כיאה ללוחם וקצין שהולך וחוזר מסבבי מילואים אינסופיים (אמיר) וכיאה ליזם סטארט-אפ שמוביל צוות של 20 איש רגע לפני השקת המוצר ושלב הגיוס (אני) התייחסנו מההתחלה לפרויקט הזה באופן מאוד משימתי – קודם כל הצבת מטרות והישגים נדרשים ברורים.
לכתבות נוספות בנושא:
בדרך לסולד אאוט: מספרי שיא ברישום לצ'אלנג ישראמן 2025
להמשיך לחתור! אריאל אגרון בטור אישי לסיכום משחה חדרה 2024
טריאתלון דקטלון תל אביב חוזר וישמש כאליפות ישראל במרחק האולימפי
מטרת על: פודיום במיקום הכללי בצ'אלנג' ישראמן הקרוב
מטרה שנגזרת כחובה ממטרת העל: לצאת מהמים יחד עם המתחרים שלנו.
משימה: לשפר משמעותית את השחייה ל-1900 מ' ו3800 מ' בהתאמה עד 31 בינואר ולשבור את הפלטו שאנחנו תקועים בו כבר שנים בגלל טכניקה לקויה.
הישג נדרש: לתקן את הטעויות הקריטיות שאנחנו מבצעים במים שאיננו מודעים אליהן על ידי ליווי של מאמן שחייה מקצועי שיהיה לנו כמנטור צמוד למשך חצי שנה עד הגשמת מטרת העל. המאמן האידיאלי לעניין – זהר גלילי.
זהר גליל עם אריאל אגרון ואמיר אלפיה | צילום: פרטי
דרך פעולה:
– שיעור אחד בשבוע עם צילומים תת-מימיים
– התמקדות בתיקון טעות אחת כל שבוע ותרגול ביתי אחר כך של אותה טעות בלבד
– טסט לבדיקת שיפור והתקדמות כל חודשיים
מכיוון שמידע רוצה וצריך להיות חופשי החלטנו לשתף את הדרך שאנחנו עוברים עם זהר כאן על במת שוונג כדי לתת ערך לאחרים כפי שאנחנו קיבלנו. עם זאת, אזהרה: מדובר בחומר למתקדמים (יחסית). יצאנו לדרך!
"יוטיוב הוא לא מאמן" (גלילי, 2024)
יוטיוב הוא דבר נפלא. אין מה להגיד. אפשר ממש לצפות בסרטוני טכניקה מעולים מכל רחבי הגלובוס של מקצוענים מפרקים את התנועות לגורמים ומלמדים בחינם איך לבצע אותן נכון. עם זאת, זהר אמר "…מצד שני יוטיוב לא רואה איך אתה שוחה. הוא לא יודע לתקן טעויות שאתה עושה במים וממשיך לבצע אותן שנה אחר שנה ללא ידיעתך בכלל".
"אתה רק רוכב ולא שוחה, נכון?"
ואולי בגלל הסיבה הזאת, שהמאמן שלי בשנה האחרונה הוא רק היוטיוב, כאשר סיימתי את הטסט שאיתו התחלנו את השיעור הראשון זהר פנה אליי בשאלה שהיממה אותי: "אתה לא מתאמן, נכון? אתה רק רוכב אבל אתה לא שוחה, נכון?"
זהר גליל מתקן את אריאל | צילום: אמיר אלפיה
פרצתי בצחוק מהול בעלבון והשבתי "בטח שכן, אני שוחה כל יום! אמנם בריכות קצרות אבל כל יום אני במים, באמת! ברצינות זה נראה שאני לא מתאמן?" פרצתי שוב בצחוק.
זהר אפילו לא השיב לזה והשתיקה שלו אמרה הכל.
נקודת האור: מכאן כנראה אפשר רק להשתפר…
הגיע הזמן לצאת מהיוטיוב והוראותיו הכלליות והווירטואליות ולעבור לעולם האמיתי, להוראותיו של מאמן מקצועי שיגיד לי מה לעשות על פי מה שעיניו המנוסות רואות.
ומה שזהר זיהה מהר מאוד זה טעויות בולטות גם בתפיסת המים, גם בגריפה, וגם בתנועות רגליים שפשוט מונעות ממני להתקדם ותקעו אותי באותו קצב ממוצע של 1:42-1:50 דקות ל-100 מטר במשך שנים. אציין כי המטרה הסופית: לשחות 1900 מ' במשך 30 דק' כלומר קצב דרוש של 1:35 דק' ל-100 מטר. עלי להוריד בין 7 ל-15 שניות מהקצב הממוצע הנוכחי שלי, ויש לנו חצי שנה בשביל זה.
