הרוכבים בקושי הספיקו להתאושש מהמאמץ האדיר שהשקיעו בשבועות האחרונים בבלגיה וצרפת, ושבוע קלאסיקות הארדנים כבר יצא לדרך. סגנון המסלול אולי השתנה, אבל לא זהות המנצח. טאדיי פוגצ'אר ניצח אתמול (ראשון) באמסטל גולד, כשהוא מקדים את בן הילי (EF Education-EasyPost) וטום פידקוק (Inoes). המרוץ, שבשנתיים האחרונות הוכרע בפוטו פיניש, הוכרע הפעם ב-40 שניות.
המרוץ הבכיר בהולנד אורך 253 קילומטר, וכולל 33 טיפוסים, רובם קצרים, אבל חלקם ממש קשים. קבוצת בריחה של 16 רוכבים פתחה פער מהדבוקה כ-95 קילומטר לסוף. כ-36 קילומטר לסוף הסלובני הגביר קצב, כשרק פידקוק והילי מצליחים להישאר אתו. 8 קילומטרים לאחר מכן פוגצ'אר שם סוף לתקוות של האחרים ודהר לניצחון נוסף. כ-15 קילומטר לסיום הילי ברח לפידקוק, שנחלש לקראת הסיום אבל הצליח לשמור על המקום השלישי. סיימון קלארק מישראל פרמייר טק סיים במקום ה-20.
בנשים, הקהל המקומי זכה לראות מנצחת מקומית, כאשר דמי וולרינג (SD-Worx) ברחה למתחרות שלה שני קילומטרים לסיום, בסיומו של הטיפוס האחרון. כמיטב המסורת השנה, לוטה קופקי הבלגית הבטיחה גם את המקום השני עבור הקבוצה ההולנדית כשניצחה בספרינט אל קו הסיום קבוצה מצומצמת של רוכבות שסיימו 8 שניות אחרי המנצחת. שירין ואן אנרוי (Trek – Segafredo) השלימה את הפודיום.
המרוץ השנה היה באורך 158 קילומטר וכלל 21 טיפוסים. כ-70 קילומטר לסוף ברחו שתי רוכבות, והצליחו להישאר לפני הדבוקה עד כ-20 קילומטר לסוף. משלב זה, המרוץ כלל התקפה אחרי התקפה, עד שלבסוף וולרינג, שבשני המרוצים הקודמים סיימה שניה, ביצעה את המהלך המנצח.
המרוץ ההולנדי, שנוסד ב-1966, מהווה את יריית הפתיחה הרשמית של שבוע הארדנים, שכולל שלושה מרוצים שמתאימים יותר למטפסים ולפאנצ'רים (רוכבים שמצטיינים בעליות קצרות). בעוד יומיים ייערך פלש-ואלון, והשיא ביום ראשון הבא – "הגברת הזקנה", ליאז'-בסטון-ליאז', המונומנט הוותיק ביותר בסבב.
ברבנטסה פל, "חץ בראבנט", לא נחשב באופן רשמי אחד ממרוצי הארדנים, אבל מבשר על בואם. למעשה מדובר במעין גרסה מקוצרת של האמסטל גולד. מרוץ הנשים מושך אליו הרבה מאוד שמות גדולים. ברביעי שעבר, לאחר 141 קילומטר, שבהם שובצו 10 עליות, סילביה פרסיקו (UAE Team ADQ) הקדימה את האלופה המכהנת דמי וולרינג (Team SD Worx). ליאן ליפרט (Movistar) סיימה שלישית. קלייר סטילס מ-IPT סיימה במקום ה-22, כשהגיעה יחד עם קבוצת הרוכבות השנייה, 25 שניות אחרי המנצחת.
מרוץ הגברים ארך 205 קילומטר, שכללו 25 טיפוסים קצרים וחדים, והיה רטוב ורווי תאונות. 16 קילומטר לסוף, בן הילי, שעבר שבוע מוצלח במיוחד, ניסה לברוח בעליה מתוך קבוצת רוכבים מצומצמת, אבל לא הצליח להיפטר מדוריאן גודון (AG2R Citroën), שניצח את הספרינט לסיום בין השניים. בנואה קוסנפרוי השלים פודיום מוצלח ל-AG2R. קורבין סטרונג מהקבוצה הישראלית סיים במקום ה-23, בתוך קבוצת המועמדים הבכירים, שסיימה, כמו אצל הנשים, 25 שניות אחרי המנצח. "לא היה לי רגליים לספרינט בסוף", הודה לאחר המרוץ.
הג'ירו של סיציליה הוא מקרה בוחן לקושי לקיים מרוצי אופניים לאורך השנים. המרוץ נוסד ב-1907 אבל שרד רק שנתיים. בשנות ה-20' וה-30' הוא התקיים חמש פעמים. לאחר שהתנהל ברצף מסוף שנות ה-40' עד 1960, הוא שוב נפסק. בשנות ה-70' הוא התקיים 3 פעמים. לאחר 42 שנה של הפסקה, המרוץ חודש ב-2019, ואז לא התקיים ב-2020 בגלל הקורונה.
אלכסיי לוצנקו הקזאחי (Astana), שסיים במקום החמישי באמסטל גולד, ניצח את הקטע הרביעי והאחרון וזכה במרוץ. לואי מנטס (Intermarché – Circus – Wanty) ו-וינצ'נזו אלבנזה (EOLO-Kometa) השלימו את הפודיום. פין פישר בלאק (UAE) הניוזילנדי, שהיה מוכר עד כה בעיקר בתור אחיה הצעיר של אלופת העולם עד גיל 23 ניאם פישר בלאק, ניצח בקטע השלישי וסיים במקום הרביעי הכללי.
