נלחמים בקורונה: מה התרומה של הפעילות הגופנית למערכת החיסונית שלכם?

הפעילות הגופנית אפילו עשויה להפחית את הסיכוי להידבקות בנגיף הקורונה, ריכזנו עבורכם את מה שאומרים המדענים בנושא כיום
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

נלחמים בקורונה: איך תחזקו את המערכת החיסונית | התרומה של הפעילות הגופנית למערכת החיסונית | 6 דרכים להתמודדות עם הקורונה | מהו וירוס הקורונה | כיצד מתמודדים הרצים הסיניים עם הקורונה |


בימים של בהלת הקורונה, אחת השאלות היותר פופולריות היא איך אנחנו מחזקים את המערכת החיסונית שלנו כדי להקטין את הסיכוי להידבק בוירוס? מחקרים חדשים שנערכו בנושא הזה מציעים תשובות חדשות ואופטימיות, שמתייחסות אפילו לפעילות גופנית חד פעמית ככזו שעוזרת לחזק את המערכת החיסונית.

חדר כושר

האם זה המקום הנכון להיות בו בימים אלה? חדר כושר | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
איך תחזקו את המערכת החיסונית ותצמצמו את נזקי הקורונה?
האם גם המשחקים האולימפיים יידחו בגלל הקורונה?
מהו וירוס הקורונה?

ישנם גם מחקרים שמצביעים על כך שהתרומה למערכת החיסונית תלויה בסוג הפעילות שאנחנו עושים ובעצימות שלה. אם עושים יותר זה לא בהכרח טוב, ויש גם חשיבות למקום שבו מבצעים את הפעילות.

תרומתה של הפעילות הגופנית

ב"ניו יורק טיימס" הציגו סקירה כללית עכשווית לגבי מה שידוע כיום על תרומתה של הפעילות הגופנית למערכת החיסונית, במטרה לענות על השאלה האם אנחנו צריכים להישאר פעילים גם כשבהלת הקורונה רק הולכת וגוברת? בוודאי רבים מהמתאמנים שביניכם כבר שמעו שפעילות גופנית מאומצת בעצם פוגעת במערכת החיסונית ובעצם מחלישה אותנו והופכת אותנו לפחות חסינה לווירוסים ומחלות. התאוריה הזאת מסתמכת על מחקר משנות השמונים שקבע שמי שהתאמן למרתון פיתח יותר תסמינים לזיהומים בימים ובשבועות שלאחר המרוץ.

מאוחר יותר התברר שהמחקרים האלו הסתמכו יותר מדי על אבחנות עצמיות של הרצים עצמם. כשבדקו במחקר רצי מרתון במעבדה אחרי שהם סיימו את תחרות המטרה שלהם, נמצא שרק מעטים מהם סבלו בפועל מזיהומים בדרכי הנשימה. למען האמת, לרובן היו גירויים שונים בדרכי הנשימה אך כאלה שאינם זיהומיים.

לרוץ לבד? יש להימנע משותפים לריצה שמשתעלים Photo by Andrea Piacquadio from Pexels

מחקרים שנעשו מאוחר יותר ובדקו רצי מרתון או רצי מרחקים תחרותיים אחרים, מצאו שמעטים מהם נזקקו לימי מחלה וזה הצביע על כך שהמערכת החיסונית שלהם לא נפגעה מהאימונים ואפילו התחזקה.

ומאז, שפע של מחקרים בהשתתפות בני אדם ובעלי חיים רק חיזקו את התאוריה הזאת. למשל, בניסויים שעשו על עכברים במחקר ב-2005 נמצא שהם הם רצים ברוגע במשך 30 דקות ביום למשך מספר שבועות, סביר להניח שהם חסינים יותר נגד שפעת קטלנית שעכברים ש"לא התאמנו" נדבקו בה.

