לא בכל יום רוכב בסבב המקצועני מחליט לעזוב הכל וקחת על עצמו אתגר סבולת יוצא דופן. אבל לאכלן (לאקי) מורטון הוא לא כמו כל הרוכבים. האוסטרלי בן ה-32 יצא לפני כחודש למסע ייחודי והחל להקיף את אוסטרליה על אופניו בלבד, במטרה לשבור שיא עולם. בסוף השבוע, הוא השלים את המשימה בהצלחה מסחררת.
לכתבות נוספות בנושא:
142 ק"מ ב-60.5 שעות: נשבר שיא העולם לשחייה הארוכה ביותר באוקיינוס
כ-1,500 רכבו למתחם המסיבה ברעים: קהילת האופניים זוכרת את 7.10
אולטרה-הישג! שיא ישראלי ומקום 13 לרועי יהודה בספרטתלון
לאקי רכב 14,200 ק"מ מסביב ליבשת, ועשה זאת תוך 30 יום, 9 שעות ו-59 דקות. מדובר בשיפור יוצא דופן לשיא הקודם שעמד על כמעט 38 יום, אותו קבע דייויד אלי ב-2011. הרוכב של קבוצת EF Education-EasyPost עבר בממוצע 450 ק"מ ביום, ועשה זאת תוך גיוס של כ-130 אלף דולר עבור עמותה המסייעת לילדים מעוטי יכולת ללמוד לקרוא, בדגש על קהילות מרוחקות באוסטרליה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"היכולת להשתמש במשהו שמהווה תשוקה עבורי כדי לעזור לחייהם של אנשים בדרך כלשהי היא תמיד מיוחדת, ואני חושב שהיכולת להשפיע על כמה מהמקומות בהם טיילנו חשובה לי מאוד. אני חושב שבסך הכל, קהילת רוכבי האופניים תמיד די נדיבה. זה ביטוי לכך", סיפר מורטון לאתר הרשמי של קבוצתו.
הרוכב האוסטרלי יצא מעיר הולדתו פורט מקווארי ב-5 בספטמבר בשעה 04:00 בבוקר, שעון מקומי, להקפה נגד כיוון השעון של המדינה. בהתאם לכללי ניסיון השיא, הוא נאלץ לרכוב לפחות 14,200 קילומטרים ולעבור לפחות שש מהערים הבאות: אדלייד, בריסביין, ברום, דארווין, אספרנס, מלבורן, פרת' וסידני. 30 ימים לאחר שיצא, הוא חזר לפורט מקווארי: "אני די גמור, האמת", אמר בסיום: "שמח מאוד שסיימתי, זה בטוח. אני לגמרי מרגיש את זה".
בדרך הוא נתק במכשולים פיזיים ומנטליים רבים. תנאי מזג האוויר באוסטרליה העבירו אותו את כל המנעד מגשם זלעפות ועד שמש יוקדת, מרוח פנים בלתי פוסקת ועד רוח גב מועילה מדי פעם. הדרך עצמה, לעתים ישרה לחלוטין ולכאורה אינסופית לאורך ימים, הייתה לעתים מייגעת גם נפשית. הוא גם נתקל בכל מגוון החיות שלאוסטרליה יש להציע, בשבוע הראשון הייתה לו שיחה קרובה עם קנגורו והוא הופצץ בצלילה על ידי ציפורי ה-Magpies הידועות לשמצה. למרות זאת, מורטון לא היסס לעצור ולעזור לציפור פצועה אחרי 21 יום של רכיבה.
"מבחינה מנטלית, זה הרבה זמן להיות מרוכז", סיפר לאכלן. "וכל בוקר אתה מתעורר והגוף שלך כאילו נהרס ואתה דוחף, המסע פשוט 'מקלקל' אותך לאט לאט, אז בהחלט ארבעת או חמשת הימים האחרונים היו אתגר די גדול מבחינה נפשית. אתה רק מנסה להמשיך ולעשות את זה כל יום. זה נהיה די קשה. בהחלט הייתי במצב של עייפות שלא ממש הגעתי אליו קודם לכן, אז נאלצתי להישען על הצוות שלי ולהתגייס כדי לחזור הביתה. פשוט להקדיש כמות עצומה של זמן לדחוף את עצמך כל יום. זה האתגר האמיתי שאני חושב שהתמודדתי איתו בשיא הזה. מעולם לא הוקל לי כל כך לסיים משהו כמו היום".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"הזיכרונות שיש לי על רכיבה דרך האאוטבק בצפון בלילה והזריחות האלה שם למעלה, הם משהו שאני חושב שאשא איתי עוד הרבה זמן. עד כמה שהם היו קשים, הימים הגדולים והארוכים של הרוח היו בשבילי כנראה הדבר שהכי פחדתי ממנו. להצליח להתמודד עם 16-17 שעות של רכיבה ישרה עם רוח פנים בידיעה ששום דבר לא ישתנה. אתה פשוט הולך להמשיך ולנסות לכסות כמה שיותר מרחק. עבורי, באופן אישי, זה היה גולת הכותרת להיות מסוגל לנהל את זה", אמר.
על הרכיבה חזרה לתוך עיר הולדתו, שהייתה מרגשת במיוחד, סיפר: "עשיתי את המסלול לתוך העיר ועברתי הרבה מהדרכים שגדלתי בהן והתאמנתי בהן. עברתי על פני הבית שבו גדלתי. זה פשוט העלה כמות עצומה של זיכרונות שהפכו את היום למיוחד מאוד. ואז רק לראות חברים לכל החיים יוצאים החוצה, וחבורה של פרצופים חדשים שכולם עקבו אחרי המסע שלי, זו הייתה הרגשה מיוחדת להפליא להיות מסוגל לעשות משהו כזה בעיר הולדתי. זו תחושה שלדעתי די קשה לשחזר".
