רצה נוספת הותקפה הבוקר על מסלול הריצה, דבר שלאחרונה שומעים עליו יותר ויותר. חשוב לנו כאן בשוונג להילחם בתקיפות ולמגר אותה לאור מספר האירועים ההולך וגדל. זהו סיפורה של נתקפת נוספת מהיום בבוקר ברחוב ההסתדרות בחולון. לפני כחודש הותקפה אירית קושניר גם כן בפארק הירקון בצד המזרחי שלו. בעקבות התקיפה יצאנו עם כתבה בנושא "מדוע נשים חוששות לרוץ לבד". לפני כשבוע הותקפה רצה נוספת, זואי שפיר, בשירותים הציבוריים של פארק הירקון.
גל תקיפות נשים רצות שהחל לפני כחודשיים, כאשר הותקפה בפארק הירקון רצת האולטרה, אירית גרינברג-קושניר והמשיך עם התקיפה לפני שבוע בדיוק של זואי שפיר בתא שירותים בפארק הירקון, הגיע עכשיו גם אל העיר חולון. אלינור ברגר, 33, יצאה היום מביתה בחולון שנמצא על רחוב ראשי בשעה חמש בבוקר והיא החלה ללכת כדי להתחמם, למזלה היתה ללא אוזניות.
"הוא הגיח מאחורי ולפת אותי באזור הצוואר ובישבן" | צילום: צלמי שוונג
היא החלה שומעת מישהו צועד מאחוריה, "משהו אמר לי להתחיל להאט כדי לתת לו לעקוף אותי ולראות מי זה. האטתי מעט ואז הוא הגיח מאחורי ולפת אותי באזור הצוואר ובישבן. הייתי כל כך המומה, מי זה יכול להיות בשעה כזו מוקדמת ותוך שנייה הסתובבתי והתחלתי לצעוק עליו. הוא ברח וככל הנראה מהמהירות והפחד הוא רץ להסתתר מאחורי ארון חשמל, החליק ומיד המשיך לכיוון מגרש החנייה".
"הוא גרם לי לטראומה"
אלינור לא הספיקה לראות את התוקף וסיפרה כי את פניו כיסה קפוצ'ון. "כעסתי כל כך, מה אתה נוגע בי בכלל? בשלב הזה הוצאתי את הטלפון אבל הוא כבר הלך". היא התקשרה למשטרה אולם לקח לנייד להגיע למעלה מרבע שעה להגיע. ברגר לא ויתרה על האימון וקיבלה הסעה מיוחדת למקום עם רכב המשטרה, "לא רציתי לחזור הביתה ולא רציתי ליצור חרדה מעבר לטראומה שהיתה לי. לכל מקום שאני הולכת אני שומעת עכשיו שיחים זזים ולצערי הרב זה גרם לי לטראומה".
ברגר פרסמה הבוקר פוסט ובו גוללה את סיפור התקיפה שעברה הבוקר במטרה להזהיר נשים נוספות, "לפייסבוק יש כוח וכדאי שנשים יהיו יותר דרוכות לצערי. זה מבאס כי עכשיו אני אשקול פעמיים אם לרוץ או לא ואני לא רוצה שזה יפגע בתחושת הביטחון האישי שלי. הייתי יוצאת בכל בוקר בשעה חמש לריצה ועכשיו אני אחשוש". היא לא תפסיק לרוץ אך שוקלת מחדש איך לצאת לאימוני הריצה שלה בתחושה בטוחה יותר.
ברגר ממליצה לכל אחד ללכת ולעבור הכשרה בהגנה עצמית אולם מדגישה כי ברגע האמת לא תמיד מגיבים בצורה בה היינו רוצים, אפשר גם לקפוא מתוך פחד, "יכול להיות שאת מעולה בקרב מגע וברגע האמת תקפאי. אני יוצאת לרוץ בבקרים ואני לא יכולה להיות בטוחה שאחזור שלמה".
"פירסמתי את הפוסט כדי שנשים ידעו שזה משהו שיכול לקרות ויריצו בראש את הסיטואציה כדי שאם חס וחלילה משהו כזה יקרה להן, הפעולה שלהן תהיה דרוכה יותר".
