תופעת ההארקה בקרקע עם כפות הרגליים, הידועה באנגלית גם כ-Grounding או Earthing, מוכרת כבר שנים רבות ומבוצעת על ידי מגוון אוכלוסיות ברחבי כדור הארץ. אולם ההתייחסות לנושא זה קיבלה פוקוס נרחב והתייחסות משמעותית יותר גם מעולם המחקר בשנים האחרונות, כולל חשיפה של תועלות פעילות זו לבריאות הגוף ומניעת מחלות שונות.
לכתבות נוספות בנושא:
האם אכילה בשעה מאוחרת באמת משפיעה על משקל הגוף?
כאב הגב שפחות מכירים: הכל על היצרות בתעלת עמוד השדרה
זו הפעילות הגופנית שהתגלתה כמועילה ביותר לשינה טובה
אז מה זה בדיוק Grounding?
שיטת ההארקה בקרקע, או Grounding מלשון Ground (קרקע בתרגום לעברית), היא שיטת פעולה בה אנחנו מנצלים את האנרגיה החשמלית שקיימת בכדור הארץ, כך שתעבור בתוך גופינו במגע ישיר שלנו עם הקרקע. ניתן "להשיג" את האנרגיה גם כאשר אנחנו הולכים יחפים על קרקע חשופה, כמו אדמה, דשא, חול ים וכדומה.
הנגיעה וסגירת המעגל של גופינו עם הקרקע – או אם תרצו, עם כדור הארץ – כולל דריכה ומגע עם הידיים על גבי עצמים שונים בטבע כגון סלעים, צמחים, עצים ואפילו שהייה במקורות מים (אגם, ים, נחל וכדומה) – כולם יכולים להוביל לתמורות חיוביות בגופינו ועל הבריאות שלנו.
בראייה פיזיולוגית – חלקיקים קטנים בשם אלקטרונים נעים לתוך הגוף שלנו, מנטרלים יונים ורדיקלים חופשיים בתוך גופינו, ובכך מחזקים את מערכות הגוף השונות שלנו. לצד הקונספט שמסביר את התהליך שקורה בביצוע Grounding, יש הרבה ספקות וסקפטיות לגבי הנכונות והביסוס המחקרי מאחורי שיטה זו (Mentovitch et al., 2012).
בכתבה זו נעמוד על מיתוסים שונים הקשורים לשיטה זו ונראה מה נכון ומה לא נכון לגבי ההארקה בקרקע, או כאמור בשם היותר מוכר לשיטה זו: Grounding.
עולם המחקר שולל Grounding – לא נכון
הבסיס של שיטה זו נראה אולי כלקוח מעולמות המדע הבדיוני, אך ככל שגוף המחקר גדל בנושא – המדע יותר ברור בנושא זה. בהסתכלות על דורות אחורה – בני אדם בילו רבות בהליכה בחוץ, בעבודה ובשגרת חייהם. כמו כן היו הרבה פחות משטחים ששימשו כחוצץ בין הגוף לבין הקרקע, דבר שקיים כיום עם כבישים, מדרכות ומשטחים מלאכותיים רבים, המונעים מתופעת ה-Grounding מלהתקיים. בנוסף, אנשים התהלכו יחפים או עם נעליים מחומרים טבעיים כמו עור, בעוד שהיום מרביתנו הולכים עם נעליים העשויות מסוליות מחומרים סינתטיים, שמונעים גם כן מתופעת ה-Grounding להתרחש. הדוגלים בשיטה מאמינים שמחסור בקרקוע שכזה מעלה סכנות לבעיות בריאות שונות, לרבות דיכאון, בעיות לב ועוד (Brown et al., 2015).
לשיטה אין סגולות בריאותיות חיוביות – לא נכון
כיום יש גוף מחקר הולך וגדל שמצדד בשיטה זו, וטוען שמחסור במגע ישיר עם הקרקע ועם כדור הארץ עצמו, ובכך מניעת זרם נורמלי של אלקטרונים לעבור ולהשתחרר מגופינו – עלול להוביל ליותר בעיות מנטליות ופיזיות. הקשר בין גופינו כיחידה אורגנית לבין העולם – ויחסי הגומלין ביניהם – נחקר רבות בשנים האחרונות, עם עדויות לשיפור ביצירת מגע ישיר עם הקרקע.
Grounding נמצא גם ככלי יעיל להתמודדות ולניהול מצבי דלקת שונים, בעיות לבביות ועוד מצבי מחלה דומים (Whiteley & Chiasson, 2022). בעת מגע עם כדור הארץ, בין אם בהליכה ברגליים יחפות או צורה דומה אחרת, גופינו מקבל מטען שלילי של אלקטרונים, אשר נהיה נייטרלי בעת מעבר בגופינו – ומאזן את הרדיקלים החופשיים בגוף. התוצאה של פעולה זו משפיע לחיוב על זרימת הדם ומכאן גם על לחץ הדם ותקינות המערכת הוסקולרית שלנו (Sinatra et al., 2023).
