בין עבודה למשפחה, הצלחתי (בקושי) לדחוף גם אימון. ככה נראית שיגרת האימונים שלי. משימה (כמעט) בלתי אפשרית שחוזרת על עצמה מידי יום. בואו אספר לכם איך זה עובד אצלי. אתחיל ואומר – אני צריכה את הספורט בשביל השקט הנפשי שלי. לפרוק מתחים של יום העבודה ולחזור לילדים שלי יותר רגועה עם יכולת הקשבה ופחות להיות על קוצים כל הזמן.
לכתבות נוספות בנושא:
"משחקי הריצה": השחקן אור בן מלך התחיל לרוץ כחלק מהכנות לתפקיד והתאהב
פעילות אירובית מול פעילות אנאירובית: מה יעיל יותר למניעת סטרס?
לרוץ בבוקר או בערב? כיצד תזמון האימון יכול להשפיע על השעון הביולוגי
אני מנסה לשמור על שגרה של 5-4 פעמים בשבוע. לא תמיד יש לי זמן לאימון מלא אבל מקפידה לא לוותר על לפחות 30 דקות של פעילות. לפעמים זה אירובי, לפעמים משקולות ולפעמים שילוב. אין דבר כזה "אין לי מספיק זמן", מבחינתי העיקר לעשות משהו! גם אם בפועל יש איצולים רבים – כמו למשל בין החוג של הילד לשיעור של הילדה שאני צריכה להסיע אותה יש רק 20 דקות, אני אקבל החלטה, לא אוותר, ואנצל בצורה הכי טובה את מעט הזמן שיש לי לפעילות.
זמן איכות שלי עם הטלוויזיה
אגלה לכם סוד, זה הזמן היחיד בו אני זוכה לראות טלוויזיה וליהנות מכמה סדרות פעולה ומתח שעוזרות לי לעבור בכיף את הזמן של האימון. כן, אצלי בבית יש רק טלוויזיה אחת (!) והיא בסלון. הקטן שלי משתלט עליה כל יום משעה 16:00 ואין לי שום סיכוי להתחרות בבוב-ספוג או בערוץ ילדים כלשהו. האמת, זה דווקא טוב! זה מדרבן אותי להגיע לחדר כושר אם אני רוצה קצת לנקות את הראש ולהנות מטלוויזיה איכותית.
לא לחשוב, לצאת לאימון!
איך אני עושה את זה? אני מגיעה הביתה מהעבודה ומיד מחליפה בגדים לבגדי ספורט! לא מתיישבת, לא נרגעת עם הקפה, כי יודעת שאם אשב, לא אוכל לקום ולצאת שוב מהבית לאימון. אני לא מוותרת ודוחפת את עצמי החוצה מהבית חמש דקות אחרי שנכנסתי.
הילדים שלי כבר מכירים את הנוהל: "אמא חזרה מהעבודה, אמא יצאה לחדר כושר". אני תמיד מקפידה להגיד כאשר אני הולכת לחדר כושר, כי לפעמים הם מצטרפים אליי, אבל הכי חשוב לי זה להעביר להם את המסר שהספורט חשוב לי ואני לא מוותרת עליו בסדר היום. האמת שהמסר הזה נקלט גם בלי יותר מידי מילים, פשוט כי הם רואים כמה זה חשוב לי. הם מבינים שסדר העדיפות שלי לוקח בחשבון את האימון כחלק טבעי ביום. רק אחרי שאני חוזרת מהאימון, הולכים לבריכה או עושים משהו אחר ביחד.
לא קל ולא מובן מאליו – דורש התגייסות והחלטה נחושה
זה לא משהו מובן מאליו ולא קל לעשות, אבל אם אתם מבינים כמה טוב זה עושה לגוף שלכם (ולנפש) לזוז ולהתאמן, תזכרו שגם כמה דקות של אימון שוות את ההשקעה, ולא חייבים תמיד לעשות שעה. העיקר למצוא דרך לשלב אותו בשגרה השבועית שלכם.
איך זה יכול לעבוד גם בשבילכם?
– החליטו שספורט מספיק חשוב כדי לתת לזה מקום במהלך היום/שגרה שבועית.
– נסו לחשוב מראש באיזה ימים ובאיזה שעות זה יכול לקראת כדי שיהיו כמה שפחות מכושלים.
– ההמלצה שלי: הסתכלו ביומן בכל תחילת שבוע לסמן את הימים שבהם אתם הולכים לאימונים (במיוחד אם זה חוגים/אימונים שצריך להירשם אליהם מראש).
– גם אם אין הרבה זמן לא לוותר! העיקר לעשות פעילות (זה בטוח יותר טוב מאשר לא לעשות בכלל…)
– אם אתם משלבים את הספורט באמצע/סוף היום – אל תתפתו להיכנס הביתה, כי אתם בסכנה לא לצאת! שימו את הנעלים באוטו או הכינו מראש את בגדי הספורט בבית כדי להתלבש ומיד לצאת לאימון.
– בחרו את הפעילות שאתם נהנים לעשות (או הכי פחות סובלים…) כי כדי להתמיד חייבם שזה יהיה "לא סבל".
– זכרו שגם אם אתם עייפים בהתחלה, כאשר מתחילים האנרגיה תבוא כבר מעצמה.
– תכננו איך לאכול לפני האימון כדי שלא תגיעו רעבים/חלשים או כבדים. זה אומר לתכנן את הארוחה שלפני האימון נכון ולכן חשוב לתכנן כבר מהתחלת היום מה אוכלים ומתי (סטייק לפני אימון ממש לא יעזור לנו לרגיש טוב אימון).
– הקפידו לשתות הרבה מים במהלך הפעילות (הביאו בקבוק איתכם!)
– גם אם לא מתחשק לכם לצאת אימון, תחשוב על המקלחת של ״אחרי״ (גם הנאה וגם סיפוק שהצלחתם לא לוותר לעצמכם).
– גייסו את כל המשפחה ולהבין שזה חשוב לכם. אם אתם משתפים אותם הם יכולים לדחוף אתכם לא לוותר ברגעים הקשים. לעודד אותכם לצאת לאימון ולהיות גאים בכם שאתם לא מוותרים.