אם תשאלו את מורן בנימין, דודו של בר רהב ז"ל, שחקן הכדורמים המוכשר ששיחק גם בנבחרת הנוער של ישראל וייצג את המדינה בתחרויות בחו"ל, היה היום אחרי לימודים אקדמיים. אולי אפילו הייתה לו חברה, ייתכן שחתונה, וכנראה שהוא היה ממשיך לשחק כדורמים ובעיקר ממשיך להיות מאושר בדרכו שלו בדרך לגיל 30 שהיה מציין בסוף חודש יוני.
אבל בר, בנם הבכור של נעמה ואפי מהיישוב רמת ישי בצפון עמק יזרעאל, אח בכור לניר, רון ורותם, נפל במהלך מבצע "צוק איתן" ביום שבת, 19 ביולי 2014. כשהחל המבצע בר היה בחופשה אחרי בה"ד 1, והיחידה שלו הוקפצה לשטחי הכינוס. באותו היום, סמוך לשעה ארבע וחצי אחר הצהריים, הצוות שלו סיים לתקן את רכב הפומ"ה שנתקע יום קודם לכן בכניסה הקרקעית לעזה והתכונן לתזוזה. בר התנדב לבדוק שלא נשכח דבר מאחורי הרכב, ונהרג מטיל שפגע בזחל. בן 21 היה במותו. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית טבעון והועלה לדרגת סגן משנה אחרי נפילתו.
בר רהב ז"ל בבריכה | צילום: פרטי
"שאלו אותי לאורך השנים הרבה שאלות על בר בנושא הספורט, הכדורמים, הוויתור על תואר הספורטאי המצטיין, רגע הפגיעה. אבל אני חושב שיש הרבה דברים נוספים באישיות של בר ובהתנהלות שלו בבית, ובהתבגרות שלו, מעבר לאורח החיים של הצבא והספורט", מסביר בנימין, "הוא היה, למשל, יחצ"ן של מסיבות בעמק יזרעאל. עבדנו יחד כשאני הייתי הבעלים של פאב באזור חיפה. יש סיפור שהוא רצה לארגן מסיבה בגיל 14, ואני והשותף שלי השקענו בו אלפי שקלים בעניין הזה. ביום הראשון של המסיבה, עוד לפני עידן הפייסבוק, התקשרתי אליו ושאלתי אותו בצהריים איפה רשימת המוזמנים. הוא ענה לי שאין לו כוח ושיראה לי אותה בערב. עניתי שיבוא לדירה שלי, הושבתי אותו מול מחשב וטלפון וביקשתי שיתחיל לעבוד. נקודת הזמן הזו, בגיל 14, גרמה לבר לדעתי להיות מי שהוא היה בין היתר: אדם שעובד קשה כמו פעם, לא כזה שלוחץ על כפתור ומקבל תשובות להכל".
איזה עוד תכונות אפיינו אותו?
"הייתה לו אפשרות לא לעבוד ולחיות כנער רגיל, אבל הוא בחר לעבוד בעולם היחצ"נות ואחר כך בבתי קפה ובמקומות נוספים שהפכו אותו למי שהוא. בחור רציני, ולא כזה מהדור שרוצה הכל בצורה מהירה וקלה. אפשר היה לסמוך עליו, הייתה לו נוכחות. מן הילה שיצרה תחושת ביטחון בקרב אלה שהיו סביבו. באחת השיחות שלנו כשהוא חזר לסופ"ש מהצבא, שאלתי אותו כשישבנו בפאב שלי 'תגיד, אתה לא הולך להיות קצין?'. הוא ענה לי 'לא יודע'. אני הסברתי לו שככה כל האפשרויות בחיים יפתחו בפניו, והוא השיב במשפט שמהדהד בי עד היום: 'אני לא יכול להוביל חיילים בקרב לפני שאהיה החייל הכי טוב בעצמי'. זה מתחבר לרצון ללמוד ולהיות הכי טוב, ובגלל זה הוא יצא לקצונה בחלק מאוד מאוחר בשירות שלו".
