במהלך השנים יצא לי לחפור הרבה בתוצאות של ריצות מרתון בעולם. אני עושה זאת כדי למצוא תוצאות מרתונים שאותן אני מקבל באתר marathonview.net. עם הזמן, למדתי לחשוב שאני מכיר את כל המרתונים בעולם. זוהי הרגשה מוטעית. יש יותר מאלף מרתונים כל שנה על פני הגלובוס וחלקם גדולים, יפים, ותיקים ובכל זאת לא מאוד ידועים. במדור הזה אקדיש כל פעם כתבה לאחד מהם. זה המקום לומר שההכרות שלי עם המקומות אינה אישית. לא יצא לי להיות באף אחד מהמקומות שיוזכרו במדור ולא כל שכן להשתתף במרתונים המדוברים. אני מדבר מזווית של מרתוניסט כורסה. כדי לעשות את הדברים קצת יותר מעניינים, הכתבה תהיה מלווה במשחק קטן: "מצא את הישראלי". האדם הראשון שיוכיח לנו שהשתתף באחת המהדורות של המרתון עליו אני מדבר, יזכה בנרתיק ריצה לטלפון הניידמתנת שוונג-שופ, אותו יש לאסוף ממשרדי שוונג.

צ פ ו | מרתון השלום של קושיצה

עוד מרתונים בעולם
מכירים את מרתון ונקובר?
המרתון המפתיע רג'יו אמיליה שבאיטליה
מרתון בוסטון: הוותיק בעולם המודרני

סלובקיה

סלובקיה (ואסור לבלבל כאן עם סלובניה) היא מדינה אירופית בינונית בגודלה. עד לפני כשלושים שנה היא היתה חלק ממדינה גדולה יותר שנקראה צ'כוסלובקיה, אך מאז 1993 נפרדו דרכיהן במהלך שנודע כ"מהפכת הקטיפה". צ'כיה היום היא מדינה עצמאית שכנה, גדולה יותר וגם מוכרת יותר בעיקר בזכות הבירה פראג. סלובקיה אינה מעצמה ספורטיבית. יש לה כמה נקודות חזקות אבל רובן בענפי ספורט שרחוקים מאיתנו בערך כמרחק בין הקיץ הישראלי לחורף האירופי. אבל, בזכות ההיסטוריה שלה, יש לה חלק באחד מגדולי הרצים למרחקים ארוכים שהעולם הכיר.

אמיל זטופק הוא האדם היחיד שניצח באולימפיאדה בודדת בריצות ל-5,000, 10,000 ומרתון. זהו הישג ייחודי שקשה לראות אדם שיזכה אי פעם לשחזר אותו.

צ פ ו | זטופק מנצח את המרתון במשחקים האולימפיים של הלסינקי 1952

לזטופק היה סגנון ריצה ייחודי. הוא נראה היה סובל כל שנייה מהדרך, אבל בשיאו איש לא יכל לו. מסוף שנות הארבעים ועד אמצע שנות החמישים הוא ניצח כמעט כל תחרות שהתייצב אליה. את כל זאת עשה בנינוחות ובשמחת חיים רבה. הוא היה אדם פתוח ונדיב שאפילו תרם את אחת ממדליות הזהב שלו לרון קלארק. האחרון היה מגדולי הרצים בשנות השישים, אבל אף פעם לא זכה במדליית זהב באירוע גדול. זטופק העניק את מדליית הזהב שלו לקלארק בתור מעשה אחווה של אתלט גדול שזכה לכל הכיבודים, לאחר, שהנסיבות מנעו זאת ממנו.

