יש לי חשבון פתוח עם המסלול הזה.
זוכר היטב את המסלול התובעני. אריאל אגרון על המסלול | צילום: צלמי שוונג
הפירעון, עם זאת, יצטרך לחכות כי השנה אני מגשים חלום ומתחרה יחד עם אחי הקטן כחלק ממקצה השלשות בישראמן. אהה ואנחנו באים גם לקחת פודיום – אבל על זה בהמשך…
נרשמתי למקצה המלא ביחידים כבר לפני יותר מחצי שנה, כשרק פתחו את ההרשמה נדמה לי. לא היתה שם בכלל התמהמהות, הישראמן זה לא משהו שמדלגים מעליו, זה לו"ז קבוע ביומן השנתי, עם ובלי קשר לכניסה של חצי איש הבזל של איירונמן לישראל. הישראמן הוא ארוע, הוא חג, חג משפחתי, הוא סופ"ש של פעם בשנה ובשבילי הוא גם סימן הכניסה הרשמי לישראליות. הישראמן הוא הדבר הכי ישראלי שחוויתי מאז הצבא בשירות שלי כחייל בודד.
חוזר למסלול הישראמן המלא
אני מניח שלרבים יש חשבון פתוח עם המסלול הנוראי והמדהים הזה. כל אחד והמקטע או הנקודה שלו עליו. הישראמן הראשון שלי היה ב-2020 וזה היה הדבר החשוב, אך גם הקשה ביותר שחוויתי עד אותו יום. אחרי מקצה הרכיבה שאי אפשר באמת להתכונן אליו, ריצת המרתון פשוט הרגה את הרגליים שלי. את שעות הכאב האיומות קשה לתאר במלים ורק מי שחווה את זה יכול להבין את המחיר הכבד שמשלמים אחרי הירידה האימתנית של נטפים פלוס 180 ק"מ של הרכיבה שלפני.
הבטחתי לעצמי לחזור. כלומר בהתחלה הבטחתי לעצמי לא לחזור לעולם, הסבל היה גדול מדי, אבל לספורטאי סבולת יש תכונה ידועה וחשובה של זיכרון קצר. לכן כמה שבועות אחרי שאבק האירוע שקע הבטחתי לעצמי לשוב ולחזור בשביל לנצח את הריצה הזאת, להצליח ליהנות ממנה, להשתפר ולהתחזק עד כדי כך שלא יכאב כמו שכאב בפעם ההיא, הראשונה, ב-2020. לנצח גם את ההרים, הגבעות והרוחות של כביש 12. לרכוב מהר יותר. לסגור חשבון.
הבטחתי ובאתי לקיים. נרשמתי למקצה המלא של הישראמן, שוב, בלי לחשוב פעמיים.
הקמת השלשה שלנו
אז איך מצאתי את עצמי בסוף בשלשות? אז קודם כל החשבון יישאר פתוח לשנה נוספת, אבל אני מתרגש מזה ושמח מהטוויסט שהיה בעלילה?
אסף, אחי, החליט שגם הוא רוצה להתחרות בישראמן. "הפעם הראשונה שראיתי במה מדובר היה כשבאתי ללוות את אריאל בישראמן ב-2020, ממש רגע לפני הקורונה, וזה היה באמת סופ"ש יוצא דופן ובלתי נשכח", מספר אסף אחיו של אריאל שאיתו בשלשה, "אמנם ראיתי שיש מתחרים שמשתתפים בשלשות, אבל לא ייחסתי לזה יותר מדי תשומת לב, כי באתי בעיקר ללוות ולעודד, וראיתי כמה המסלול הזה קשה. אני חושב שחצי איש הברזל בטבריה לפני מספר חודשים היה נקודת המפנה מבחינתי. היו שם אנרגיות מעולות וחשבתי שאם נשתתף ביחד מתישהו זה עוד יותר יעצים את החוויה. אז הרעיון הבסיסי היה שנירשם לתחרות כלשהי ביחד ובגלל שאני לא שוחה ולא רוכב הדבר הטבעי היה שארוץ. התחלנו אפילו לחפש מרוצים אפשריים כמו חצאי מרתון ולחשוב על מקצים. אבל אז נפצעת והצעת את הישראמן".
