בשנה האחרונה השתתפתי בלא מעט תחרויות בזו אחר זו – צ'אלנג' ישראמן מלא, מרתון ירושלים, חצי איש ברזל ב-TRI כנרת, אליפות העולם בחצי איש ברזל בסלובקיה, אולטרה מרתון הר לעמק, ברווטים של 200, 300, 400, ו-600, רכיבת 24 שעות ושבירת מספר שיאים אישיים. הפעם לקחתי על עצמי אתגר לא פשוט – השתתפות במרתון האולימפי בפריז, ושלושה ימים לאחר מכן זינוק לאחת מתחרויות האיש ברזל הקשות שיש. סיכמתי את החוויה המיוחדת בטור הבא
המרתון האולימפי
בוועד האולימפי הבינלאומי התקבלה החלטה לאשר ל-40,048 רצים חובבנים להצטרך לחוויה האולימפית ולרוץ על המסלול בו רצו את המרתון האולימפי בפריז. שני מקצים נערכו – 10 ק"מ וכמובן המרתון, 42.2 ק"מ.
במהלך 2021 תחת חסותה של חברת אורנג' נפתחה הצטרפות לאפליקציה ייעודית דרכה אפשר היה לצבור נקודות ולקוות לעלות בגורל ולקבל את המקום על קו הזינוק. המטרה – צבירת 100,000 נקודות, כאשר 1 ק"מ ריצה = 10 נקודות, 1 ק"מ שחיה = 40 נקודות, ו-1 ק"מ רכיבה = 2.5 נקודות)
זמן היעד היה 31 בדצמבר 2023, כדי להיכנס להגרלה הגדולה ולזכות בסלוט למשתתף, כאשר מספר המקומות כאמור מוגבל והביקוש גדול בהרבה מההיצע. בנוסף, פורסמו מדי חודש אתגרים נוספים שמקנים סלוטים למשתתפים נוספים.
בחודש אפריל 2023 הצטרפתי לאפליקציה, השתתפתי ברוב האתגרים ולא הצלחתי לזכות בהם בסלוט, אך צברתי 100,000 נקודות והשגתי מקום בהגרלה הגדולה. למזלי, עליתי בגורל, ויחד איתי גיליתי עוד לפחות שלושה ישראלים שעלו בהגרלה, אותם גיליתי לפני הזינוק.
טסתי עם כל המשפחה לפריז, למרות שעד יום לפני הטיסה הכל היה בספק בשל אישור יציאה לחו"ל מהצבא עבורי ועבור ביתי הבכורה. אישור שהתקבל רק יום לפני הטיסה. לשמחתי, יצאתי לדרך, כשהיעד – המשחקים האולימפיים
מקצה הרצים החובבנים יצא ב-10 באוגוסט בשעה 21:00 בערב, כמה שעות אחרי שמרתון הגברים הסתיים עם השיא האולימפי של טמיראט טולה, וכמה שעות לפני ההזנקה של מקצה הנשים, בו ניצחה סיפאן חסן. הטמפרטורה הייתה כ-28 מעלות צלסיוס עם לחות של כ-70 אחוז. המסלול עבר ברוב המקומות ההיסטוריים והיפים בפריז, וכלל בדיוק כמו אצל האולימפיים, כ-438 מטר טיפוס.
יצא לי להתחרות בהרבה מאוד אירועי ספורט בכל העולם, ואני חייב להגיד שהשתתפות במרתון הייתה חוויה הכי עוצמתית ומרגשת בעולם הספורט שעשיתי והשתתפתי עד עכשיו. רבבות אנשים מעודדים לאורך כל המסלול עם דגלי כל המדינות ונותנים לריצה עוצמה אדירה.
גם אני הגעתי עם דגל ישראל, והתעטפתי בו כל הדרך לקו הזינוק, וגם בקו הסיום. להפתעתי, רבים מהמקומיים רצו להצטלם עם הדגל והתגובות שקיבלתי היו הרבה יותר חיוביות מאשר אולי הייתם מצפים. את הריצה עצמה סיימתי עם תוצאה של 3.04:00 שעות.
אמברנמן
כבר בהכנות למרתון הרגשתי שבא לי לאתגר את עצמי ולצאת מאזור הנוחות, ולעשות איש ברזל "על הדרך" באזור פריז. לאחר הסכמת המשפחה לאירוע נוסף וחיפוש זריז מצאתי שתי תחרויות באזור קרוב למועד של המרתון האולימפי – איירונמן פרנקפורט ב-18 באוגוסט והאמברנמן ב-15 באוגוסט, בו טיפוס מאתגר במיוחד.
קיבלתי החלטה למתוח את הקו עד הסוף ולקחת על עצמי אתגר שלא באמת הייתי מוכן אליו. נרשמתי ביום האחרון להרשמה, חודש לפני התחרות, כאשר אני ממשיך להתכונן למרתון. לא רכבתי יותר מ-100 ק"מ ולא שחיתי יותר מ-2000 מטר, בעיקר בניתי על זיכרון השריר, שכן כבר עשיתי תשע פעמים איש ברזל מלא והשלמתי רכיבות ארוכות של 1000-1200 ק"מ.
