במהלך שמונת ימי האליפות ישבו לידי באצטדיון אוהדים מהרבה מדינות קטנות מאיתנו כמו שוודיה, נורווגיה, פינלנד, סלובניה ועוד, שלא לדבר על הג'מייקנים הרבים ממדינה של 2.8 מיליון איש בלבד. לא פעם קינאתי בהם כשהריעו לאתלטים שלהם שזכו במדליה ובירכתי אותם פחות או יותר במילים שלעיל.

לכתבות נוספות בנושא:
הישג היסטורי: מדליית כסף למארו טפרי במרתון באליפות העולם!
מארו טפרי: "אני עוד לא קולט את זה, כל כך שמח לייצג את המדינה שלי"
לונה צ'מטאי סלפטר: "ניסיתי לגרום למדינה שלי להתגאות, רציתי להביא את המדליה"

את התמונה של לונה צ'מטאי סלפטר מצולמת עם הצוות המקצועי בנקודת השתייה בקילומטר ה-34 צילמתי כשמארו טפרי היה במקום החמישי. כמה דקות לפני כן עברתי בנקודת השתייה השנייה וגזצ'או יוסף אמר לי שמארו נראה ממש טוב. ראיתי שהוא לא רחוק ממקום 8-6 והתפללתי בלבי שלא ישיגו אתו.

לונה צ'מטאי סלפטר ואיתי מגידי בנקודת השתייה | צילום: בני נוה

התמונה שלי עם לונה צולמה כשהיא והצוות מיהרו למטרו כדי להגיע בהקדם לקו הסיום ולראות את מארו מסיים במקום השלישי, כפי שדווח אז על מיקומו. אני הלכתי ברגל לקו הסיום וכשהגעתי כקילומטר מקו הסיום הבנתי שמארו כבר חלף על פני וכדאי לי לצפות במסך הגדול.

ראיתי את האוגנדי מוביל בלולאת הסיום עם הדגל ותהיתי מדוע הבמאי לא מראה מה קורה בהמשך. פתאום ראיתי את מארו מגיח ועובר את הרץ האתיופי ומסיים שני. הנפתי את דגל ישראל שהבאתי עמי במיוחד מהארץ וצרחתי בשמחה. הצופים מסביבי חייכו ובירכו אותי. הייתי ברקיע השביעי. גאווה ישראלית שאי אפשר לתאר.

בני נוה ולונה צ'מטאי סלפטר | צילום: פרטי

ההפתעה הגדולה בהיסטוריה הישראלית של הענפים האולימפיים המדידים
לפני האליפות כתבתי את התחזית הבאה: "מארו טפרי הבכיר והמנוסה שמומחה בהתעלות באירועים גדולים לא רץ השנה, אבל שיאו מהשנה שעברה 2:06:43 שווה השנה מקום 16. לפי שיאים אישיים הוא מדורג במקום ה-18. השאיפה שלו היא כמובן לשפר את המיקומים הנהדרים שלו מהמשחקים האולימפיים בטוקיו – מקום 13 ומאליפות העולם ביוג'ין – מקום 11. כניסה לעשירייה הראשונה תהיה הישג אדיר".

בשיחות עם אנשים שמקורבים יותר לצוות המקצועי הבנתי שיש ממנו ציפיות גדולות ואפילו חולמים על מקום בשישייה הראשונה. למיטב הבנתי אף אחד לא דיבר על מדליה.

מארו טפרי | צילום: איגוד האתלטיקה

מהסיבה הזו אני רואה את המדליה הזו כמדליה המתוקה ביותר מכל המדליות שהושגו עד היום. אלכס אברבוך זכה בתאריו הרבים כשהיה כבר בצמרת העולמית ולכן היו ממנו ציפיות למדליה וגם חנה קנייזבה מיננקו הגיעה לארץ כשהיא כבר קופצת אולימפית בכירה. לונה צ'מטאי-סלפטר היתה כבר מועמדת בעבר למדליה לנוכח הישגיה, והישגה הנהדר בשנה שעברה הגיע אחרי לפחות שתי אכזבות. כאן, האתלט שעלה לארץ כנער בגיל 14 ב-2006 והחל לרוץ רק כאן, הגיע למדליה כמעט משום מקום.

כמובן שזה המקום לברך את הצוות המקצועי של איגוד האתלטיקה על המעטפת הנהדרת שסיפק לרצי המרתון. צריך לציין שגם הרץ השני שלנו, היימרו עלמיה, רשם את הישג השיא שלו ועמד בציפיות כשסיים במקום ה-20.

ההצלחה הנהדרת של פרויקט בן שמן
מודה שהזלתי דמעות כשראיתי את הסרטון ששלחה דוברת האיגוד בו רואים את מארו טפרי מיד אחרי הריצה ניגש בדמעות למנכ"ל האיגוד, גל לוי ושניהם מתחבקים ובוכים. מישהו ברקע אומר לו: "בוא לאבא המאמץ שלך", זכר להיכרותם רבת השנים מכפר הנוער בן שמן.

למיטב ידיעתי, עד לפני כ-15 שנה, גל לוי, אז מדריך חברתי בכפר הנוער, לא ממש ידע מה זה אתלטיקה. כשהוקם פרויקט הריצה של חניכי בן שמן הוא מונה כאחראי לפרויקט. מי שהיה אז הרץ הבולט היה דווקא ימר גטהון, גם הוא רץ ברמה אולימפית שהיה שותף בשנה שעברה למדליית הזהב הקבוצתית באליפות אירופה. לטפרי לקח כמה שנים להבשיל. לוי, שהתקדם משם לתפקיד מנהל אגודת האתלטיקה של מכבי ת"א ובהמשך כמנכ"ל איגוד האתלטיקה, המשיך לראות בחניכי הפרויקט את ילדיו, וגם כתב על כך לא פעם. עכשיו תצפו שוב בסרטון ואני מניח שתבינו מדוע התרגשתי כל כך.

זו ההזדמנות להזכיר איש יקר שאיננו אתנו כבר כמעט שמונה שנים, הלא הוא רפי וישניצר, מגדולי רצי שנות ה-60 וה-70 ומאמן מסור שהיה מאמן הפרויקט בשנותיו הראשונות ועבד בו בהתנדבות. ב-2012 הם עברו להתאמן אצל דן סלפטר.

החגיגה של משפחת טפרי
בסרטון המרגש של מארו המתחבק בסיום הריצה עם אשתו סלאם, שיאנית ישראל ב-5,000 מ' שעלתה לגמר האולימפי בטוקיו, ניתן להבחין שהיא בחודש החמישי להריונה. איזו מתנה נהדרת לקראת הלידה, מתנה שגם מגובה בסכומים נאים ממארגני האליפות ומהוועד האולימפי. תוסיפו לזה את העובדה שטפרי חגג 31 לפני 10 ימים, ויש לנו חודש ממש מושלם למשפחה הנהדרת הזו.

בואו לקבלת הפנים מחר בנתב"ג ב-14:30:
אני כותב את שורות אלו שעה קלה לפני שאהיה יחד עם עוד כמה עשרות ישראלים בטקס הענקת המדליות ההיסטורי. מחר (שני) אספיק להשתתף בקבלת הפנים בישראל, כי למזלי אני טס באותה טיסה של מארו. אני בטוח שהוא יקבל שם הרבה אהבה מהנוסעים הישראלים.