השחיינית אבישג קופמן טורק כבר הרגילה אותנו שהיא שוברת כל שיא אפשרי ואין אתגר שהיא לא יכולה להשלים. כעת, היא עושה זאת שוב. בשבוע שעבר הפכה טורק לישראלית הראשונה שמשלימה את ה"אייס מייל", אתגר שחיית הקרח האולטימטיבי הקשה, של שחייה למרחק של מייל שלם (1.6 ק"מ) במי קרח, כלומר מים בטמפרטורה של פחות מ-5 מעלות צלסיוס.
לכתבות נוספות בנושא:
זעזוע בנבחרת השחייה במים פתוחים: המאמן אמיר עופר יעזוב אחרי פריז
בעקבות התחזית לים סוער: משחה כף כרמל נדחה ל-10 במאי
"בכיתי במשקפת": אבישג טורק עשתה היסטוריה בתעלה הצפונית
טורק כבר הייתה לישראלית הראשונה שהשלימה את "אתגר שלושת הכתרים" האיקוני, שכולל את צליחת התעלה האנגלית (תעלת למאנש), הקיפה את האי מנהטן וחצתה את תעלתה קטלינה. הפעם, היא לקחה על עצמה אתגר שנמשך אמנם למרחק קצר יותר, אך הוא לא פחות קשה ומאתגר לגוף.
היא עשתה זאת באגם יפהפה באוסטריה, כשמסביב הרים מושלגים והיא מלווה בצוות שפיקח על השחייה, הן כדי לוודא שהיא מבצעת את האתגר בשלמותו והן כדי לשמור על בריאותה ולוודא שהיא לא חוטפת היפותרמיה. כדי לשמור על הבטיחות היא שחתה קרוב יחסית לחוף, בין שני מצופים, שהמרחק ביניהם היה 101 מטר, כך שהיא עברה את המרחק 16 פעמים (8 הלוך-חזור).
לשוונג סיפרה סיפרה קופמן טורק: "ביום הראשון שהגענו המים היו בטמפרטורה של 2.6 מעלות צלסיוס וירד שלג, היו יומיים או שלושה מאוד קרים. קודם שחיתי בווינה להסתגלות ב-11 מעלות, אחרי זה נסעתי לאגם, וחיכינו לתנאים המתאימים. בזמן האתגר עצמו המים היו 4.3 מעלות צלסיוס, כשאפילו הקדמנו את האתגר ביום מחשש שהמים יתחממו יותר מדי מעל ל-5 מעלות. הייתה גם רוח חזקה, מה שהפך את זה למאתגר במיוחד כי היה זרם חזק באחד הכיוונים שגרם לי לעבוד קשה יותר".
ספרי קצת על ההכנות
"צריך להבין שאי אפשר ישר לשחות מייל, יש מדרגות. בפברואר כבר שחיתי 1,000 מטר בזמן של 15:54.93 דקות, התוצאה החמישית בטיבה בעולם לגילי (49-45), בלי הכנות כמעט כשהיו לנו רק יומיים להסתגל, וזה היה מטורף. לפני ה-1,000 כל יום עשיתי אמבטיית קרח אצל אפרת ארד, בין 12 ל-15 דקות ב-5 מעלות כדי להתרגל לקור. המאמן שלי ג'וזף קורבל אמר לי לפני המייל להוסיף לאמבטיית קרח גם שנורקל, ועשיתי גם חדר כושר עם מסקנטייפ על הפה להתרגל לחוסר החמצן בגובה".
"למדתי לנשום בדופק גבוה מעט מאוד, הבנתי שבקרח עדיף שאני אנשום מהאף ולא מהפה, כי בלשון יש מלא כלי דם ואם אני נושמת מהפה אז אני מתקררת, זה מאוד משפיע. יש לי לכל דבר מאמן, יש לי גם מאמנת מנטלית, עינת פרנק, שאיתה אני מטפלת במודע ובתת מודע. באופן כללי עושה אימונים לחיים שלה, וגם לפני אתגרים מטפלות בפחדים שהאתגר מזמן".
אילו פחדים ואתגרים צפו לפני האתגר הזה?
"האתגר זימן פחד הרבה יותר גדול מהתעלה הצפונית לדוגמה, כי זה משהו שאני לא מכירה בכלל. כאלה עדיין לא עשיתי. חצי שעה במים בטמפרטורה כזו זה מדהים, זה היה 30:40 דקות. רוחות של 14 קמ"ש, ככה שלצד אחד עבדתי מאוד קשה, זה השפיע מאוד. אבל זה לא עניין אותי, זה כמו שאני נכנסת לשחות מרתון ארוך באתגר שלא מכירה, לא מעניין הזמן אלא להצליח את המרחק. פה הזמן הוא מגביל, יש גבול לכמה אפשר להיות במים כאלה קרים. אי אפשר לעצור, זה חייב להיות ברצף, ויש קאט אוף של 42 דקות.
ואיך היה המשחה עצמו?
"היה מאוד קשה, אמרתי לעצמי שארבעה סיבובים אני צריכה פשוט 'להעיף', ומהסיבוב החמישי-שישי אני בטח כבר אתחיל להרגיש קושי, ואמרתי שאני רוצה שיעודדו אותי רק מסיבוב 8-7. העידוד מאוד דחף אותי. לא ידעתי איך זה מרגיש, לפעמים אני חושבת שהמוגבלות שלנו היא בעיקר מנטלית. בסיבוב האחרון פתאום הרגשתי תחילת היפותרמיה, פחדתי שהגוף שלי לא יעמוד בזה, לא הייתי בטוחה, אבל ההתמודדות היא בעיקר בראש. בווידאו אחרי זה בכלל לא היה נראה שאני בהיפתורמיה, הפער בין מרגיש לבחוץ זה מאוד גדול".
איך התמודדת תוך כדי המשחה?
"היו לי שישה פתקים שהכנתי והקראתי לעצמי בראש כחלק מהעבודה המנטלית. כל הזמן אמרתי לעצמי 'ח-ז-קה', 'אביבי-ליאורי' שאלו שתי הבנות שלי, וגם 'יש בי כח אדיר ועוד כוחות להתגבר'.
עד כמה התרגשת בסיום?
"נורא התרגשתי שאני הישראלית הראשונה שעושה את זה. קיבלתי תעודה רשמית מהאיגוד העולמי, זה מאוד מרגש. בסך הכל 97 שחייניות בעולם עשו את זה לפניי, זה די נדיר. לא תכננתי שזה יקרה כל כך מהר, אבל גאה מאוד שזה קרה.
אבישג האשה והאגדה, פורצת הדרך ביכולת ובאומץ, מובילה בליגה עולמית בגאווה ישראלית
מדהימה! כל הכבוד!