מותו הטרגי של הטריאתלט ואיש הברזל חן יהלום במהלך אימון אופניים בעת שהיה בחופשה קצרה מהמילואים היכה בתדהמה את עולם אנשי הברזל הישראלי. זמן קצר לאחר התאונה בכביש 44 בסמוך לחולון הגיעו למקום בוחני תאונות הדרכים של משטרת מחוז תל אביב כדי לאסוף ראיות ולחקור את נסיבות התאונה. גם בשלב זה החקירה עדיין מתנהלת, כאשר הנהג הפוגע פונה תחילה לבית החולים ולאחר מכן עוכב לחקירה במשטרה.
מתוקף היותו של חן במהלך שירות מילואים בזמן התאונה, הודיע היום דובר צה"ל על מותו, כשכתב: "רס"ן (מיל׳) חן יהלום, (Chen Yahalom) בן 35, מכפר אז״ר, קצין בגדוד 8159 של חיל התותחנים, נפל ב- 18.11". ההלוויה תתקיים מחר, 20.11, בשעה 11:00 בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.
חברו הטוב של חן, עמית שקד, שרכב איתו בזמן התאונה כתב בפוסט כי היא התרחשה רק כ-15 דקות לאחר שהתחילו לרכוב. שקד נפצע גם הוא בתאונה, כמו גם יניב פתאל, הרוכב השלישי בחבורה, אולם שניהם עם פציעות קלות ושוחררו לביתם מבית החולים וולפסון תוך מספר שעות.
חן יהלום ז"ל בישראמן 2022 | צילום: צלמי שוונג
עוד כתב עמית שקד בפוסט הפרידה: "חן אחי היקר, להספיד אותך זה לא משהו שתכננתי באיזשהו תרחיש.
יש בך הכל. מוות אין בך ואף פעם לא יהיה. מי שפגש אותך, ידע תוך דקה שמדובר באדם נדיר. אדם שכבר לא פוגשים כמותו בימים אלו. הערכים שהובילו אותך כל חייך היו כל כך נכונים וברורים. אדם כל כך עוצמתי וכל כך שקט, כל כך מוצלח וכל כך עניו, טורף את החיים ודואג שזה אף פעם לא יהיה על חשבון אדם אחר, מלא בצחוק, שמחת חיים, קלילות ואהבת כל החי באשר הוא. תמיד שם את האחר לפניך ומצד שני לעולם לא תיתן שיעלו עליך. אתה ההגדרה המילונית של מלח הארץ".
"כשפגשתי את המשפחה שלך אתמול, הבנתי בדיוק מאיפה זה בא. קיבלת חינוך שמקביל לדור שבנה את ארץ ישראל. ידע מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך, שהקריב מעצמו למען מטרה נעלה יותר ושמעולם לא חיפש תגמול על מעשיו. יש לנו במצטבר עשרות אלפי קילומטרים שעברנו יחד ברגליים. אתה השותף הכי טוב שאפשר לבקש. כמה צחקנו, על כל דבר בכל הזדמנות, בדיחות בכל צבעי הקשת, לא היה נושא שאסור לצחוק עליו. כזה היית תמיד עם חיוך ותמיד לוקח את הצד הקליל שמאפשר לנו להמשיך הלאה גם שדברים קשים יותר קורים. כמה התווכחנו, התפלספנו והתעסקנו שעות רבות בדברים פחות חשובים כמו איך מורידים סנטימטר בתנוחת הרכיבה או איזה צמיג יהיה הכי מהיר או האם שווה לתרום כליה כדי לטפס את נס הרים 10 שניות מהר יותר".
"כל כך הרבה חוויות עברנו יחד ודרכך למדתי את עולמך העשיר. את האהבה המוחלטת שלך לזוגתך אור, את העובדה שהכלב שלך הוא בעצם כמו ילד בשבילך, את האהבה העצומה והדאגה האינסופית שיש לך לאחים שלך, את הקשר הכל כך מדהים שיש לך עם ההורים שלך ואת העזרה והערבות ההדדית והכל כך מוחלטת שיש לכם בתוך המשפחה.
חבר כמוך יש רק באגדות. הידיעה שתמיד תהיה שם בשבילי ובשביל כל אחד מהחברים שלך הייתה מוחלטת. אבל לא רק במקרי חירום אלא ממש ביום יום".