אסף האח החליט שגם הוא רוצה להתחרות בישראמן | צילום: באדיבות אריאל אגרון
עברתי פציעה בסולאוס בגלל עומס יתר, פציעה שהשביתה אותי כחודשיים מריצות, פגעה בתכנית האימון המסודרת שלי למרתון של הישראמן, אבל יצרה פתח מעניין והזדמנות יוצאת דופן – להציע לאחי לרוץ את המסלול הזה. ואז כל מה שנותר לנו זה למצוא שחיין שישחה ולהשתתף בשלשה. אני ואחי יחד, באותה תחרות, באותו יום, חולקים אותו מסלול וגם איזה מסלול. איזה כיף שיש את האפשרות הזו.
את השחיין שלנו לא הייתי צריך לחפש רחוק. זהר גלילי הוא מאמן השחייה שלי במועדון 500 וואט. אגדה בענף השחייה של ישראל ואדם מיוחד מאוד, שקט וצנוע באופן מעורר השתאות, אך גם עוצמתי נורא, ממש איש ים. יצאנו לדרך. פתחנו קבוצת וואטסאפ, העלנו את כל המסמכים הדרושים, נרשמנו תחת השם Team Habubiz והתחלנו להתאמן.
השנה משתתפות כמה שלשות חזקות עם זאת התחרות שלנו (הבונה והבריאה, ברוח טובה) תהיה בעיקר מול השלשה של אור דיין שלו יש הרכב חזק מאוד. שחיין אלוף ישראל כמה פעמים, רץ חזק מאוד שירוץ כנראה באזור ה3 שעות וכמובן אור עצמו, רוכב בחסד ואלוף ישראל באופני כביש לשנת 2021 (שאני סגנו).
הצטרף לשלשה. זוהר גלילי במשחה גביע הים האדום באילת | צילום: ניר עמוס
זהר גלילי השחיין שלנו הוא אלוף הארץ הטרי למאסטרס במים פתוחים וזמן השחייה שלו יהיה פחות או יותר דומה לשחיין החזק של השלשה שבה אנו מתחרים. את הרכיבה שלי אני מתכנן לעשות בין 5 ל-5:30 שעות, אני אלחץ כאילו אין מחר כדי בעיקר, לייצר פער כמה שיותר גדול לאסף כך שהרץ של השלשה המקבילה לא יספיק לתפוס אותו. אסף יוצא יחידת אגוז, הוא חזק בראש ומאז השירות הצבאי שמר את עצמו בכושר אבל לעולם לא רץ מרחקים כאלה.
בחודש וחצי האחרונים הוא נכנס לתוכנית אימון עמוסה ואינטנסיבית שבאה להכין אותו ואת רגליו. התוכנית שנבנתה על ידי אילן אולמן שהוא גם המאמן שלי, היא הדרגתית אך קיצונית בכמות הזמן שבדרך כלל לוקח להכין רץ למרתון. אסף חזק בראש וחזק ברגליים, אבל רץ יחסית חדש. מולו ירוצו רצי שלשות מנוסים עם עומק של שנים ברגליים. לכן ככל שזהר ואני נייצר פער גדול יותר לריצה של אסף, כך הסיכויים שלנו לזכייה טובים יותר.
על פי הזמנים המתוכננים זה הולך להיות על הקשקש וכפי הנראה, התוצאה הסופית של היום הזה תיקבע כנראה בריצה. בכל מקרה, אני בעיקר מאחל לדבר החשוב מכל – שאסף ייהנה מהיום הזה, שכולנו נהנה, נרשום לעצמינו חוויה מיוחדת, משותפת ובלתי נשכחת נוספת.
זהר, הצלע השלישית שלנו, לא מרבה במלים, ככה זה עם "דולפינים". אבל ביקשתי ממנו בכל זאת את דעתו על ההרפתקה המשותפת שלנו והוא ענה: "הכל נשמע נחמד וטוב. אני נותן כתף יד ורגל כדי להגשים חלום מדהים של שני אחים להתחרות יחד. משמח אותי מאוד".
