עבור הרוכב הישראלי הצעיר אמרי פיינגזיכט, הג'ירו דה איטליה לצעירים – הטור החשוב ביותר בעולם לרוכבי אנדר – היא ללא ספק פסגת הקריירה הצעירה שלו. אבל מי שנמצא לצדו במירוץ הזה בימים האחרונים יכול להבחין בדוק עמוק של עצב בעיניו. "אני חש במועקה גדולה מאז שאיבדנו כולנו את גיא תימור", הוא מספר בראש מורכן, "אני לא יכול – והאמת שאני גם לא רוצה – להשתחרר מזה".
לכתבות נוספות בנושא:
רועי זוארץ עם מסקנה כואבת במיוחד על המוות הטרגי של תימור ז"ל
ענף האופניים זועם על מותו של גיא תימור ז"ל: "הוא לא נהרג, הוא נרצח"
אבל ותדהמה: רוכב נבחרת ישראל, גיא תימור, נדרס למוות במהלך אימון
הוא רוכב כאן בג'ירו דה איטליה עם סרט שחור על הזרוע לזכרו של הרוכב, שנהרג לפני ימים ספורים בידי נהג פורע – והוא מתכוון להמשיך ולעשות כן עד הקילומטר האחרון: "זו מחווה כמעט חסרת משמעות לאור האובדן, אבל זה המעט של המעט שאני יכול לעשות".
הם לא גדלו יחד, ולמעשה מצאו את עצמם רוב הזמן כיריבים על המסלול, משתייכים לשני מועדונים שונים. אלא שאז מצאו זה את זה באותה מחלקה בטירונות – ומאז התפתחה חברות וקירבה, אולי דווקא כי היו כה שונים. אמרי המכונס, הרציני והמאופק אל מול תימור הקליל והמחויך.
רוכב האופניים גיא תימור | צילום: תומר פדר, SportPhotography
"בתחרויות משותפות עם הנבחרת או בכלל, הוא היה זה שתמיד זורק בדיחה ומצחיק את כולנו", מספר פיינגזיכט, "אבל מול עינינו הלך ופרח גם רוכב נהדר: הוא עשה התקדמות אדירה בשנה האחרונה. מדהימה ממש. באליפות ישראל האחרונה הוא היה טוב ממני. היום, כאשר אני פה במירוץ הענק הזה, אני לא יכול להפסיק לחשוב שבעצם הנהג הזה שרצח אותו, גדע לו את אותו חלום משותף לשנינו – להגיע הכי רחוק שאפשר באופניים".
"אני מבין שרצח זו הגדרה חריפה", הוא מוסיף בכעס, "אבל מה יש עוד לומר על מי שנהג בפראות, עבר באדום וללא רישיון נהיגה?! זה בוודאי לא תום לב".
רק לפני תשעה חודשים היה בעצמו קורבן של תאונה מחרידה, כאשר נדרס על ידי נהגת שלא הבחינה בו. מעבר לזעזוע מוח ולעצם בריח שבורה, הוא נפגע בחוליות הצוואר והיה מרוחק רק מילימטרים מפגיעה אנושה.
אז, הוא נזכר, היה זה גיא תימור שתמך בו: "הוא עודד אותי כל הזמן, שאל לשלומי, עקב אחרי ההחלמה שלי וחיזק אותי, למרות שהתאונה שעברתי גרמה ללא מעט מהחברים הקרובים שלי היסוסים רבים מלרכוב בכבישים. האסון של גיא יכול היה לקרות באותה מידה לי ולרבים מחברי. אני רוכב בכבישי הארץ ומתחלחל כשמכוניות חולפות ממש סנטימטרים ממני. אני מרגיש שלא סופרים אותנו. פה באיטליה, לא ארץ בטוחה בכלל, רכבתי באימון ונהגים עקפו אותי במרחק של למעלה ממטר. אני מרגיש צורך עז לפנות למצפונם של נהגים בארץ ולהפציר: אנא, אל תעלו על הכביש אם אינכם במלוא החושים, אל תנסו להרוויח עוד שנייה או שתיים ולסכן את כולנו".