בר רהב ז"ל עם דודו מורן | צילום: פרטי
אהבה ממבט ראשון
בר למד לשחות בגיל שש, ובשנים הבאות היה חבר בנבחרת השחייה בקריית טבעון. לספורט הכדורמים עבר בעקבות דודו מורן, איתו ניהל קשר מיוחד הדומה לקשר שבין אח גדול לאחיו הצעיר למרות פער עשר השנים בין השניים. בגיל 16 בר כבר שיחק בקבוצה הבוגרת של הפועל קריית טבעון בליגה הלאומית. הוא זכה בגביעי ספורטאי מצטיין שנה אחר שנה, היה קפטן קבוצת הנוער של קריית טבעון ושותף לזכיות באליפויות ובגביע המדינה כשחקן בקבוצה הבוגרת.
ב-20 במרץ 2012 התגייס לצה"ל. תחילה הוצע לו שירות כספורטאי מצטיין אך בתום התלבטות הוא בחר בשירות קרבי ושובץ לתותחנים. הוא ביקש שיבוץ מחדש לחי"ר והגיע בסוף להנדסה הקרבית. אחרי כשנתיים השתכנע ונשלח לקורס מפקדי כיתות אותו עבר בהצלחה, ומיד בסיומו החל בקורס קצינים.
בר רהב ז"ל | צילום: פרטי
"אני ובר זו אהבה ממבט ראשון", נזכר בנימין, היום בן 39, "אני הייתי כמו אח גדול לכל הילדים של אחותי, אמא של בר, והוא היה פלא שקיבלתי בגיל 10. בר גם לקח את העובדה שהיה הבכור והתנהג בהרבה אכפתיות ואהבה בבית לאחים שלו. החיים שלי ושל בר היו מאוד דומים, התגייסנו בהפרש של יום, שנינו ויתרנו על האפשרות לספורטאי מצטיין".
יש דברים שאתה מצטער שלא הספקתם לעשות יחד?
"אחד הפספוסים שבר לא הספיק לחוות מספיק את תחום הקייט סרפינג – תחביב שהוא החל איתו לקראת סוף חייו. הוא קנה גלשן וניסה מדי פעם לצאת לים ולתפוס רוח, אבל היא לא תמיד מתכתבת עם לוח זמנים של חייל קרבי. אני מצטער שלא הלכתי איתו לקורס ובדיעבד אלה חוויות לכל החיים שמפספסים".
איפה היית כשבישרו למשפחה על נפילתו של בר?
"כשזה קרה אנשי קצין העיר חיכו להורים של בר מחוץ לבית. הם בדיוק חזרו מהים עם הילדים, ואחותי ביקשה שקצין העיר יבוא לבשר לי. הרגשתי מאוד לא טוב ביום הזה שבר נהרג וזה נשמע הזוי אבל בדיעבד, בשעה הזו של 16:30, קמתי ואמרתי לאשתי בזמנו שאני מרגיש שמשהו רע עומד לקרות. היא הציעה שאלך להתקלח ומשם ניסע לקניון ונשנה אווירה. גם במקלחת המחשבות לא עזבו אותי וזה היה הזמן שבו בר נהרג. הייתי עם הטלפון הנייד צמוד אליי באותה תקופה ובדיוק התקשר אליי בחור מבוהל ששאל איפה אני. לא הסכמתי לענות לו עד שהוא התוודה שהוא מקצין העיר, וביקש שאחכה לו מחוץ לקניון ושלא אנהג. חטפתי גל חום, התמוטטתי אבל קמתי מהר ואמרתי לאשתי שאני חושב שבר נהרג. יצאתי החוצה, חיכינו. קצין העיר הגיע ואמר לי שבר נפל וביקש שאודיע להורים שלי. לסבא ולסבתא שלו".
בר רהב ז"ל בבריכה | צילום: פרטי
יש קצת תחושה של אשמה בגלל מסלול החיים הדומה שלכם? הקשר הקרוב, הוויתור על הספורטאי המצטיין והשאלות על הקצונה?
"בסוף אמרתי לבר את מה שחשבתי שהוא הכי נכון עבורו, והבחירה של בר הייתה הנכונה ביותר עבורו. הוא היה מאוד מאושר עם הבחירות שלו, וגם בשיחה האחרונה שקיימנו כמה שעות לפני שהוא נכנס לעזה הוא אמר שמבחינתו הוא במקום שבו הוא רוצה להיות. בר היה מאוד שלם עם הדרך שלו וזה גם סוג של נחמה, שהיה לו טוב וחבל שככה זה נגמר. לא חושב שמישהו היה יכול לדמיין את זה".
