ליגת המים הפתוחים של ישראל Arena Aquatic League במים פתוחים של שוונג
כמה חיכינו למשחה הזה!
האירוע, לזכרם של עמירם ונירי ורד, נפתח כמו תמיד בדבריה היפים והנוגעים של עינב ורד, בתם. והפעם הדגש הוא על אהבת חינם. כל כך נכון לתקופה זו.
אירוע ייחודי בנקודה נופית עוצרת נשימה בחופי ישראל – אי היונים, מעגן מיכאל.
המשחה הזה כמו חצב שמבשר על בוא הסתיו. ועם הסתיו שבים אל חופינו העופות הנודדים ובמקרה שלנו שלל הדגיגים הולכי על שתיים – הנה הם באים, כל החברים, הפרצופים המוכרים והישנים ולצידם שוב, פרצופים חדשים. כל שנה בסתיו.
אירוע מזמין, מנוהל למופת, מרגש כל פעם מחדש. הכל נעים, רגוע, נינוח. כבר התרגלנו לסטנדרט הגבוה, הא?
כל כך התגעגעתי לכל כך הרבה אנשים. משפחה!
השנה באופן מיוחד יש לי תחושה כי לראשונה נשבר שיא של משתתפות. סוף סוף ההגמוניה הגברית נשברה. זה כל כך חשוב לענף המים הפתוחים.
זהו, תיכף זינוק. תדרוך קצר וקולע וזהו, משחרים לטרף.
ים מזמין ונינוח ברגע אחד הופך למדגה. דגיגונים כמו עשרות הבריכות סביב. הכל שוצף וקוצף, רגליים, ידיים. טסים על פני המים. סיבוב ועוד סיבוב ועוד סיבוב וזהו- אנחנו בחוץ.
אילן ושוקי על המדידות. שומרי המידות שלנו.
כיבוד ומים ולחיצות ידיים. כולם פה מחייכים כאילו הלכו על המים.
מדליות וגביעים לכל מי שטרח ועמל וחשב והקפיד וכמובן למי שהמשיך להיות חלק מהקהילה המופלאה הזו של שחייני המים הפתוחים.
על הפודיום ילדים וילדות בני עשרה ולצידם אנשים שעברו את גיל השמונים! הענף הזה גדל ומשתבח ואת זקני השבט לא שוכח, לא זונח. עמוד האש לפני המחנה.
במשחה תנינים כמו בשאר המשחים ממשיכים להראות אהבה לים, לערכי הטבע ולערך הספורטיבי שבפעילות הימית.
נפגש על חוף ימים.