"אני זוכר שהחלטנו בקורונה לעשות את הישראמן שבוטל, עצמאית, ואתה, אחרי שסיימת את חצי המרחק החלטת שאתה בא ומלווה אותי כל המרתון למרות שניסיתי לגרש אותך שתלך לנוח בחדר, התעקשת שאתה שם עד הסוף וכך היה. זוכר את הרכיבות המשותפות בשיא החום שאחריהם יצאתי לרוץ, ועל אף שלא הייתה לך ריצה בתוכנית, התעקשת ללוות אותי עם הרכב ולתת לי מים. גם פה הניסיון לגרש אותך ולהחזיר אותך הביתה לאור לא צלח. אהבת הרפתקאות ואתגרים כמו אוויר לנשימה. כל פעם שהצעתי לך רעיון לא הגיוני, הסברת לי שזה הגיוני מאוד במשפט הקבוע שלנו שהפך לז'רגון של החברה – "אני לא אלך סחור סחור, זה מדבר אלי". כמו למשל בקורונה שהצעתי לך שבמשך תקופה ארוכה נרוץ מרתון כל שבוע ככה סתם כי בא לנו, ואתה לא רק שזרמת על זה, רצית גם להאריך ל-50 ק"מ כי מה זה מרתון אם אפשר לרוץ 50. הרכיבה שעשית ממטולה לאילת, האברסטינג, ה-twenty peaks, בכל אתגר משוגע היית".
חן יהלום ז"ל בישראמן 2022 | צילום: צלמי שוונג
"תמיד אזכור את הבקרים הכל כך רבים שרצנו יחד וכל פעם שפגשתי אותך על הטיילת הסברת לי שהיום אתה מחוק וגמור ואז דאגת לטחון אותי דק דק בקצבים מטורפים. כל כך הרבה הישגים היו לך וכל כך דאגת שאף אחד לא יעשה מזה עניין. בעידן שכל אחד מפרסם ברשתות החברתיות כל נאד שהוא תוקע, לך אין אפילו תמונה בוואצאפ. לפני כחצי שנה, בזמן שהמדינה מדממת ומפולגת ואנשים כבר לא מוצאים סיבה לשרת בצבא, אתה יצאת לקורס מ"פים. שאלתי אותך למה ובשביל מי, הייתה לך תשובה ברורה. היום כולנו מבינים טוב מאד בשביל מה ובשביל מי".
"כל כך אהבת את האופניים. תמיד אמרנו חצי בצחוק שלקבל קרטון עם אופניים חדשים מקניון זה כמו ילד חדש שנולד לנו. ועם ההומור העקום שלנו, השבעת אותי שאם אני נופל מצלע הר במהלך רכיבה, אני מוריש לך את האופניים שלי. ואני כמובן הבטחתי. גם אתמול הייתי לצידך בדרכך האחרונה, אחרי 40 יום במילואים וללא אימונים, היית כל כך רעב להרגיש קצת אופניים, ולמרות שתכננתי אימון אחר, היה ברור לי שאם אתה יוצא לסופ"ש, אני אהיה איתך ולצידך. קבענו רכיבה בבוקר ובורגר טבעוני אצלי בצהריים. כל כך התלהבתי שתבוא עם החברה אליי וניתן איזה ואתנחתא קלה לפני שאתה חוזר למילואים. לא הספקתי אפילו להתעדכן איתך במה שעובר עליך במילואים. הספקתי רק לשמוע שהאנשים שאיתך במילואים מדהימים ושזה הכי חשוב. כזה אתה, איש של אנשים".
"לא עברו 15 דקות וממצב של שמחה אדירה על כך שאנחנו שוב רוכבים יחד למרות הכל, קיבלנו בום אחד ענק שקטע הכל ונאלצתי לעמוד מעל גופתך ולצרוח לשמים שמישהו יעיר אותי, שמישהו יגיד לי שזה רק חלום".
"חן היקר, כל כך הרבה זיכרונות יש לי ממך אבל יותר מהכל יש לי אותך, יש לי את מי שהיית ומי שאתה ואת הערכים שלך שאני מבטיח שאקח איתי לכל מקום ותמיד אעצור לשאול, מה חן היה עושה. גם אם לא ידעת, יש לך השפעה על כמות עצומה של אנשים, אתה מהווה דוגמא ומופת לכל מה שטוב בעולם הזה. למדתי ממך המון, הפכת אותי לאדם טוב יותר, וכמו שכבר אמרתי, אתה תמיד תישאר איתי ולידי. רץ איתי בטיילת, מטפס איתי הרים וגבעות, מנהל איתי דיונים על מהות החיים, על טבעונות, על ספורט, על עבודה, על האנושות ועל מה לא. הלב שלי מרוסק לרסיסים. אוהב אותך לנצח! ומתגעגע עד אין סוף!"
