ההבטחה לתלמידיי כי יש תוצאה להשקעה ולעיתים התהליך הוא לא פחות חשוב מהתוצאה. אני בן 58, מנהל כפר הילדים והנוער "נווה יהודה" בנס ציונה ומורה לאזרחות וזה הסיפור שלי על החוויות מהתחרות העצמאית במרחק איש הברזל שעשיתי בערב ראש השנה.
צילום: באדיבות בנימין חן הלוי
האדם מתכנן והיקום צוחק
עבורי אתגר איש ברזל זו לא תחרות, זו משימה שיש להיערך אליה היטב. מדובר בתהליך מנטלי ורוחני במידה רבה.
הרגשתי שבניתי נכון את גופי לאורך השנים. חיזוק, שיפור טכניקה וקיבולת אירובית. גם לטריאתלט, מרתוניסט ואולטרמרתוניסט ותיק כמוני (טריאתלונים במרחק האולימפי ו-8 מרתונים), מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית.
יש לי גם ניסיון במספר תחרויות במרחק חצי איש ברזל כולל בישראמן אילת הידוע בקשיחותו. לפני 15 חודשים הצטרפתי לקבוצה של המאמן שי פיפמן ונרשמתי לאיירונמן ויטוריה שהיה אמור להתקיים ביולי השנה. אך כמו האמרה: האדם מתכנן והיקום צוחק… כך המציאות.
במארס השנה נחתה עלינו כידוע מגיפת הקורונה עם שלל הגבלותיה כולל דחיית התחרות בשנה ליולי 2021.
נסיונות למצוא חלופות לא צלחו. שנת אימונים עצימים הכינה את הראש והגוף… אך מטרה הולמת לא ניצבה בפתח. יחד עם חברים קבענו מועד בעל משמעות, יום שישי הארבעה בספטמבר. יום הולדתו של איתם תמיר ז"ל בנו בן ה- 10 של אייל תמיר חבר יקר מאוד בקבוצה. שוב… האדם מתכנן והיקום צוחק. עומס חום קיצוני מזה 100 שנים נצפה ביום זה. החלטתי יחד עם שותפי איש הברזל אבי מינסקי לא לקחת סיכון ולדחות ל-26 בספטמבר.
צילום: באדיבות בנימין חן הלוי
כבר אמרנו האדם מתכנן והיקום צוחק? אז כאן בא הסגר ואילץ אותנו לקבל החלטה מהירה – להקדים או לאחר משמעותית לסוף אוקטובר או נובמבר. החלטנו להקדים ליום חמישי 17 בספטמבר ולהתחיל ב-11.00 בבוקר על מנת לסיים לקראת 1.30 בלילה שלפני הסגר. התחזית התעקשה על עומס חום כבד בשילוב רוחות חזקות.
שם המשחק: הכנות והיערכות לאתגר ביום מאתגר
למרות שהערכנו את מצב התנועה לפני הסגר, עדיין הופתענו מעוצמתה והשפעתה על הקצב, הריכוז ובטיחות הרכיבה.
כמו בכל תחרות משמעותית שעברתי, גם הפעם הצבתי לעצמי שני "דגלים ערכיים" שיהיו לי כמו "הענן שלפני המחנה" יעניקו לי רוח, השראה וכוח.
דגל ראשון: דגל הזיכרון וההנצחה – לזכרו של איתם תמיר ז"ל בנו של אייל תמיר חבר הקבוצה.
דגל שני: בשם השמירה וחיזוק הדמוקרטיה במדינת ישראל= דמוקרטיה חזקה חיונית לביטחון מדינת ישראל. הוקדש לתלמידיי בכפר הילדים והנוער נווה יהודה-נס ציונה אותו אני מנהל, ולתלמידי לאזרחות בבית הספר בן גוריון בנס ציונה.
כמה תפיסות היוו עבורי עוגנים חזקים בדרך:
1. אני רוצה=אני יכול. משמעת עצמית ודרישות גבוהות מעצמי.
2. Plan your race and race your plan.
3. תפעל לפי עקרון השלבים – One hill ,one bridge.
4. היה ברור לי שהתוצאה בפעם הראשונה לא מעניינת אותי. רציתי לסיים בהצלחה, עם חיוך, תחושת סיפוק ואושר, אנרגיות טובות ובעיקר רצון לעשות שוב.
5. ההבנה שאתמודד ואסיים, למרות כישלונות וקשיים בעבר. שכל כישלון הוא מתנה יקרה, הוא למעשה ניסיון המעניק לי את היכולת לראות את הדרך, ללמוד ואף ליהנות ממנה.
חינכתי ואימנתי את עצמי שבשעות הבוקר המוקדמות אין מקום להשתהות, לספק ולמחשבות הרהור. השקעתי לא רק במזון הרוחני אלא גם הפיזי מתוך הבנה "שאתה הוא מה שאתה אוכל". ושוב לעניין הנפש… ספורט בעצימות גבוה כמו אתגר איש ברזל טומן בחובו המון המון "בורות", ליפול אליהם (כמו בחיים). יחד עם זאת, הוא מזמן תעצומות נפש לא מעטות ומניח לפנינו משוואה שלכל "בור יש אור".
קדימה לאתגר הבא | צילום: באדיבות בנימין חן הלוי
מסלול האתגר
שחייה: תכננתי קצב רגוע. בסופו של דבר שי פיפמן המאמן שלנו, שליווה אותנו בשחייה "שכח" שזה לא אימון והוציא אותנו אחרי 3,820 מטר בזמן שיא שלנו 1:35 שע'. חייכתי בסוף.
רכיבה: היתה קשה ומורכבת. שילוב של חום כבד, רוחות חזיתיות ותנועה ערנית מאוד שחייבה קצב איטי ותבעה ריכוז רב ביותר. זמן רכיבה: 7:15 שע'.
ריצה: התחילה בדאגה מסוימת, אך ד"ר טל אגמי חבר לקבוצה ורופא ספורט הניח את דעתי.
וכמו שתכננתי, סיימתי בשעה 1:30 בלילה לאחר 14.5 שעות עם חיוך, אנרגיות, סיפוק עצמי ורצון לעשות שוב. תלמידי וחבריי שליוו אותי מקרוב ומרחוק הניפו יחד עמי את דגל השמירה על הדמוקרטיה ואת דגל הזיכרון של איתם תמיר ז"ל
הקריאה שהדהדה בראשי ריגשה אותי: Binyamin….you are an IronMan. אני חב תודות רבות לאנשים רבים על הליווי התמיכה והעידוד. בראשם לקרן ורפי גופמן, לאבי מינסקי, לאייל תמיר ולמשפחתי היקרה.
אתגר איש הברזל אינו נחלתם של מתי מעט אלא של הנחושים הרוצים בכך מאוד. תאמינו לי I've done it בגיל 58!
קדימה לאתגר הבא…
בנימין, יישר כח גדול.
כל הכבוד לכם, מקור השראה לכולנו, במיוחד לנוער!
תותח אין אליך תמשיך כך