עולם האתלטיקה כמרקחה בימים האחרונים. איגוד האתלטיקה העולמי הודיע על תחילתה של מהפכה בענף הקפיצה לרחוק, שממש לא יורדת חלק בגרון לחובבי הענף. מדובר בפורמט חדש, שמשמעותו היעלמות כמעט מוחלטת של קפיצות פסולות, אך גם שינוי מהותי של הענף, שאם יעבור פשוט לא ייראה אותו דבר.
לכתבות נוספות בנושא:
עשתה זאת שוב: שיא עולם לפמקה בול בריצת 400 מטר באולם
מחקר: כך תפחיתו את הסיכוי להתכווצויות שרירים בריצת מרתון
שיא עולם להולוואי ב-60 מ' משוכות, השוואת שיא לטיה ג'ונס, שיא גם לטבוגו
הטריגר למהפכה – אליפות העולם בבודפשט, בה לא פחות משליש מניסיונות הקפיצה היו פסולים, וההבנה שמשהו צריך להשתנות. הפתרון שעלה – אין יותר קרש קפיצה כפי שהכרנו, במקומו יהיה "אזור קפיצה" ברוחב של מטר, ובמקום למדוד מהקרש עצמו, הקפיצות יימדדו מחלקה הקדמי של הרגל הקופצת בתוך אותו אזור ועד למקום שבו הוא נוחת בבור.
בשלב הראשון, מדובר בפיילוט, שיבוצע בתחרויות ברמה נמוכה יותר העונה. מנכ"ל איגוד האתלטיקה העולמי, ג'ון רידג'ון, דיבר על כך בתקשורת וסיפר: "זה אומר שכל קפיצה אחת נחשבת. זה מוסיף לסיכון ולדרמה בתחרות. אנחנו נבלה את השנה הזו בבדיקות איך זה עובד בחיים האמיתיים עם ספורטאים טובים מאוד. אם זה לא יעבור את המבחן, לעולם לא נציג את זה. "במקביל אנחנו עובדים על דרכים שבהן נוכל להשיג תוצאות מיידיות, כך שלא תצטרך לחכות 30-20 שניות לפני שהתוצאה תופיע".
World Athletics is considering changes to the Long Jump rules.
Under the new rules, athletes will now jump from a take off zone, instead of the board, and measurement of the jump will start from where each at athlete takes off. The idea is to reduce the number of fouls in… pic.twitter.com/zlIcqeJyvi
— Fentuo Tahiru Fentuo (@Fentuo_) February 20, 2024
"זה מקצוע חדש, אי אפשר להשוות"
לפי קופץ העבר ושיאן ישראל רוגל נחום, אחד האתלטים הגדולים בהיסטוריה של ישראל וכיום מנהל מקצועי באיגוד האתלטיקה, "השינוי הוא דרמטי, זה משנה לגמרי את כללי המשחק, לא רק את הכללים היבשים, אלא את מהות המקצוע שנקרא קפיצה לרחוק. עד היום, חלק חשוב ועיקרי בקפיצה לרוחק היה ההרצה, היית צריך להיות גם מהיר וגם מדויק, זה היה חלק מהמקצוע. אחרי השינוי, ההרצה מאבדת בעצם את אלמנט הסכנה שבה. היום אתלט יכול לרוץ מצוין, אבל לעבור את הקרש או לא לעלות עליו. היום מודדים מנקודה אחת לכולם, הכי קרובה לבור, בחוק החדש מודדים לכל אחד מהנקודה ממנה הוא קופץ, ואז בעצם אין חשש לפסילה והיכולת של הספורטאי לרוץ מהר היא הרבה יותר פשוטה. כמעט לא יהיו פסילות, טפסי השיפוט יהיו כמעט בלי האיקסים".
לדעתך זה בסוף לטובת המקצוע או לא?