במחקר של אוסשמן וקוצת המחקר שלו משנת 2015 – נצפתה השפעה חיובית על אנשים עם דלקות כרוניות שונות (Oschman et al., 2015).
ריצה יחפה | צילום: uveese from Pixabay
שיטת ה-Grounding מחייבת ציוד מיוחד – לא מדויק
אם אתם משלבים הליכה יחפה או ביצוע Grounding בצורה אחרת בטבע ובחוץ – למעשה אין לנו צורך בציוד נלווה ייחודי כלשהו. כאשר מזג האוויר מקשה עלינו, בטמפרטורות נמוכות בחורף למשל, או בסביבה עירונית שם החשיפה שלנו לקרקע חשופה יותר נמוכה, היכולת לבצע Grounding איכותי נפגעת.
במצבים כאלה, נעליים דקות או סנדלים העשויים מעור מאפשרים הולכה חשמלית מגופינו לקרקע וההפך. אין הדבר אומר שחייבים ללכת רק עם נעליים שכאלה – אבל אם לא מתאפשר לבצע הליכה יחפה, כדאי ורצוי לשלב גם הליכה עם נעליים או סנדלים שכאלה ביממה נתונה.
ל-Grounding אין יכולת לעזור לנו ברמה הנפשית או הרגשית – לא נכון
ביצוע הארקה עם הקרקע ו-Grounding מסייע לנו לא רק ברמה הפיזית והאורתופדית, אלא שיש לה גם יכולת לסייע ברמה המנטלית, כמו השפעות חיוביות על חרדה, דיכאון ולחץ נפשי. התאוריה מדברת על איזון במתח החשמלי שמוביל לאיזון במערכות אחרות בגופינו, העשויות להוריד פוטנציאל לתופעות נפשיות שונות ולשמור על הומאוסטזיס (ש"מ דינמי בגוף).
המעבר והסטת הקשב במצבים כמו חרדה ודיכאון, שחשיפה לטבע ולקרקע חשופה יוצרים, יכולים להוות גורם משמעותי בהתמודדות עם תופעות נפשיות שכאלה, במיוחד אם ישולבו עם אלמנטים נוספים להרגעה והשפעה על מערכות גופינו, כמו פעילות גופנית, מדיטציה ועוד (Ghaly et al., 2004).
תוצאות רצויות מ-Grounding יופיעו רק אחרי תרגול מאוד ממושך – ממש לא בהכרח
ניתן להגיע בקלות למצב בו אנחנו מייצרים זמן תרגול על בסיס יומיומי, בין אם מדובר על הליכה יחפה על גבי קרקע חשופה, ביצוע פעילות יחפה בגינה שלנו, או פעילות אחרת המהווה Grounding. ניתן לייצר תרגול מצומצם של כ-20-30 דקות ביום. אין זמן מינימלי שממנו ומטה התרגול לא יועיל ולא יוכל להוביל לתוצאות הרצויות. התרגול ישפיע מעט שונה על כל אחד ואחת מאיתנו, וחשוב לקחת פרט זה בחשבון בתחילת תרגול שכזה.
אם מטרת התרגול היא שיפור מצב רוח, ניתן לראות שיפור בהקשר זה כבר אחרי תרגול אחד או שניים. חשוב לציין שהשיפור באנרגיה יהיה קטן וכמו בהרבה דברים דומים – להתמדה יש כאן חשיבות אדירה, ולשם השגת התועלות הרבות ביותר משיטת ה-Grounding, יש ליישם את התרגול באופן מסודק וקבוע, כחלק משגרת השבוע שלנו.
לסיכום, שיטת ההארקה בקרקע ובטבע או בשמה המוכר Grounding, מיושמת בעולם מזה שנים רבות, ונחקרת יותר לעומק בשנים האחרונות לגבי התועלות והרווחים שניתן להפיק ממנה, בדגש על יתרונות לבריאות ולמניעת תחלואות שונות. המחקר עוד בחיתוליו ונדרש עוד גוף מחקר גדול בשביל למקם את השיטה כמבוססת מחקר ומומלצת על ידי הקהילה המדעית ללא עוררין. עם זאת, כבר עתה, ממה שידוע לנו היום, ניתן לומר שתרגול בשיטת Grounding מהווה תרגול יעיל ופשוט להתמודדות ואף למניעת בעיות בריאות שונות. בנוסף, השיטה מהווה "תירוץ" מצוין להתנתק משגרת היום הסוחפת והלחוצה ולבלות מעט זמן בצורה חופשית בטבע.
הכותב: עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.