לאחר סיום ריצת המרתון בפריז, שלושה ימים טיילתי עם המשפחה. התחלתי להרגיש שהגוף מתאושש, אך כנראה לא מספיק…
האמברנמן היא תחרות איש ברזל מקומית (3.9 ק"מ שחייה, 185 ק"מ רכיבה על אופניים ו-42.2 ק"מ ריצה) בעיירה קטנה בשם אמברן, שחוגגת 40 שנה. בה תכננתי לחגוג את איש הברזל העשירי שלי. האמברנמן אמנם לא מאוד מפורסמת, אבל היא אחת מתחרויות איש הברזל היפות ביותר, עם נופים עוצרי נשימה, וגם נחשבת בדרגת קושי גבוהה במיוחד, קשה יותר אפילו מהישראמן. כ-1,000 טריאתלטים מזנקים לתחרות, ורק כ-60 אחוז בממוצע מסיימים.
הרכיבה מאוד מאתגרת בעלת טיפוס מצטבר מטורף (מעל 5,000 מטר טיפוס רק ברכיבה) וללא סגירת כבישים, וגם הריצה ברובה בעליות וירידות, וחלקה על חוף האגם. הפסגה הגבוהה ביותר מגיעה לגובה של 2,400 מטר מעל פני הים, והשיפוע המירבי מגיע גם ל-17 אחוז.
אמברן עצמה היא עיירה קטנה שנמצאת בפרובנס, גן עדן בדרום צרפת קרוב לגבול איטליה ושוויץ. התחרות נמשכת מספר ימים ובעלת מספר מקצים (חצי איש ברזל, 3/4 איש ברזל ואיש ברזל מלא), עם מלא משתתפים מכל העולם. תחרות בוטיק מאתגרת, במקום בו כמעט ואין מקומות לינה, מה שדורש לוגיסטיקה מאתגרת.
נסעתי כ-6 שעות ברכבת, לא הייתי סגור עדיין איפה אני ישן (Airbnb ו-Booking לא ממש עזרו פה) אבל מה זה כבר משנה. חשבתי לעצמי כמו שישראלים אומרים "יהיה בסדר". בנסיעה ברכבת כתבתי למארגנים ושאלתי האם ניתן לישון על בקו זינוק, ענו בשלילה. יום לפני הזינוק בשעה 14:00 הגעתי לאתר התחרות, שוחחתי עם המארגן של התחרות שאיתו התכתבתי, קיבלתי ממנו ערכה והפקדתי אופניים, אבל עדין לא ידעתי איפה אני ישן. לא חששתי בנושא כוח, כי היה לי מספיק ניסיון לישון בתחנות אוטובוס ברכיבות בברווטים.
לאחר שהפקדתי את האופניים והציוד גיליתי שיש לי חור בגלגל האחורי. התחלתי במרדף לחפש חנות אופניים, לא לקחת סיכון ולהחליף צמיג. לקראת 18:00 בערב כבר די מותש, התיישבתי במסעדה הקרובה אכלתי פסטה ותחת גשם שוטף עלו המחשבות איפה אני מבלה את הלילה הקרוב… שוב התכתבתי עם המתנדב הצרפתי פסקל, שהיה כל כך נחמד והזמין אותי לישון אצלו בבית במשך יומיים, כולל להסיע אותי הלוך וחזור לזינוק.
משפחתו אירחה אותי ברוחב לב, ואפילו חיכתה לי עד סיום התחרות בשעות הערב המאוחרת ויום למחרת ב-4 לפנות בוקר הקפיצו אותי לרכבת שאחזור למשפחתי שחיכתה בפריז. הוא מתנדב כבר 38 שנים מתוך 40 שהתחרות קיימת והזמין אותי לבוא כל שנה ולהתארח אצלו בבית, החלפנו טלפונים והזמנתי אותם לבקר ולהתארח גם אצלי בישראל.
למרות הקושי לאחר סיום המרתון רק שלושה ימים לפני כן, הצלחתי לסיים את האמברנמן בתוצאה של 14:00:58 שעות.
לסיכום
ב-5 השנים האחרונות השתתפתי במעל 70 תחרויות, מרתונים, אולטרה, ברווטים ואיש ברזל. שתי תחרויות קשוחות בפרק זמן די מאתגר, אבל בהחלט אפשרי. לצאת מאזור הנוחות ברוב המקרים זה דבר מחזק, אבל תמיד כדאי להיות קשוב לגוף, אף אחד לא מכיר יותר טוב מאיתנו את הגוף ואת הכאב שלנו, כדי להימנע מהפציעות.
התאהבתי בצרפת ואזרחיה עוד לפני שנה שהשתתפתי ב-PBP-1200km (פריז-ברסט-פריז) והאליפות העולם באיש ברזל בניס. נהניתי לאורך כל הדרך, למרות לא מעט נקודות משבר ומחשובת פרישה מאמברנמן. זו התחרות הכי קשה שעשיתי עד עכשיו, למרות שאני די רגיל להשתתף בתחרויות על גוף עייף.
אסיים במשפט שמלווה אותי בחיים "כשאדם באמת רוצה משהו, היקום כולו נחלץ לעזרתו כדי שיגשים את חלומו". ממשיך ליעד הבא…