טסט ראשון, טעויות ראשונות
התחלנו עם טסט בבריכה המשונה של אמיר בקאנטרי דקל (40 מ' אורך) ורשמנו כמה גרוע יצא כדי להשוות לטסטים הבאים.
טעות ראשונה שמתקנים והדבר הראשון בחשיבותו בשחייה – מנח גוף: המטרה היא להקטין את ההתנגדות של הגוף עם המים. זה הדבר הכי חשוב בשחייה – לייצר כמה שפחות גרר. (הערת ביניים לסקרנים: הדבר השני בחשיבותו בשחייה זה יעילות הגריפה והשלישי זה תזמון נשימה).
מנח הגוף של אריאל | צילום: זוהר גלילי
חזרה למנח גוף – מסתבר שהרגליים שלי ושל ואמיר שקעו מדי למטה. אצל אמיר זה היה בגלל מבט גבוה מדי – במקום מבט שאמור להיות מוכוון למטה אל רצפת הבריכה. ואצלי זה היה בגלל בטן שלא הייתה מכונסת מספיק למעלה, לכיוון השמיים. טיפ שקיבלתי מזהר כדי לתקן – לדחוף את הבטן החוצה. להרגיש כאילו הישבן יוצא מעל פני המים.
הקילר פיצ'ר של שיטת האימון – צילום תת מיימי
אמיר מצטייר יותר ויותר כסוס פרא שעושה מה שהוא רוצה כעיקרון ולא קל לריסון, לעומתי שקשוב להוראותיו של קואץ' זהר כמו חייל סובייטי. אבל מה שגם את אמיר עוצר רגע להבין שהוא חייב לייצר שינוי אלו הצילומים מתחת למים. פתאום ממש רואים את הטעויות…
איך זה עובד? ממצלמת הגו-פרו זהר מעביר ישר את הצילום לטאבלט ואז המתאמן יכול לראות את הצילום על מסך יותר גדול. זהר עוצר שוטים בולטים, מראה את הטעויות ואומר מה צריך לעשות כדי לתקן. ואז חוזרים למים כדי לעבוד בפועל על התיקון ולהטמיע אותו בגוף.
זהר גלילי מצלם ומתקן | צילום: אריאל אגרון
בסוף האימון הוא שולח את הצילומים גם בוואצאפ. כלומר השיטה שזהר פיתח היא צילומים חוזרים באימון ותיקון תוך כדי האימון, במקום לשלוח למתאמן רק כשהוא כבר בבית.
טעות נוספת שזהר הפנה זרקור עליה אצלי ואצל אמיר היא תדירות (קאדנס) שחייה איטית ונמוכה מדי: בדומה קצת לאופניים, ששם כאשר אנחנו איטיים מדי אנחנו מאבדים שיווי משקל, אז כאשר אנחנו איטיים מדי בשחייה – אנחנו מאבדים ציפה. כאשר מהירות השיוט שלנו נמוכה מדי, אנחנו מתחילים לשקוע. קודם הרגליים ואז גם הראש עולה למעלה ומשם הדרך קצרה לאבד את יעילות של תנועה במים.
אצלי זה היה יותר מדי "יד מחכה ליד" והארכתי עד לשקיעה עצמית את הגלייד. אצלי בראש "שייטתי", אבל במציאות גרמתי לעצמי לשקוע. איך מתקנים: מעלים קצת את התדירות. לא להגזים עם "היד מחכה ליד".
זהר גליל מתקן את אמיר אלפיה | צילום: אריאל אגרון
כמה מים אתם באמת תופסים? אבל באמת?
טעות נוספת משמעותית, ואחרונה לכתבה ראשונה זו בסדרה – היא תפיסת המים: אם דמיינתי שאני תופס חבית בירה, מסתבר שתפסתי בקושי כוסית. זה היה כל כך ברור בצילום התת ימי. בעיקר עם יד שמאל.
איך מתקנים: תופסים מעכשיו מים עם יד כמעט ישרה, מבלי לאבד את הקאץ'. מכניסים את היד כמה שיותר עמוק למטה במים, מייצרים תיקון יתר – כדי להגיע לנקודת האמצע הנכונה.
