עושה רושם שיש כיום שני סוגים של אנשים מבוגרים. אלו שלגמרי הפכו לעבדים של הרשתות החברתיות ורואים את העולם בעיקר דרך הטלפון הנייד ואלו שמעידים על עצמם בגאווה שהצליחו לשרוד את המהפכה הטכנולוגית על כל נגזרותיה ועדיין יכולים ליהנות מהעולם האמיתי.
מה יקרה אם נשתחרר מהשעון מדי פעם? | צילום: bibi95
עוד כתבות בנושא
מה מספר הצעדים שאתם צריכים לעשות בדקה?
6 טעויות אכילה שאתם עושים לאחר הריצה
האם ריצה וספורט באמת מפחיתים תמותה?
לפעמים נדמה שזה ככה גם בריצה, הרי מי בכלל חלם לפני שנות האלפיים לקבל נתונים בזמן אמת על כל צעד וכל פעימה של הלב? אבל יש כמובן שוני, כי שעוני הריצה שמשתכללים משנה לשנה ורובנו רק מברכים עליהם, הם בראש ובראשונה כלי עזר. מצד שני, לפעמים השימוש בהם מוגזם. לראות מישהו שמפעיל את השעון בכל ריצת שחרור הכי קלה שתהיה, ומעלה את הנתונים המאוד לא מעניינים האלו לפייסבוק, קצת מרגיש כמו ההורים האלה שכל כך עסוקים בלצלם את ההופעה של הילדה שלהם ובסופו של דבר הם מבינים שהם לא ממש צפו בה (והצילום לא מספיק טוב).
בדיוק בגלל זה מאמנים רבים ממליצים לרוץ מדי פעם ללא שעון, בעיקר בריצות שחרור וגם בריצות שאמורות להיות קצת יותר מאומצות. ברור שבמסגרת תכניות אימון אנחנו רוצים להיות מדויקים, בטח באימונים העצימים, ומצד שני לפעמים דווקא השחרור הזה מהמספרים ומהציפיות שלנו מעצמנו מביא רק לדברים טובים. אז הנה כמה סיבות טובות מאוד להשאיר את השעון בבית, רק לפעמים.
1. לתת לגוף להכתיב את הקצב
לפעמים אין שום הגיון בלנסות ולהיצמד לקצבים מסוימים בשעון, בטח בריצות השחרור. למעשה, זו כל המהות של ריצת שחרור. זו הריצה שבה אנחנו אמורים להשתחרר, לתת לגוף להמשיך ולהתאושש תוך כדי ריצה. רוב האנשים משיגים שחרור כשהם מטיילים תוך כדי הליכה. אף אחד לא חושב שהוא צריך לטייל בקצב מסוים, וכך גם לגבי ריצת השחרור.
2. להבין למה אנחנו אוהבים לרוץ
מכירים את האנשים שמכריחים אותם מדי פעם לרוץ בקצב איטי והם אומרים שזה משעמם? מה ההיגיון בזה? אם יש מישהו שחושב שריצה לשם ההנאה היא משעממת, אז למה בכלל הוא רץ? כדי שתהיה לו עוד עבודה חוץ מזו שכבר יש לו? לפעמים יש לנו נטייה לא להבין לגמרי את הסיבות שבגללן אנחנו רצים.
אז נכון שקשה ליהנות מאנדורפינים בריצות שחרור, כנראה שהם לא יגיעו כשהדופק לא מספיק גבוה. מצד שני, כל רץ בכושר כזה או אחר צריך לברך בכל יום על היכולת שלו להצליח ו"לטייל" למרחק של X קילומטרים בכל יום נתון, לראות, לחוות, לנשום, ליהנות ממזג האוויר הנפלא (בתקופה זו) ומהמתנה שהגוף מעניק לנפש על הבוקר. ומה הדרך הטובה ביותר ליהנות מהמראות, להרגיש איך הגוף עובד ובכלל לחפור קצת בתוך עצמנו ולהבין איך אנחנו הופכים את היום שלפנינו לטוב יותר? פשוט להתרכז בזה ולא במחשב קטן שצמוד ליד ומחליף נתונים מאוד מגניבים שעדיף שנשאיר ליום אחר.
3. להבין שאפשר לרוץ מהר יותר
כן, גם זה יכול לקרות לפעמים. וזה נכון יותר לגבי מי שלא נמצא בתוך תכנית אימונים ורץ בעיקר בשביל ההנאה והבריאות. ודווקא לאנשים כאלה כדאי מדי פעם לבחון את הגבולות שלהם. הרי יש הרבה מאוד רצים, לא תחרותיים, שכן משתמשים בשעון אבל נוטים לרוץ 2-3 פעמים בשבוע את אותו המרחק באותו הקצב ובדרך כלל גם באותו המסלול. דווקא אנשים כאלו יכולים לגלות שאם יסטו מעט מהתכניות שלהם, ויאפשרו לגוף להכתיב את הקצב, במיוחד כשמדובר ברצים מנוסים שעושים את זה באופן קבוע, דווקא אז יתכן שתפתיעו את עצמכם ותגלו שחזרתם הביתה יותר מוקדם. אתם לא באמת צריכים את המספרים מול העיניים. אם אתם מנוסים, אתם פשוט תדעו את זה.
ואולי בכלל תרוצו מהר יותר? | צילום: pixabay
4. לפעמים זה יכול להיות אפילו יותר מעניין
בואו נחזור לרגע לרעיון שלשמו התכנסנו כאן. שעוני ריצה הם דבר חשוב ואי אפשר להתווכח עם העובדה שממש כיף לסיים לעשות משהו שאנחנו כל כך אוהבים כמו לרוץ, ואז לראות איפה רצנו, באיזו עצימות, איפה היינו, וכמה קלוריות שרפנו. אבל תחשבו לרגע, לא יכול להיות מעניין, מדי פעם, להשאיר את כל "תנאי המעבדה" האלה בצד ולהירשם למרוץ של 5 או 10 קילומטרים, רק לשם האימון וכדי לבדוק כמה מהר אנחנו מצליחים לרוץ בלי שעון? חשבו על זה, כמעט בכל יום אנחנו "עבדים" של השעון ויום אחד נראה מה הגוף שלנו מסוגל לעשות בלעדיו. אם ריצה היא באמת התחביב שלכם, אם הריצה מרתקת אתכם, אז גם זה צריך לעניין אתכם.
5. לנתח את הריצה תוך כדי תנועה
ברגע שאנחנו משחררים יותר מקום בראש לריצה, יש לנו הזדמנות להתמקד יותר בפעולה עצמה. למשל, לנסות ולהבין עד כמה התנועות שלנו הן יעילות ומה אפשר לעשות אתן על סמך מאמרים שאנחנו קוראים באתרים כמו שוונג, או אולי לחקור את הנשימה. זה למשל נושא שמעורר שאלות רבות כמו האם יש דרכים יותר יעילים לנשום ולנשוף? גם על זה כתבנו כאן בעבר. במלים אחרות, לבחון את מה שאתם עושים. אם אתם רצים בעיר, אתם יכולים להסתכל על חלונות הראווה ולבחון עד כמה זקופים אתם, אם אתם רצים במסלול מישורי ונוח חשבו על הטכניקה, הרמת הרגליים והמעוף, הבעיטה אחורה – כל הדברים שהופכים את הריצה שלנו ליעילה יותר. ואם אתם רצים בעלייה נסו להבין עד כמה תנועות הידיים עוזרות לריצה שלכם. יש המון מה לחקור ובשביל לעשות את זה כמו שצריך כדאי שהראש יהיה נקי מדי פעם והידיים ריקות.