העיר קושיצה

אין בסלובקיה ערים גדולות באמת. העיר הגדולה ביותר היא הבירה ברטיסלבה וגם בה מספר התושבים אינו עובר את חצי המיליון. קושיצה (Košice) היא העיר השנייה בגודלה. יש בה כרבע מיליון תושבים. זו העיר המרכזית של מזרח סלובקיה והיא אינה רחוקה מהגבול ההונגרי. קושיצה היא עיר אירופאית טיפוסית. אין בה שום דבר עוצר נשימה או יוצא דופן בצורה ניכרת לעין. היא נמצאת על נהר, יש לה רובע היסטורי חביב, קתדרלה, קצת מוסדות שלטון מקומי וכמובן אפשרויות לקניות. היא לא בדיוק אטרקציה תיירותית מהמעלה הראשונה, אבל בהחלט מקום שנעים לבקר בו. העיר משמשת גם כבסיס יציאה לטיולים של חובבי טבע. היא קרובה להרי הטטרה שמציעים הרבה לעוסקים בז'אנר. אם מחפשים בה משהו קצת אזוטרי, אפשר לציין שמרטינה הינגיס, שחקנית הטניס הגדולה, נולדה ממש שם. אבל, יש לקושיצה ייחוד אחד: מתקיים בה המרתון הוותיק באירופה.

מרתון קושיצה 

"מרתון השלום של קושיצה", זה שמו המלא של האירוע, מתקיים ברציפות בחודש אוקטובר של כל שנה מאז 1924. בכל העולם יש רק שני מרתונים עירוניים ותיקים יותר. המפורסם ביותר הוא כמובן מרתון בוסטון (האם תוכלו לנחש מהו השני?). האירוע בקושיצה התקיים כמעט בכל השנים ובאופן מדהים למדי, הצליח אפילו להתגבר, כמעט על כל שנות מלחמת העולם השנייה.

מספר המשתתפים כל שנה במרתון אינו גדול. בשנים האחרונות מספר המסיימים הוא בסביבות 1,500, אבל, אל תתנו למספר הזה להטעות אתכם. הוותק של המרתון אינו הדבר היחיד העומד לזכותו. זהו מרתון איכותי ביותר מבחינת איכות המשתתפים והתוצאות.

אין הרבה מרתונים בעולם שיכולים להתגאות בכך ששני אלופים אולימפיים ניצחו בהם. בשנת 1931 ניצח במרתון ארגנטינאי בלתי מוכר בשם חואן קרלוס זבאלה. שנה לאחר מכן, בלוס אנג'לס הוא ניצח את המרתון האולימפי.
אבל, גדול מנצחי קושיצה ואחד הרצים הזכורים של המאה ה-20 הוא אבבה ביקילה.

צ פ ו | : אבבה ביקילה מנצח במרתון רומא

רצים מעטים יכולים להירשם ככאלה שמסמלים שינוי היסטורי. ביקילה הוא אולי הבולט בהם. בשנת 1960 ניצח את המרתון האולימפי ברומא כאשר הוא רץ יחף. זה היה הניצחון הראשון של רץ אפריקאי במרתון אולימפי ופתח את הדלת בפני הרצים האתיופים שכיום, יחד עם הקנייתים, שולטים בעולם הריצות הארוכות. ביקילה הפך לגיבור לאומי באתיופיה במיוחד לאחר שב-1964 הפך לאדם הראשון שמנצח פעמיים את המרתון האולימפי והפעם בטוקיו. בין לבין, בשנת 1963, ניצח גם במרתון קושיצה.

בשנים האחרונות לא מגיעים שמות גדולים באמת להתחרות ב"מרתון השלום". אין בו כסף גדול שיכול למשוך רצים מהעילית הגבוהה ביותר. ובכל זאת, התוצאות בו ממשיכות להיות טובות. האירוע מתגאה גם בכך שמאז ומתמיד הקפידו בו על מדידת המרחק הנכונה. יש לו תו כסף של התאחדות האתלטיקה העולמית, עוד סימן לעמידה בסטנדרטים נוקשים למדי של ארגון.

מתאים לישראלים?

בהחלט. כעיר מרכז אירופית, קושיצה אינה רחוקה מישראל. לא תמיד יש טיסות ישירות אל העיר, אבל אפשר להגיע אליה במגוון דרכים. המרתון מתאים במיוחד לישראלים ששבעו כבר מהמרתונים הרגילים של הסתיו. אלו שמפהקים מברלין, עישנו כבר הכל באמסטרדם ואיבדו את הסבלנות לפרנקפורט, בודפשט ודומיהן. קושיצה היא הזדמנות לעשות מרתון מחוץ לסבב הרגיל של מרתוני הכביש עמוסי המשתתפים. זהו מרתון עם מספר משתתפים דומה לזה שבטבריה, אבל עם היסטוריה של כמעט מאה שנה. רוצו.