תפיסת היד של אריאל, לפני ואחרי התיקון
מבחן מעשי ראשון
אחרי חמישה שבועות של שיעורים עם זהר הגיע המבחן הראשון – טריאתלון אשדוד. שחייה בים, עם המתחרים הכי חזקים של הענף, שהולכים להתחרות ביחד איתי ועם אמיר על הניקוד למכביה.
מעולם לא יצאתי עם החזקים האלה מהמים, מעולם. תמיד יצאתי לא מעט עד המון אחרי כולם, ואז נאלצתי לעבוד מאוד קשה על האופניים בשביל לתפוס אותם ברכיבה, ובדרך כלל זה לא הצליח כי הפער שנוצר בשחייה היה גדול מדי. הפעם היחידה שירדתי ראשון לריצה עד שאמיר ופתאל תפסו אותי לקראת קו הסיום היה בטריאתלון ת"א 2022. איך קרה הנס? בגלל שהוא היה בכלל דואתלון…
מהתסכול הזה של לצאת תמיד הרבה אחרי המתחרים שלנו נולד בכלל כל הרעיון של להפסיק ללמוד לשחות מהיוטיוב ולהמשיך להתאמן לבד שנה אחר שנה ללא שיפור משמעותי ולפנות למנטור מקצועי שיתקן את הטעויות שאני ואמיר עושים, טעויות שגורמות לנו לצאת מהמים דקות יקרות אחרי כולם.
זהר גליל עם אריאל אגרון ואמיר אלפיה | צילום: פרטי
אז מה קרה הפעם? במבחן השטח הראשון אחרי חמישה שבועות של עבודה אינטנסיבית עם זהר? בתחרות עם שחייה מול הספורטאים החזקים של הענף? יצאנו איתם מהמים. אפילו את חלקם עקפנו ורצנו לכיוון שטח ההחלפה לפניהם.
אני בחיים לא אשכח איך בצלע השלישית של השחייה כשנשארו כ-200 מטרים אחרונים אני פתאום מזהה את תומר אליעזר שוחה לצדי. אילולא הייתי עסוק בחתירה עם הידיים ולא הייתי עם משקפת על פניי הייתי משפשף את העיניים כדי לוודא שאני רואה נכון.
זו הייתה השחייה הכי טובה שהייתה לי באשדוד אי פעם (בפער) אבל המטרה של לצאת מהמים עם התותחים הכבדים כמו פתאל, דן אריה, אסף כהן ועוד… הפכה לראשונה את התחרות למשחק אחר לגמרי. זה עזר לי לצאת עם האופניים בין הראשונים יחד איתם ואז לרדת לריצה לפניהם (חוץ מאמיל שכבר סיים את התחרות פחות או יותר, אבל זה אמיל… גם זהר יתקשה לעמוד בקצב שלו).
הזינוק לטריאתלון אשדוד | צילום: צMaxim Dupliy, באדיבות איגוד הטריאתלון
אמיר לקח בתחרות שלישי כללי, חצי דקה לפני פתאל. ואם לא השיפור שלו בשחייה בעקבות חמשת השבועות האחרונים עם זהר כנראה היה מפספס (שוב) פודיום בגללה…
מחלום נאיבי למטרה אפשרית ל-30/60 בצ'אלנג' ישראמן
מקצה ספרינט בטריאתלון אשדוד הוא לא הישראמן כמובן. אבל לראשונה הבנו שאם מגמת השיפור תמשיך כך, קיים סיכוי אמיתי למעשה שנגשים את המטרה שלנו.
אחרי התחרות כתבנו הודעת תודה לאיש שהביאנו עד הלום, מאסטר גלילי. אמרנו לו שכל 15 הדק' של השחייה בים הוא היה אצלנו בראש – בכל תפיסה יעילה יותר של המים, בכל גריפה עמוקה ונכונה יותר. סיפרנו לנו שהדובדבן שבקצפת היה שיצאנו אני ואמיר מהמים בול ביחד. פשוט רצנו לשטח ההחלפה זה לצד זה, הבאנו כיף עם מבט של "וואו, איזה שיפור".
המשך יבוא…
זכיתם להתאמן עם אחד משחייני העבר הגדולים שידעה המדינה שלנו. כל הכבוד על השיפור וההתקדמות. בקצב הזה נראה לי שתגשימו הרבה יותר מהמטרה שהצבתם לעצמכם. שאפו
אבל זה לא באמת משנה כמה מהר תשחו .. בסוף ממילא עדיאל עוקף אתכם באופניים 🙂
כתבה מעולה! מרתק