ב-27 ביולי 2020 יעמדו על קו הזינוק בטוקיו 55 מהטריאתלטים הטובים בעולם ויזנקו לתחרות על הבמה הגדולה ביותר בעולם, הלא היא האולימפיאדה. יום למחרת תזנקנה הנשים לאותה תחרות ובאחד באוגוסט תהיה הופעת בכורה אולימפית לטריאתלון השליחים. הטריאתלטים חולמים על המשחקים האולימפיים יום וליל במשך שנים, הדרך לשם קשה וסיזיפית ואחת מהנקודות המרכזיות בדרך היא התחרות הקדם אולימפית, שתערך בסוף השבוע הקרוב.

בודקים את המסלול לקראת המשחקים של טוקיו | צילום: Diego Baravelli, מהתחרות בריו 2016

אז מה מייחד את התחרות הקדם אולימפית? זוהי ההזדמנות הראשונה ובמקרה של טוקיו היחידה, להתחרות על המסלול האולימפי ולחוות את ההתמודדות עם מזג האוויר הקיצוני על המסלול בחודשי הקיץ. כמו כן, למרות שתחרות זו אינה נותנת ניקוד עולמי או ניקוד לדירוג אליפות העולם (WTS), המנצח בתחרות יוסיף לזכותו 1,250 נקודות אולימפיות, יותר מכל תחרות אחרת בעולם מלבד הגמר הגדול שיתקיים בלוזאן שתתקיים בעוד כשבועיים והמנצח בה יקבל ניקוד זהה.

נתון נוסף ומפתיע על ההיסטוריה של התחרות הקדם-אולימפית בטריאתלון הוא שמתוך 10 פעמים שהתקיימה התחרות (5 מהדורות לגברים, 5 מהדורות לנשים) רק 2 ממנצחי תחרות הקדם-אולימפית שיחזרו את הניצחון בשנה העוקבת בתחרות האולימפית, ראשון לעשות זאת היה הבריטי אליסטר בראונלי (לונדון 2012) ואחריו עשתה זאת האמריקאית גוון יורגנסן (ריו 2016). מלבדם היו עוד 2 מנצחי התחרות הקדם-אולימפית בלבד שסיימו על הפודיום במשחקים, כלומר ניצחון בתחרות אינו מבטיח דבר על המשחקים עצמם.

גוון יורגנסן מנצחת בטריאתלון האולימפי של ריו 2016 | צילומסך

המקצה שככל הנראה ימשוך את רוב תשומת הלב בסוף השבוע הוא מקצה השליחים, שכאמור תהיה זו הפעם הראשונה שיתקיים מקצה זה במסגרת המשחקים. תחרויות השליחים החלו לצבור תאוצה לפני כ-10 שנים עם קיום אליפות העולם הראשונה לשליחים. כל קבוצת שליחים כוללת שני גברים ושתי נשים מאותה מדינה וכל אחד מהם מתחרה בתחרות טריאתלון קצרה מאוד, 250-300 מטר שחייה, כ-6 קילומטר אופניים וקילומטר וחצי ריצה. מבנה הקבוצה הוא אישה-גבר-אישה-גבר, כאשר החילוף מתבצע ב"נתינת כיף" בשטח החילוף, והאחרון חוצה את קו הסיום.

משמעות קיום מקצה השליחים הוא שספורטאי יכול לזכות ב-2 מדליות במשחקים במקום במדליה אחת וזכייה במדליה משמעותה מדליה ל-4 ספורטאים בני אותה מדינה במקום ספורטאי אחד, לכן לא פלא שמעצמות הטריאתלון הגדולות בעולם כגון אוסטרליה וניו זילנד, המובילות את דירוג השליחים העולמי, מתייחסות למקצה זה במלוא הרצינות, לפעמים אף יותר מהמקצה האישי.

על מנת לעמוד על קו הזינוק האולימפי, יש לעמוד בקריטריון הבינלאומי ולמדינות שיש להן יותר ספורטאים שעומדים בקריטריון הבינלאומי מהמכסה האפשרית מנצלות את התחרות הקדם-אולימפית כתחרות קריטריון לאומי לבחירת ספורטאי אחד שיתחרה במשחקים. לדוגמה, עבור הגרמנים מדובר בגרמני הראשון שיסיים בין 12 הראשונים, לאמריקאים המשימה מעט יותר מאתגרת, סיום בין 8 הראשונים, שבמידה ויהיו 2 אמריקאים שיעמדו במשימה ואחד מהם אף יעלה על הפודיום, שניהם יזכו בכרטיס.

עבור האוסטרלים רק מיקום על הפודיום יזכה בכרטיס הנכסף. כדי להימנות בנבחרת הבריטית למשחקים לא מספיק עמידה על הפודיום, אלא גם מדליה אולימפית בעבר או עמידה על הפודיום בתחרות הסבב העולמי ביוקוהמה במאי האחרון, כלומר רק 2 ספורטאים בריטים יכולים להבטיח למעשה את מיקומם: ג'ונתן בראונלי (כסף בריו, ארד בלונדון) וויקי הולנד (ארד בריו). המשימה הקשה מכולן היא של הנבחרת הצרפתית, רק ניצחון בתחרות יבטיח השתתפות במשחקים האולימפיים.

