את האכזבה על פניו של מתן רודיטי ביציאה ממי נהר הסן הגועשים היום (שישי) לא ניתן היה להסתיר. שחיין המים הפתוחים הטוב ביותר של ישראל בכל הזמנים סיים במקום ה-16 במשחה האולימפי ל-10 ק"מ, פחות טוב מהתוצאה לה קיווה, פחות ממה שהוא שווה לתחושתו ולתחושת מומחי הענף.
לכתבות נוספות בנושא:
מתן רודיטי סיים במקום ה-16 במשחה ל-10 ק"מ במשחקים האולימפיים
טבוגו עקץ: "אני לא יהיר כמו ליילס", האמריקאי החולה בספק לשליחים
מיכאל יעקבלב מתוסכל: "אלפית שנייה… הייתי צריך לנצח את הבחור הזה"
"ההרגשה קצת חמוצה", שיתף רודיטי בכנות עם סיום המשחה בראיון בספורט 5: "לא ציפיתי למשחה כזה, אבל די מהר זה נגמר והבנתי שאני צריך לנסות להילחם בדבוקה שנמצאתי בה. נשארתי חזק וניסיתי לסיים כמה שיותר טוב".
כבר דקות אחרי המשחה הוא ידע לנתח בדיוק מה קרה לו במים: "ידעתי שיש פה חוקים שונים בגלל הזרם, שהוא Game Changer רציני פה, ושהכל הולך להיסגר על 600 המטרים הראשונים, שהם עם הזרם. כנראה שהחוזקות שלי הן פחות שם. אני מרגיש שהתכוננתי לזה שלוש שנים, אני מרגיש שמבחינת משחה מים פתוחים של 10 ק"מ היכולות שם, אבל זה נגמר מהר ב-600 הראשונים. ידעתי שאני צריך לתת שם את כל הכח שלי, ושם בעצם נגמר עבורי המאבק על הטופ 8 והייתי צריך להילחם עם הדבוקה השנייה".
כפי שמציין רודיטי ברהיטות, הזרמים בנהר הסן הם משהו שאף שחיין לא הכיר בעבר. הפרשי קצבים אדירים עם ונגד הזרם גורמים לטקטיקה שונה לגמרי, כזו בו כפי שמתאר רודיטי, קשה לו לבוא לידי ביטוי.
על מה שעבר לו בראש במהלך המשחה סיפר: "לסיים את המשחה לא היה קשה, בשני הק"מ הראשונים נשארתי חזק, עד שהבנתי שזה די נגמר. כן הייתי מתוסכל אבל לא נתתי לזה להשפיע עליי כי יש עוד משחה ואני חזק בראש. חשבתי מה לעשות הלאה, איך אני שוחה עכשיו ומתמודד עם מה שיש כדי לתת כמה שיותר. סיבוב לפני אחרון ניסיתי לפרוץ ולנער אותם, אבל שוב, אלו חוקים אחרים, די הצלחתי לפרק אותם, וברגע ששוב הגענו לקיר נגד הזרם, הבנתי כמה זה קשוח להוביל נגד הזרם וזה די שרף אותי. משם שמרתי כוחות לסיבוב האחרון".
כמו רבים מהשחיינים, רודיטי נכנס לראשונה לסן רק בזינוק התחרותי. האימונים הראשונים התבטלו בגלל זיהום, ובנותרים הוא העדיף לוותר על ההתנסות, מתוך חשש מזיהום שישבית אותו לחלוטין במשחה עצמו. "זו פעם ראשונה שאני נכנס לסן, לא חושב שזה השפיע עליי אישית, אלא פשוט השפיע על המשחה. אני כן התאמנתי בווינה, בקטע מהדנובה שהיה בו זרם, אבל זה לא השתווה למה שהיה פה. אני פשוט חושב שהקטע פה עם הזרם, שאולי כנראה אני פחות טוב בו, זה היה הכל. עם הזרם היה אפשר לפרוץ ולשנות מיקומים ונגדו לא היה אפשר לשנות כלום, נדבקו שם לקיר ואי אפשר היה לעשות כלום, זה היה מחמצן בטירוף".
התסכול בסיום: "כן זה מתסכל בטירוף, אני חושב שהייתי מאוד מוכן, עשיתי שיפור מטורף בשלוש שנים האלה, עברתי הרבה מאוד דברים, וזהו בסוף זה מה שהיה, אני חושב שאולי אם זה היה במקום אחר, התוצאה הייתהה אחרת, אבל זה מה יש, זה המשחק. אני לא רוצה לתרץ, זה פשוט מה שהיה, לא היה לי את זה ב-600 הראשונים עם הזרם, יש פה מלא שחייני בריכות של 1500 מטר יותר מהירים ממני, עשיתי שיפור רציני ב-1500, אני יודע שאני בכושר ממש טוב, אבל עדיין החוזקות שלי הן יותר באירוביות, בסוף המשחה לא בהתחלה, והיו יותר טובים ממני".
המשך הדרך: "אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד, עדיין יש בי רצון ויכולת, אני חושב שהבאתי את עצמי לשיא פה עכשיו, היה סייקל חזק מאוד, שנה חזקה מאוד ואני חושב שפה הייתי בשיא שלי מבחינת הכושר, זה פשוט לא בא לידי ביטוי במשחה, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה הלאה".
כשנשאל האם הפציעה שעבר בקרסול השפיעה סיכם בבגרות: "בסופו של דבר קרו הרבה דברים בשנים האלה. אליפות עולם שהחמצתי כי הייתי עם קורונה, פציעה ועוד. היו לי הרבה משברים התגברתי עליהם, העליתי חוזק מנטלי לאורך כל התקופה הזאת".
השחייה והכדורגל היו עקב האכילס של המשלחת