יש חיילים וקצינים בצה"ל שבוחרים להעביר את חופשת השחרור שלהם בחו"ל, במנוחה או בתכנון העתיד שמחכה להם באזרחות. רס"ן יונתן מיכאלי מחיל השריון בחר להעביר את החופשה שלו רגע לפני השחרור מצה"ל בצורה קצת אחרת, והוא ירוץ לא פחות מחמישה מרתונים בחמישה ימים. המרתונים יתקיימו במקומות שונים ברחבי הארץ בין התאריכים ה-30 במאי ועד ה-3 ביוני כשמעל כולם תרחף המטרה החברתית הנעלה שבגינה עתיד לרוץ מיכאלי למעלה מ-200 ק"מ, העלאת המודעות לפוסט טראומה (PTSD).

"הכל התחיל קצת לפני מבצע 'צוק איתן', כאשר הוקפצנו למבצע 'שובו אחים'", נזכר מיכאלי. "שם הופיעה אי הוודאות שלי כמ"פ ושל הלוחמים שלי. מ'שובו אחים' ועד 'צוק איתן' הייתה תקופה של למעלה מחודשיים שהחיילים לא היו בבית והחלה ההתמודדות עם כל מיני קשיים. תחילה קשיים אנושיים כמו געגוע הביתה, עד הלילה הראשון שבו נכנסנו לעזה". מיכאלי הוביל כמ"פ שריון בגדוד 71 את חייליו לשכונת סג'עייה, שם החלו לחוות מה המשמעות של קרב. ושם, בנקודה הקשה הזו, גם החלו חיילים סביב מיכאלי לספר על הפחדים שלהם ועל חברים שאיבדו בלחימה רק זמן קצר קודם לכן.

"הטען שלי התחיל לבכות", נזכר מיכאלי, "ניסיתי להרגיע אותו, להסביר לו שבלעדיו לא נוכל להיכנס פנימה לעזה. התחלנו את הנסיעה ואז שמענו בקשר על כל האירועים שקורים בזמן אמת סביבנו והכל רק העצים את חווית הקרב ואת הטראומה".

ואחרי צוק איתן לא נפגשתם במשך שבע שנים, עד שלפני כמה חודשים ערכתם ערב לפלוגה.
"נכון, מהרגע שהתחלנו לקיים בערב הפלוגה מעגלי שיח, אנשים התפרקו, התחילו לבכות ופשוט לשתף ולהתרגש. שם זיהיתי את הבדידות שבה כל אחד נמצא עם הסיפור שלו ולמרות שלא נפגשנו שבע שנים כולם ישר שיתפו ושפכו כאילו כולנו שמרנו על קשר יומיומי. שם, בערב הפלוגה, הבנתי כמה אדם שחווה חוויות קרב כאלה ואחרות, קלות כקשות, סוחב את זה עם עצמו ולא מבין שיש עוד דומים לו שגם הם לא מרגישים בנוח לפנות לסביבה הקרובה. הבנתי שצריך לעשות מעשה ולהוביל שינוי, ולמצוא את החלק שלי בהעלאת המודעות לפוסט טראומה".

מיכאלי, שמאחוריו שתי תחרויות איש ברזל, בהן גם הישראמן וכמה מרתונים, החליט לרוץ חמישה מרתונים בחמישה ימים במקומות מרכזיים שבהם שירת ושהרוב המוחלט של הלוחמים בצה"ל עבר בהם בתקופה כזו או אחרת.

יונתן מיכאלי בישראמן | צילום: צלמי שוונג

עוד אקסטרים בשוונג
חגג יומולדת 50 באתגר מטורף של 555 ק"מ
האיש שהשלים 100 פעמים איש ברזל ב-100 ימים
"ישראמן זו לא עוד תחרות ברזל, אין עוד כמוה בעולם!"

"עבורי זו סגירת מעגל כשריונר", מודה מיכאלי. "אני חושב שלקיים מרתון אחד זה מכובד, אבל רציתי לעשות מעשה מאתגר יותר ולגעת ביותר אזורים בארץ שהם עם ערך סמלי עבורי ועבור לוחמים אחרים. חיפשתי אירוע חריג בנוף, משמעותי ומאתגר כדי לייצר הד. אני רואה באתגר של הריצה והספורט אפשרות ליצירת חוסן אישי ומנטלי, שעוזר להתמודד עם אתגרים כמו פוסט טראומה. הריצה, ואימונים בכלל, מייצרים מכנה משותף ועוזרים לטשטש גבולות בין אנשים וליצור שיח. הפרויקט החשוב הזה הוא גם בשיתוף עמותת 'תקוות', שעוזרת לשקם נפגעי טרור דרך הספורט ונמצאת איתי כשותפה לדרך".

מה מטרת העל מבחינתך?
"אני רוצה לעודד את השיח הציבורי ולעודד לוחמים או אנשים בשירות ביטחון כזה או אחר לבוא ולדבר. לא לשמור בבטן. להרגיש בנוח להוציא את הכל החוצה. מהצד השני של המטבע אני רוצה לפנות לכל ההורים, החברים, בני הזוג והילדים של אנשים עם פוסט טראומה, שיידעו שזה קיים. מאוד חשוב לי שאנשים שידעו שפוסט טראומה קיימת ושלא מדובר במילה גסה. אנשים חווים דברים בקרב, זה קורה. גם אני, כשאני רואה שקיעות, אני נזכר במבצע 'צוק איתן'. אני מכיר לוחמים רבים שמתיישבים עם הפנים לכניסה במסעדה או שכל רעש מקפיץ אותם. אם יצטרפו אליי אנשים לריצה, ואחרי זה בארוחת שישי ידברו על הריצה שהם לקחו בה חלק להעלאת מודעות לפוסט טראומה, עשיתי את זה שלי וזה כבר שלב אחד קדימה".

המסלולים שבהם ירוץ יונתן:
ב-30.5, מתל סאקי לעוצבת ברק

31.5, מעוצבת ברק לתל חי

1.6, מהר מירון לנקרות

2.6, מבארי לזיקים

3.6 מלכיש ללטרון

לתרומה ותמיכה בפרויקט.

כל המסלולים עוברים בשטח ויציעו לרצים מערך שלם של עמדות שתייה, הזנקה מסודרת, חיפוי רפואי וחלוקת חולצות. אפשר להצטרף למקצה המלא, לחצי מרתון, לעשרה ק"מ, לחמישה וגם לריצת שני ק"מ – לדף הפייסבוק להעלאת המודעות לפוסט טרואמה.