ומה עם הזווית הישראלית? ראשית כל, ככל הנראה ישראל לא תעמיד נבחרת שליחים על קו הזינוק בטוקיו ולכן הספורטאים הישראלים שירצו להתחרות באולימפיאדה יצטרכו לקבוע את הקריטריון האישי. במשחקים האולימפיים האחרונים בריו התחרה רון דרמון והיה לטריאתלט הישראלי הראשון שייצג את ישראל בטריאתלון האולימפי. בעקבות כך החליט הוועד האולימפי הישראלי שהקריטריון הבינלאומי אינו מספק וקבע קריטריון ישראלי קשוח יותר, בדומה לכל ענף שהיה לו ייצוג אולימפי בשנים האחרונות. הקריטריון שנקבע הוא הימנות בסגל הבכיר של הוועד האולימפי, שהכניסה אליו מותנית בדירוג בין 50 הראשונים בדירוג האולימפי בשלב מסוים בשנה שלפני האולימפיאדה, כלומר מספיק לספורטאי ישראלי להיות במקום ה-50 למשך שבוע אחד בלבד, אך כמובן שקריטריון זה מותנה בקביעת הקריטריון הבינלאומי.

שחר שגיב בטריאתלון ראשון לציון | צילום: יוסי רובננקו

שחר שגיב הוא הישראלי היחיד שעומד בקריטריון הבינלאומי והישראלי נכון להיום (מדורג במקום 36 בדירוג האולימפי נכון לכתיבת שורות אלו), הוא גם הישראלי היחיד שיתחרה השבוע בטוקיו ואליו מתלווים המאמן הלאומי אורי זילברמן ודוד רזניק, הפיזיותרפיסט של שגיב המלווה אותו באופן אישי בהכנות לקראת טוקיו. עוד מנסים לקבוע את הקריטריון ויתרכזו בתחרויות אחרות הם רן שגיב (מדורג 83), אמיתי יונה (מדורג 91) ורועי זוארץ (מדורג 122). שגיב מגיע לתחרות לאחר מחנה אימונים בג'ירונה שבספרד, שם התאמן בתנאי חום כדי להרגיל את גופו למזג האוויר היפני והוא ינסה להתברג במיקום הגבוה ביותר שיצליח על מנת לצבור ניקוד גבוה ככל הניתן ולצבור נסיון על מסלול התחרות לקראת השנה הבאה.

כפי שהוזכר, הנושא המדובר ביותר בימים אלה בסביבת התחרות הוא מזג האוויר הקיצוני שפוקד את יפן בחודשי הקיץ. לפי חוקי תחרות הטריאתלון המפורסמים באתר איגוד הטריאתלון העולמי, במידה וטמפרטורת המים בשחייה גבוהה מ-30 מעלות צלזיוס יש לקצר את מרחק השחייה מ-1.5 ק"מ  ל-750 מטר בלבד, ואם טמפרטורת המים תחצה את רף 31 המעלות יש לבטל את השחייה ולשנות את תחרות הטריאתלון לדואתלון.

שחר שגיב (מימין), אורי זילברמן, דוד רזניק בתחרות המבחן בטוקיו | צילום: באדיבות דוד רזניק

כחלק מהיערכות המארגנים לתחרות ולתנאים המקומיים הוחלט לשנות כמה מחוקי התחרות עבור תחרויות במזג אוויר קיצוני כדי לוודא את בריאות הספורטאים:
1. אישור כניסת המאמנים לשטח ההחלפה עד רגע הזינוק כדי לשים על האופניים בקבוק עם מים קרים או קרח
2. הספורטאים יורשו ללבוש חליפות מקררות עד רגע הצגת המשתתפים
3. מאמנים יורשו לחלק מוצרי תזונה לספורטאים במהלך האופניים והריצה באזור המיועד לכך

מלבד שגיב, יתחרה גם אורן בליצבלאו והמלווה שלו תום מרמרלי יתחרו בסוף השבוע בטוקיו במסגרת תחרות גביע העולם בפאראטריאתלון בקטגוריית העיוורים. עבור הפאראטריאתלטים התחרות מביאה ניקוד עולמי ואולימפי, אמנם לא ניקוד גבוה, אך ההזדמנות להתחרות על המסלול שעליו יתקיימו המשחקים הפאראלימפיים בשנה הבאה משכה את מיטב הפאראטריאתלטים להתחרות בטוקיו, כולל אלוף העולם ואלוף אירופה. בליצבלאו ומרמרלי יתחרו במטרה לזכות בניקוד הגבוה ביותר שיעזור לבליצבלאו להגיע למשחקים הפאראלימפיים.

ניתן לעקוב אחר התחרויות באתר – תחרות הגברים תוזנק בשעה אחת וחצי בלילה שבין חמישי לשישי ותחרות השליחים תוזנק בשעה שתיים בלילה שבין שבת לראשון – שעות לא קלות לצפייה אך שווה כל דקה.