"זה מקצוע חדש, לא אותו דבר, אי אפשר יהיה להשוות תוצאות בכלל בין החוק הישן לחדש. כל ההרצה עד היום הייתה מושפעת מהיכולת להגיע בצורה מדויקת, הרבה פעמים קופצים מקטינים צעד או מגדילים צעד רגע לפני הקפיצה כדי להגיע לקרש, קופצים מאבדים עשרות סנטימטרים לפעמים. זה מקצוע חדש לגמרי, זה כמו שיחליטו בקפיצה לגובה שאין יותר רף ופשוט למדוד לאן מרכז הקופץ של הקופץ הגיע, בלי קשר לאיפה הרגליים היו ואם הוא עבר. אני מאמין שלרוב הקופצים יהיה שיפור בשיאים האישיים, לא יודע כמה זה ישפיע על השיא העולמי כי צריך מישהו מאוד טוב לשבור את השיא הנוכחי, אבל זה יקרב את הצמרת לשם, ישפר את היכולות של האתלטים. צריך לזכור שיש פה גם מרכיב פסיכולוגי שהוסר, ההרצה היא חסם פסיכולוגי מאוד גדול לקופצים, והחסם הזה הוא רק ילך וייעלם. כל קופץ יגיד שהדבר שהוא הכי מפחד ממנו זה הפסילות, פה כל זה יורד. אתה יודע מה היכולות, מה אתה שווה, וזה יבוא לידי ביטוי. מצד אחד זה מצוין, כי אנשים יקפצו יותר רחוק, מצד שני זה מאבד משהו מהערך שלו, זה מקצוע חדש. לי קשה להתרגל לרעיון".
רוגל נחום | צילום: Wikimedia
איך אתה רואה את זה מבחינה לוגיסטית?
"זה מאוד קשה לעשות את זה. הקרשים הם מסוימים, צריך להחליף הכל. מדובר על בנייה, על תשתיות, לייצר קרשים כאלה מאפס, חיישנים, זה פתרונות שהם יצטרכו לתת. וגם צריך להחליט איך ימדדו – זה השופט שיסתכל? יהיה שיפוט אלקטרוני? הרי אין את כל האמצעים בכל אצטדיון, אלא רק בתחרויות הכי גדולות, ברוב התחרויות עדיין יש שופט שמסתכל ומחליט לגבי פסילה, זהחייב להיות משהו אוטומטי, אז גם פה יש קושי. עוד קושי זה עבור הקהל באצטדיון, שהיום יש לו חיווי של המרחק עם סימון לצד הבור, במצב החדש לא נדע להעריך את הקפיצה בעין רגילה, זה גם פוגע".
ומה אומרים הקופצים?
שאלנו לצורך העניין גם את אלוף ואלופת ישראל בקפיצה לרוחק – ישי איפראימוב ורומי טמיר, שעבורם השינוי הזה עשוי להיות קריטי להמשך הקריירה. איפראימוב היה נחרץ: "אני נגד השינוי בחוקה משתי סיבות עיקריות – הראשונה, הדבר גורם למקצוע להיות פחות מאתגר ובעל תנאים מקלים. אם היום אנחנו נדרשים לרמת דיוק גבוהה תוך מאמץ פיזי קשה, לאחר השינוי גורם הדיוק נעלם וחלק מרכזי מההתמודדות עם הקושי כבר איננו".
"הסיבה השנייה היא שבניגוד לענפי ספורט אחרים למקצועות האתלטיקה יש משמעות היסטורית וייחודית אשר נובעת מצרכים או מכשולים שמקורם בטבע, מהימים בהם האדם היה יותר הישרדותי. אישית אני אוהב לשמור על החיבור למקורות. לדוגמה, משמעות ריצת הספרינט היא להצליח לברוח מטורף או להצליח בציד. בנושא הקפיצה לרוחק היה צורך לקפוץ מעל בור, נחל או מכשול קרקע. לכן הדיוק של מקום הקפיצה והסכנה שבפסילה הוא חלק בלתי נפרד מהענף".
ישי איפראימוב | צילום: Maxim Dupliy, איגוד האתלטיקה
גם טמיר לא ממש יודעת איך לאכול את השינוי: "אם זה באמת יקרה, זה ישנה לדעתי את כל המשחק, את כל התחרות וגם את כל האווירה. מבחינה מקצועית לאתלטים זה טוב כי זה גם ירגיע את הלחץ מפני פסילה וגם בסופו של דבר ימדדו קפיצות נטו, מהמקום שממנו ניתרת, אז זה יכול לתרום לשיאים חדשים. עם זאת, זה כן קצת מוריד מהחלק המנטלי של המקצוע, שכן זה חלק מהאתגר שלו".
