את הכתבה זו אתחיל דווקא מהסוף: עיריית רוטרדם לא מימנה את בואי למרתון שהתקיים שם ביום ראשון האחרון ושגרירות הולנד בישראל לא התחננה שאגיע לכתוב על הפסטיבל שהתקיים זו השנה ה-42. גם שוונג לא בחרו לשלוח אותי מרצונם לשם והכל שולם במלואו מכיסי. ואחרי כל ההודאה בעובדות הנה השורה התחתונה – בא לכם על מרתון בחו"ל? אז טוסו לרוטרדם.

על התחרות
המרתון הוא גן עדן לכמעט 17 אלף רצים ורצות בזכות שילוב של כמה מרכיבים מרכזיים: מסלול שטוח (עלייה מצטברת של 88 מטרים. ככה לפחות הראה השעון שלי אחרי הריצה), מזג אוויר מושלם (סביב ה-9 מעלות כשמרגיש בפועל פחות) וקהל הולנדי מטורף שלא מפסיק לעודד אותך ולקרוא בשמך כמעט לאורך כל הדרך.

היתרון בקהל ההולנדי, שמורכב גם ממשפחות רבות שהופכות את היום הזה לחגיגה של ממש, שהוא יושב בחלקים רבים מהריצה ממש עליך. תרתי משמע. יש רגעים שבהם שבילי הריצה יחסית לא רחבים מדי וכשאלפים צועקים בשמך, אתה מרגיש קצת לא נעים פתאום לעבור להליכה גם אם אתה ממש חש צורך בכך.

אבי יופה במרתון רוטרדם | צילום: פרטי

ההולנדים, שסוגרים את העיר כמעט לגמרי ביום הזה, יוצאים למסלול מצוידים גם בשתייה, בסוכריות ובמוזיקה משלהם שהם מציעים לרצים. כך שאם תחנות המים שממוקמות כל 5 ק"מ, וגם התחנות שמציעות ספוג רטוב להתרעננות לא מספיקות לכם פתאום, דעו שיש לא מעט ילדים לאורך המסלול שיציעו לכם סוכריה או כל דבר אחר להחזרת האנרגיה. אבל אל חשש, המוזיקה והמזון זורמים שם בדיוק כמו המים.

המסלול עצמו מורכב מפניות רבות, משהו שרצים ורצות לוקחים בחשבון, אבל המדידה של ההולנדים היא כל כך מדויקת שעד הק"מ ה-15 לערך כל אחד הסתיים בדיוק על המטר האחרון. דרך אגב, בניגוד למרתונים אחרים בעולם, אין כאן קו כחול או דומה לו. בק"מ הראשונים כמעט כל ק"מ מסומן בבירור ובענק על הכביש, ובנקודה מסוימת עוברים לסימון בשלטים. ואם תקפידו להישאר במרכז ולבצע עקיפות קטנות, מובטח לכם לסיים עם מעט מאד מרחק עודף (לי יצא סביב ה-100 מטרים יותר בסך הכל).

על העיר
לרוב הבחירה ביעד למרתון בחו"ל נופלת על השאלה האם קיימת אליו טיסה ישירה או לא. רוטרדם היא העיר השנייה בגודלה בהולנד אחרי אמסטרדם עם קרוב ל-650 אלף בני אדם ואין אליה טיסות ישירות, אבל ההגעה אליה קלה מעבר למה שאתם חושבים. אחרי נחיתה בנמל התעופה סכיפהול באמסטרדם אתם עולים על רכבת שתביא אתכם לעיר הנמל בתוך כ-25 דקות בלבד.

רוטרדם מלמעלה | צילום: אבי יופה

ושם, עם היציאה מתחנת רוטרדם סנטרל, אתם תיחשפו לעיר שאחרי מלחמת העולם השנייה לא נותר ממנה דבר. ב-70 השנים האחרונות רוטרדם נבנתה מחדש, והיום היא מציעה שילוב של אותנטיות הולנדית עם קריצה תיירותית. לא תמצאו כאן המון חנויות מזכרות, ואין בעיר הזו גימיקים תיירותיים הולנדיים. רוטרדם היא דוגמה לאירופאיות הולנדית שכל אחד יכול למצוא את עצמו בה.

לבאים כמה ימים לפני התחרות אפשר למצוא מספיק מה לעשות החל מסיור לאורך הנמל שנחשב לגדול באירופה, ביקור במגדל שמציע תצפית מרהיבה על העיר, רכיבה על אופניים כדי ממש להרגיש מקומי, מוזיאונים וגם המון בתי קזינו.

כל זאת לצד בתי קפה, קופי שופס, מסעדות שמציעות מגוון רחב של אוכל מרחבי העולם, רחובות עם המותגים המוכרים בעולם לקניות שלא נגמרות ובעיקר הרבה סובלנות, אהבה וחיוכים. אוהבי הכדורגל, כמוני, יכולים אפילו לנסות לתפוס משחק של קבוצת פיינורד המקומית, שעבור רבים מהתושבים השחקנים שם הם לא פחות מאלוהים.

מרתון ברוטרדם, חוויה אחרת | צילום: אבי יופה

ואם כל זה מספיק כדי להביא אתכם לפה למרתון, אז כדאי שתדעו דבר אחד אחרון. אם גם לכם היתה סוגיה לא פתורה עם המושג הזה "מרתון", וגם אתם רוצים להוריד אותו מהגב, כדאי לכם לבחור ברוטרדם. שם, כמו שקרה לי וכמו שקרה לאחרים, באורח פלא הכל מתחבר לכדי ריצה אחת טובה וטיול מושלם.

בנימה אישית
באשר לריצה שלי, ובכן, עד המרתון האחרון, שהפך לחמישי הרשמי שלי, מעולם לא הצלחתי לסיים את הריצה הזו ברציפות בלי להיתקע בקיר. הוא תמיד הגיע, תמיד היה שם. אבל הפעם משהו היה שונה בהכנה, בהבנה, בהפנמה. ויחד עם התפאורה של רוטרדם הצלחתי לקבוע שיא חדש ולהחזיר לי את הביטחון הכה נחוץ בריצות הארוכות.