יחד עם זאת, היו מחקרים שהצביעו על כך שאימון בודד ועצים עלול להחליש את המערכת החיסונית לפרק זמן מסוים ובכך להגדיל את הסיכוי להידבקות בזיהום לאחר האימון. גם התאוריה הזאת הסתמכה תוך כדי ניסויים על בעלי חיים שגילו שתאי מערכת החיסון הוצפו ונעלמו כתוצאה מזרימת הדם. ה"היעלמות" הזו הותירה רמות נמוכות של תאים שאמורים להילחם עם פתוגנים (מעוררי מחלות) וזה מה שאפשר לחיידקים לפלוש לגוף.

ניסויים מתוחכמים יותר שנערכו לאחר מכן הציעו הסבר אחר. בניסויים שנערכו על מכרסמים, המדענים סימנו כמה מתאי החיסון שלהם בצבע זרחני וגרמו למכרסמים לרוץ על למצב של תשישות. לאחר מכן המדענים ציינו שרמות התאים זינקו תחילה ולאחר מכן צנחו. לאחר מכן הם מצאו כי רק מעטים מהתאים מתו. במקום זה, הם הגיעו לריאות, למעיים ולאיברים אחרים של בעלי החיים שנמצאים בסיכון לחדירה של וירוסים לאחר פעילות גופנית מאומצת. לאחר מספר שעות של מנוחה, רוב התאים חזרו למערכת הדם, ייצבו את רמת תאי החיסון וזה אומר שהמערכת החיסונית התאוששה ולא נפגעה.

"להימנע משותפים לאימונים שמשתעלים"

במחקר שבוצע בשנה שעברה הזריקו חיידקים לעכברים "מאומנים" אחרי פעילות מאומצת. כאן גילו שאותם עכברים "נלחמו" בווירוסים בצורה יותר יעילה לעומת עכברים שלא היו אקטיביים. בניתוח מולקולרי נמצא שאצל אותם עכברים "פעילים" תאי החיסון התאספו סביב הפתוגנים וזאת בניגוד לעכברים הלא פעילים שאצלם תאי החיסון היו מפוזרים ברקמות.

מי שרץ שימשיך לעשות את זה, עדיף לא ליד רצים שמשתעלים | צילום: pixabay

ג'יימס טרנר שהוא פרופסור למדעי הבריאות מאוניברסיטת באת' בבריטניה מסביר: "אין הוכחות לכך שפעילות גופנית מגדילה את הסיכון להתפתחות נגיפית מסוג כלשהו. ולכן לא צריך להימנע כיום מפעילות גופנית למרות החשש מנגיף הקורונה". לדבריו, הפעילות הגופנית אפילו עשויה להפחית את הסיכוי להידבקות בנגיף, אם נצמדים לכמה אזהרות. למשל, מי שלא התאמן בכלל עד עכשיו, זה ממש לא הזמן המתאים לבצע אימון קשה שלא מורגלים אליו. בעניין הזה אפשר להסתמך על מחקר מ-2005 שבו קבוצת עכברים שרצה במשך מספר שבועות בצורה מאומצת פיתחה יותר תסמינים להידבקות בשפעת לעומת קבוצת עכברים שרצה בצורה מתונה באותו פרק זמן – חשוב גם לציין שההבדלים בין קבוצות העכברים היו קלים.

ג'פרי וודס, פרופ' לקינסיולוגיה מאוניברסיטת אילינוי מסביר: "אפשר לומר שעלייה גדולה בעצימות או באורך של האימונים, בטח אצל אנשים שלא רגילים להתאמן, עלולה להשפיע לרעה על המערכת החיסונית.

וחוץ מזה, חשוב לא להתעלם מההיגיינה ומההיגיון. חשוב לשטוף ידיים לפני ואחרי האימון, לא להתאמן אם לא מרגישים טוב, להימנע משותפים לאימונים שמשתעלים או מחרחרים, ואם מתאמנים בחדר כושר – לחטא את המכשירים לפני השימוש. החיידקים עלולים להיצמד בהמוניהם גם שם.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אני מעדיף בריכות קצרות על ארוכות. זה פחות כואב", האלוף האולימפי ושיאן העולם לאון מרשאן ברגע של כנות




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג