלות אחוז הנשים שמסיימות את המסלול והן לוחמות מן המניין.
אגב, נציין אנקדוטה מעניינת שיחידת 'אריות הים' שהנה יחידת העילית היוקרתית ביותר של חיל הים האמריקאי – 'אריות הים' ההכשרה אליה נחשבת מהקשות ביותר בכל הצבא האמריקאי ובעולם כולו. ולפי המידע נכון להיום לא מתוכננות לנשים הקלות בשלבי ההכשרה השונים.
מקורות:
http://www.athenawomen.org.il/wp-content/uploads/2014/12/ar_rotem_hilla_last-25.6.12.pdf
https://www.haaretz.co.il/wellbeing/health-blogs/life-style/eladleshem/BLOG-1.8936279
ד"ר איתי זיו (Ph.D) . עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה.
מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי.
מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים, את הספר: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ואת הספר:" ילדים בריאים כדרך חיים"
מורן נחמני – MPH;MPE;EP-C(ACSM)
פיזיולוג מאמץ ורכז ומרצה בכיר בקורסי הכשרה של מדריכי כושר.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני (המכללה האקדמית בוינגייט). סטודנט למדעי התזונה ודוקטורנט במסלול לפיזיולוגיה.
לוחם אינו נמדד רק ביכולות פיזיות, אלא גם ביכולות מנטליות, תפקוד בתנאי לחץ, יכולת ירי, ניווט.