אליפות אירופה בשחייה במי קרח נערכה בסוף השבוע האחרון ברומניה בהשתתפות חמישה שחיינים ישראלים אמיצים. השחיינים והשחייניות זינקו לבריכה למים בטמפרטורה של בין 3 ל-4 מעלות (ההגדרה של שחייה במי קרח היא פחות מ-5 מעלות) למשחים השונים מ-50 מטר בכל אחד מהסגנונות ועד ל-1,000 מטר חופשי, לאתגר שלא כל אחד יכול לצלוח.
לכתבות נוספות בנושא:
בדרך לאולימפיאדה? התאחדות השחייה האירופית הודיעה כי תקדם את השחייה במי קרח
אמבטיות קרח הן כבר מזמן יותר מטרנד, אך האם זה באמת יעיל ובריא?
שיא עולם: שחתה 2.5 ק"מ באוקיינוס הדרומי בטמפרטורה של 2 מעלות
גולת הכותרת של המשלחת הישראלית הייתה שתי מדליות זהב שהשיג אורי סלע במשחים הארוכים ביותר בבריכה. אורי הוכתר כאלוף אירופה לגיל 54-50 ב-1,000 חופשי, בו קבע 14:21.24 דקות וב-500 חופשי, עם 6:28.83 דקות לגיל 54-50. הוא גכם סיים שני ב-250 חופשי וב-100 פרפר.
המשתתפת הצעירה בתחרות גילי ברייטנר הייתה המתחרה היחידה בגיל הנוער (עד 18) וזכתה בשש מדליות זהב. היא קבעה 4:10.39 דקות ב-250 חופשי, 1:21.61 ב-100 חופשי, 1:37.16 ב-100 גב, 36.76 ב-50 חופשי, 42.54 שניות ב-50 גב ו-48.47 שניות ב-50 חזה. שי ברייטנר סיים שמיני ב-250 חופשי לגיל 49-45 עם 3:59.49 דקות, תשיעי ב-50 חופשי עם 33.32 שניות ועשירי ב-500 חופשי לגיל 49-45 עם 8:56.14 דקות
יהודה לפיאן בהופעת בכורה בקרח אחרי שחזר מ-100 יום של מילואים בעזה, כתב על החזה לפני המשחים את המספר 136, כמחווה וקריאה להשבת לחטופים. הוא סיים עשירי ב-100 חופשי לגיל 39-35 עם 1:43.35 דקות ותשיעי בחצי המרחק עם 43.62 שניות.
עוד שחיינית בהופעת בכורה, אלומית מתיתיהו, סיימה רביעית ב-100 חופשי לגיל 44-40 עם 1:44.86 דקות, חמישית ב-50 חופשי עם 45.87 שניות, חמישית ב-250 חופשי עם 5:02.23 דקות ושישית ב-50 חזה עם 56.66 שניות. ישראל הגיעה גם במקום ה-15 בשליחים 4X50 חופשי מיקס (ללא קבוצות גיל) בהרכב שי ברייטנר, גילי ברייטנר, אלומית מתיתיהו, יהודה לפיאן ואורי סלע.
"בקרח אין מקום לטעויות, טעות יכולה לעלות לך בחייך"
אורי סלע שיתף בחוויה בסיום: "בשחייה בקרח, שלא כמו בשחייה רגילה, לא מדובר במי יותר מהיר או חזק פיזית, אלא במי יותר חזק בראש, בנפש, מי מצליח להתמודד עם השדים טוב יותר כשכל הגוף קפוא ומפסיק לתפקד. בשחייה בקרח אין מקום לטעויות. טעות יכולה לעלות לך בחייך".
שי ברייטנר ואורי סלע אחרי הניצחון של אורי | צילום: פרטי
"לפני שנה בדיוק, שי הפתיע אותי ו“קנה” לי מתנה – הוא רשם אותי למשחה 450 מטר בקרח. השנה שחלפה מאז הייתה תקופה קשה בישראל, מורכבת וכואבת, שבה גייסנו את כל סניפי עולם המים והמטפלים כדי לטפל בהתנדבות במפונים מהדרום ומהצפון. יחד עם זאת, לא ויתרתי על החלום לשחות 1,000 מטר בקרח, דבר שאף ישראלי עוד לא עשה, מלבד המנטור שלי, רם ברקאי, יו"ר איגוד המים הקפואים העולמי והראשון ששחה 1 ק”מ באנטרקטיקה, שכבר שנים אמר לי שאני חייב לנסות".
"בבוקר התחרות קמתי גמור, מותש, הדופק לא יורד, הצוואר תפוס בכל צד ימין, העין שלי אדומה ואני בקושי רואה, ובנוסף לכל יצא לי הרפס. שחיתי בבריכה המחוממת והזמנים היו מעולים, אבל הרגשתי נורא. אדם שפוי היה אומר: 'אורי, יש לך את כל הסימנים, פשוט תגיד לא! תימחק מהמשחה, למה אתה צריך את זה?' אבל אני כנראה לא אדם כזה".
"הגיעה השעה 11, שי מדבר איתי ומרגיע אותי, מצחיק אותי, ופתאום הדופק יורד, ומפחד מוות אני פתאום מרגיש רגיעה ומנסה לדמיין את הסוף הטוב. אני נכנס למים הקפואים, ופתאום משתחרר בי איזה שקט. 'אורי, אתה עושה את זה', אני אומר לעצמי.כל מה מה שאני שומע זה צעקות של יהודה, גילי, אלומית וכמובן שי, שאני מתחדד לפני הסיבוב לשמוע מה הוא אומר לי. כאילו כל צעקה של החברים ואני מתמלא בחום".
"עד ה-800, הכל טוב, הידיים מתחילות לקפוא ואני מפסיק להרגיש אותם, פליז רק לא הרגליים, גם הרגליים קופאות לגמרי… בין ה-800 ל-900 היה סיוט, אני קפוא, הפה לא נפתח לנשימה ואני טיפה בולע מים ונחנק. מחשבות טובות, מחשבות טובות, אתה עושה את זה. ניסיתי לעשות V תוך כדי שחייה ולא בדיוק עבד לי, אבל הניסיון גרם לי להתרגשות שאולי אני יכול לעשות את זה".
שי ברייטנר באליפות אירופה במי קרח | צילום: פרטי
"100 אחרון, אין כאב, שומע מלא צעקות, 'תן להם בראש' ועוד. וכבר לא מעניין אותי כלום, רק להגיע לקיר. עשיתי את זה וכבר לא כואב לי הצוואר, ההרפס מתחיל לעבור, העין האדומה כבר אפורה והלב … וואו! תודה שי, אין עליך בעולם הזה, תודה אלומית, יהודה, גילי למשפחה המהממת שלי בבית ולמשפחה בעולם המים".
אורי שלום…אני עוקב אחרי הפעילות הרצופה שלך לא מעט שנים ..מלא התפעלות מהתעוזה שלך … הרצון לשחות במעלות כה נמוכות מציין את אופייך…כל הכבוד…ממני ליסאי חנן