מי שהגיע לנמל תל אביב ביום שבת בבוקר לפני שבועיים ראה מחזה בלתי רגיל. מעל 100 רצים ורצות בחולצות לבנות אחידות, עם דגלים, רצים יחד. מי שהתקרב מעט יותר ראה את הכיתוב על החולצות: "רצים לזכרך, ברק משולם", כשעל הגב סמל משטרת ישראל. חלק הרכינו ראש, חלק צעקו "כל הכבוד", וחלק אפילו… הצטרפו לריצה.
רס"מ ברק משולם נהרג לפני שנה במהלך מילוי תפקידו כשוטר, במחסום משטרתי סמוך לצומת רעננה. ברק ז"ל שמע בקשר על רכב גנוב שעושה דרכו לגזרה שלו, הגיע לצומת, חסם אותה וקיווה לעצור את הרכב ואת הגנב. אלא שגנב הרכב, תושב רמאללה בן 17, לא עצר ודרס את ברק, שנהרג במקום.
אחיו וחבריו החליטו להנציח את זכרו באחת הדרכים שאהב במיוחד – ריצה. זה זה החל כיוזמה קטנה של אחיו וכמה חברים מהמשטרה, והלך וגדל. הרצים יצאו לדרך בנקודת השיטור בנמל תל אביב, הגיעו לשעון ביפו לעצירת התרעננות, וחזרה לנקודת השיטור, שם התכנסו לכיבוד ושתייה קרה וחמה. 10 ק"מ ריצה בסך הכל.
אחיו, גיא משולם, משתף במסע שעבר – מהיום הטרגי, דרך המרוץ לזכרו ועד ליום השנה עצמו, בו חזר לראשונה לאותה צומת בה נהרג אחיו:
17 ביולי 2022
שעה 04:23 מקבל שיחת טלפון "גיא תבוא אנחנו צריכים אותך, מה קרה, לא קרה, תבוא בלי שאלות". קם מתארגן ונוסע להורים שלי וכל הדרך הראש עובד מה כבר יכול להיות, משהו בראש אמר לי תאונה, אבל אמרתי לעצמי הכל בסדר, הוא חזק. פצוע קשה, מאושפז, יהיה לו שיקום נעבור הכל.
גיא וברק משולם | צילום: פרטי
מגיע להורים שלי, מתחת לבניין הכל רגיל, אין כלום, מוזר… ואז זה הגיע – שלוש שוטרות עומדות מול הדלת ולא מדברות. מסך לבן. רואה רק אותן ולא מבין בכלל מה קורה. אני שואל אותן מה הן עושות פה ואין מענה. "אתן לא צריכות להיות פה, התבלבלתן", ועדיין, אין מענה. פתאום שומע את אמא שלי מרחוק בוכה ופתאום מרגיש אותה מחבקת אותי ואומרת: "תבכה, אחיך הלך…".
הדופק עלה, הנשימה הפכה להיות כבדה יותר ועם גרון חנוק אני אומר להן ללכת, שהן לא במקום הנכון, ועדיין שתיקה מהן. נכנס הביתה, שותה כוס מים ובום, הכל נופל לי. מתחיל לעבוד על אוטומט. ההורים שלי מרוסקים, אחי הקטן לא יודע בכלל, מישהו צריך לקחת את העניינים לידיים. ניגשה אליי הקצינה ואומרת לי "יש לכם עוד אח אני מבינה" אני אומר לה "כן" היא אומרת לי שצריך להודיע לו. "אני יודע", עניתי.
הגיע סגן מפקד התחנה לאסוף אותי, בינתיים אני מתקשר לאחי אומר לו שאני צריך אותו ושאני בדרך אליו ושיבטל את העבודה. מגיעים אליו, אני עומד מולו ולא מצליח להוציא מילה ואז הוא רואה את השוטר ומבין לבד. מתארגנים ויוצאים חזרה להורים. כל הדרך שקט מוחלט אפשר לשמוע את הנשימות ממש.
ריצה לזכרו של רס"מ ברק משולם | צילום: חגי פנקר
בדרך רואים את החסימות של הכביש את הפקקים הענקיים ובאמת יודע למה. אנשים משפחה וחברים מתחילים להגיע, הלחץ גובר, כמות האנשים רק גדלה מרגע לרגע ומתחיל להבין מה קורה פה בכלל.
8 ביולי 2023
אז מבחינתי היום נגמרה השנה ללכתך. יום שהתחיל אחרי שלוש שעות שינה, בשעה 3:30 בנמל תל אביב. היום בו למעלה מ-100 אנשים כאלו שהכירו וכאלו שלא באו לרוץ לזכרך. כשקבוצה כל כך גדולה התגייסה לציין את יום השנה שלך – חברים, משפחה (שזה אותו הדבר בעצם), מכרים וכאלה שסתם הצטרפו כי שמעו שזה לזכרו של שוטר שנרצח.
לראות את זה מהצד בתור אחד מהמארגנים זה הישג מטורף שלא נתפס בכלל. כולם זוכרים אותך ואת האירוע שלך. אתה הגאווה האמיתית כמו שאמרו לי השבוע "אחיך היה מודל לחיקוי להמון שוטרים ואנשים".
אז היום אני מודה לכולם. לכל אלה שעזרו ותמכו לאשתי (גיסתך) שתמכה בי לכל אורך הדרך לחברים שלך שעושים את זה בפעם השיניה לזכרך והיום אני מבטיח שזו תהייה מורשת וכך נציין כל שנה שתעבור כדי שכולם יכירו וידעו מי אתה היית. כפי שהבטחתי – אנציח אותך בכל מקום שרק יתאפשר לי.
ריצה לזכרו של רס"מ ברק משולם | צילום: גיא משולם
היום אני עומד גאה מתמיד להנציח אותך בדרך הזו. היו כמה רגעי משבר של אושר וגאווה אמיתית לדעת שהצלחתי לדעת שאני יכול לעשות כל שביכולתי למענך. אחת מההצלחות העתידיות שלי זה שבשנה הבאה שניפגש שוב בנמל או במקום כזה או אחר אני אהיה שם ואבל הפעם יהיה גם בין הרצים. אוהב אותך מאוד מעומקי נשמתי מתגעגע אליך מאוד ותמיד אבל תמיד תהיה בליבי ואהיה שם למענך.
17 ביולי 2023
פעם ראשונה מאז, אני עומד פה במקום שנפלת על אי התנועה שעמדת עליו, ממש במקום האחרון שבו נשמת את נשמתך האחרונה. במשך שנה שלמה עושה הכל, אבל הכל, רק לא לעבור דרך הצומת המקוללת הזו. עיקופים שמאריכים את הדרך, אבל לא אכפת לי, לא יכול לראות את הצומת הזו.
ביום השנה הייתי חייב לעמוד שם חזק ואיתן רק בשבילך, רק כדי להגיד לכולם ששום דבר לא ישבור אותי. היה לי קשה, הגעתי לשם ברגל עם זר פרחים ונר נשמה בדיוק כמו שרציתי. בקושי הצלחתי ללכת כשהתקרבתי לצומת ובסוף עמדתי שם בגאווה. כמו שהבטחתי כבר פעמים רבות, הנצחתי ואנציח אותך תמיד בכל מקום שיתאפשר לי. אני אהיה שם רק בשבילך תמיד. אוהב אותך ומתגעגע עד אין סוף ועדיין אהיה תמיד מאחורייך לעד".
הראש מבין אבל הלב עדיין לא מעכל עדיין מחכה לראות אותך פתאום מפתיע את כולם.
ריצה לזכרו של רס"מ ברק משולם | צילום: חגי פנקר
