כבר 4 שנים שאדם פיטי שולט במשחי החזה הקצרים ללא עוררין ונראה שהדומיננטיות שלו רק גוברת. פיטי הדהים את העולם ב-2015 כששבר את מחסום ה-58 שניות ב-100 חזה והשאיר אבק לשיאי החליפות ושיא עולם של קמרון ואן דר בורג מלונדון 2012 (שהודה בעצמו שהושג בעזרת כמה בעיטות פרפר נוספות ולא חוקיות).
עוד כתבות בנושא
קריסטוף מילאק שסבר את שיאו העולמי של פלפס ב-200 פרפר
גם קיילב דרסל מחק את פלפס מטבלת השיאים
את אחת המדליות שלו ב-2017, אדם פיטי העניק לילדה בקהל
הוא הדהים את העולם שוב בריו 2016 כשקיזז עוד כ-8 עשיריות מאותו שיא מדהים וקבע 57.13 שנ'. הוא עשה זאת שוב השבוע עם תוצאה בלתי נתפסת, 56.88 שנ'. אז איך הוא גילח עוד רבע שנייה מתוצאה שגם ככה היתה כמעט שנייה וחצי לפני התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה? כשמסתכלים על המספרים מגלים כמה דברים מעניינים מאד.
שני מאפיינים בולטים יש לפיטי. האחד הוא התדירות הגבוהה והיכולת להחזיק אותה ביציבות לא נתפסת לאורך 100 מטר. לשם השוואה, בריו 2016 פיטי שחה בקצב ממוצע של 59.2 (58.8, 59.4) תנועות לדקה. ואן דר בורג, מקום שני באותו משחה, עמד על ממוצע של 51.5. פיטי בקצב של 15% יותר מהשני אחריו. כמובן שזה בא לידי ביטוי במספר תנועות גבוה יותר- 46 לפיטי לעומת 41 לואן דר בורג.
יש אומץ גדול אצל פיטי וצוות האימון שלו להתכוונן לשחייה כזו. הרי ברור שזה לא במקרה. הם חשבו, העריכו והתאמנו במשך שנים על היכולת הזו, יש פה מידה לא קטנה של ביטחון וחשיבה מחוץ לקופסה.
המאפיין השני הוא חסרון גדול בכל מה שנוגע לקירות – זינוק, צלילה וסיבוב. כמעט בכל גמר עולמי פיטי נמצא בין האחרונים אחרי הזינוק, והפער שלו מצטמצם אחרי הסיבוב.
המספרים של השבוע מוכיחים שלמרות הפער העצום משאר העולם, פיטי והצוות לא נחים על זרי הדפנה וממשיכים לחשוב ולעבוד על דרכים להשתפר. עוד לפני שפיטי נגע בקיר עם שיא עולם חדש ומדהים, היה ברור שכמה דברים השתנו. הראשון והבולט לעין – אחרי הזינוק פיטי צולל משמעותית יותר מרחק ויותר מהר ונמצא כמעט בקו אחד עם המתחרים כבר בקו ה-15. השני והפחות נראה לעין, התדירות של פיטי פתאום לא כל כך בולטת. השאלה היא האם הוא הוריד תדירות או שהעולם מחקה אותו? התשובה היא כנראה שילוב של שניהם.
פיטי שחה בתדירות ממוצעת של 56.2 וביצע 42 תנועות, ווילבי הבא אחריו שהגיע שני בתוצאה של 58.86 שנ' שחה בקצב ממוצע של 52.2 תנועות לדקה ו-40 תנועות. הפער הצטמצם בחצי. לעומת השיא בריו, בגגואנג'ו פיטי בילה 1.7 שניות יותר מתחת למים, למרחק גדול יותר וכנראה במהירות גדולה יותר.
בתמונה הראשונה מריו 2016 רואים שאחרי הזינוק פיטי מרים את הראש מעל המים אחרי 5 שניות ומרחק שנראה כ-12 מטר.
בתמונה מגוואנג'ו ניתן לראות שפיטי חיכה עוד 0.7 שניות נוספות והרים את הראש לראשונה אחרי 14 מטר.
לאחר הסיבוב ההבדלים אף גדולים יותר. אז איך פיטי קיזז 25 מאיות משיאו? האם זו שחייה יותר יעילה או שמא הכל בזכות זינוק, צלילה וסיבוב מהירים יותר? האם בכלל בפועל פיטי שוחה לאט יותר מריו? חבל שאין תוכנה שיודעת להסיק את המסקנות האלה.
ולקינוח עוד כמה מספרים למכורי השחייה והסטטיסטיקות:
פיטי פתח את ה-100 חזה על 26.63 שנ'. בדיקה מהירה מגלה שבאליפות העולם ב-2015 הוא היה זוכה עם הזמן הזה במדליית הכסף ב-50 חזה. מקום אחד אחרי עצמו – אדם פיטי.
כמה פיטי לא יודע לנצל קירות – שיא העולם ב 100 חזה בבריכות ארוכות איטי ב-2.2% מבריכות קצרות. בשאר שלושת הסגנונות הממוצע הוא 4.4%. כפול.
ב-1977 נשבר מחסום ה-1:03 דק' ב-100 חזה. לקח לעולם ובעיקר לרומן סלודנוב 24 שנה לשבור את מחסום הדקה. לפיטי לקח 18 שנה בלבד לקזז 3 שניות נוספות. בניגוד לכל השערה הגיונית, קצב שבירת השיאים מתגבר.
פיטי ביצע 23 תנועות ב-50 מטרים השניים של ה-100 מטר. צ'ופקוב – שיאן העולם החדש ב-200 חזה, ביצע 22 תנועות בכל ה-100מ הראשונים של המשחה שלו בדרך לשיא. ועוד יש אנשים שקוראים ל-100 ו-200 חזה אותו סגנון.
כתבה איכותית וחומר למחשבה. שאפו.
קוראים לסוד של אדם פיטי, סטרואידים